משבר? לא במיקור חוץ

>> באחרונה פורסם כי בנק דיסקונט עתיד להפסיק פרויקט מחשוב גדול ולהיפרד מכ-470 עובדי מיקור חוץ (אאוטסורסינג) שתפעלו אותו; עוד לא יבש הדיו ובנק לאומי יצא בהכרזה שבכוונתו להגביל את מספר השעות החודשיות של עובדי בתי תוכנה שונים הפועלים בבנק ל-170 שעות במקום 185 שעות בממוצע. לכאורה, מסתמן שהמשבר הכלכלי עומד לפקוד גם חברות המספקות שירותי מיקור חוץ, אך למעשה בשלושת החודשים האחרונים, מאז התגברות המשבר הפיננסי בעולם, מדווחות חברות מיקור החוץ על עלייה בפניות של עסקים המבקשים להיעזר בשירותיהן.

כך למשל אפי קוטק, נשיא נס טכנולוגיות ישראל, אחת מ"נפגעות הבנקים" אמר השבוע כי במידה שלקוח מבצע קיצוץ בכוח אדם של עובדי מיקור חוץ, נס עושה כל מאמץ למצוא לעובד תפקיד אחר. "אנו מבקשים לציין", הוסיף קוטק, "כי ביריד התעסוקה של אנשים ומחשבים שנערך באחרונה, הציעה נס טכנולוגיות יותר מ-200 משרות בתחומים שונים. זה מדבר בעד עצמו".



חברות אחרות מדווחות על גידול משמעותי ביותר. מתי פיירמן, מנכ"ל מנפאואר ביזנס סולושנס (Manpower Business Solution) העוסקת בשירותי מיקור חוץ וניהול פרויקטים, מדווח על עלייה של 30% בפניות עסקים. דובי צ'יזיק, מנכ"ל מאיה מיקור חוץ וייעוץ, מדווח על עלייה של 13% בביקוש, וזה רק קצה הקרחון.



"בעקבות הצפי למיתון, מנכ"לים ומנהלי כספים מקבלים הוראות חד משמעיות לקצץ בהוצאות וזה כולל כוח אדם", מסבירה תמי זיתן, מנכ"לית משותפת בחברת IT solutions. "מצד שני, עולה ביתר שאת הצורך להישאר תחרותיים ולהמשיך לעבוד על פרויקטים שעתידים להכניס כסף לחברה. פתרון ביניים הוא מיקור החוץ - כך אתה מעסיק עובדים אבל הם לא יושבים על מצבת כוח האדם של החברה, משכורתם יורדת מתקציב הפרויקט".



לא רק ההעסקה נוחה, אלא גם השחרור



"אין ספק שכשיש בעיה כלכלית, העובדים שהכי נוח לשחרר הם עובדי האאוטסורסינג", אומרת פרופ' אמירה גלין, מומחית לניהול משאבי אנוש מלהב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. "המשמעות מבחינת החברות שמזמינות את העובדים היא שהם אינם עובדי החברה, אלא מועסקים בפועל על ידי חברת מיקור חוץ ולכן קל להפסיק את העסקתם. יחד עם זאת, דווקא בזמן משבר סביר להניח שהביקוש לעובדי מיקור חוץ יגדל, מאותה סיבה בדיוק - הם מאפשרים לחברות גמישות מקסימלית".



מזה כעשור, תופסת תפישת האאוטסורסינג תאוצה בתחומים שונים, בעיקר בחברות בינוניות וגדולות, במטרה להוציא מהארגון את הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מירב המשאבים לכך, לחסוך בהוצאות ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.



למעשה, כמעט כל עסק או חברה מעסיקים עובדים במיקור חוץ. למשל, רוב עובדי הניקיון המועסקים בחברות הם עובדים חיצוניים המועסקים בתוך החברה. דוגמה נוספת היא תחזוקת מבנים ומכונות, אשר מתבצעת לרוב על ידי חברות מקצועיות בתחום ולא על ידי עובד של החברה.



השלמה לפעילות החברה



קיימות חברות המוציאות למיקור חוץ גם מחלקות שלמות, בהן פעילות של מחלקת יבוא-יצוא, מחלקת משאבי אנוש ומחלקת אדמיניסטרציה, הכוללת ניהול מרכזי תקשורת, ניהול חדרי דואר ושירותי מזכירות ואפילו כספים ורווחה.



לדברי חנה לפשיץ, סגנית נשיא קבוצת מרמנת, המתמחה בארגון וניהול פרויקטים: "בתקופה של משבר ומיתון חברות צריכות להתאים את עצמן לסביבה משתנה, להוריד עלויות, לזרז את מהירות התגובה ולהתאימה לשינויים מהירים. הספק החיצוני מספק השלמה לפעילות החברה וחוסך זמן ומשאבים; יתרון נוסף הוא שאתה קובע לספק החיצוני מדדי שירות ומחיר. כל עוד הוא עומד במדדי השירות, המנכ"ל מתפנה לטפל בליבת הפעילות. וכך ניתן לחסוך בעלויות של עד 15% מהתפעול. מה שגורם לחברה להיות תחרותית יותר".



תום צרפתי, מנהל קבוצת פיתוח ב-EMC, חושב שהחיסכון לא תמיד בא לידי ביטוי בעלויות ההעסקה אלא דווקא בגמישות הניהולית. "בזמן משבר מנצלים פעמים רבות את התקופה כדי לצמצם נפח של פרויקט או להגדיל פרויקטים קריטיים, בלי להתעסק בגיוסים והכשרות".



אייל מוסקל, סמנכ"ל שיווק ופיננסיים ב-TCS, החברה הבת של תאגיד TATA ההודי המספקת שירותי תוכנה ואאוטסורסינג בתחום המידע, אף מרחיק לכת: "כל מנכ"ל צריך לדרוש כיום פגישה דחופה איתנו ומי שלא יעשה זאת הוא מנכ"ל לא אחראי, במיוחד אם יצרנות היא הכרח עבורו כדי לקיים המשכיות עסקית".



איום לעובדים או פתרון למפוטרים



העובדה שיותר ויותר חברות מוציאות חלק מפעילותיהן למיקור חוץ היא בשורה קשה עבור עובדי אותן חברות, שימצאו את עצמם מחוסרי תעסוקה או יחושו ירידה בהיקף העסקתם. יחד עם זאת, מדובר גם בפתרון, ולו זמני, לעשרות עובדים שמצטרפים בימים אלה למעגל האבטלה ויכולים למצוא בחברות המציעות שירותי מיקור חוץ מקור פרנסה חלופי.



פיירמן אומר כי כפועל יוצא מדרישת הארגונים להוצאת פעילות למיקור חוץ, עלה גם מספר העובדים המגויסים. כך למשל גייסה מנפאואר ביזנס סולושנס בחודשיים האחרונים כ-150 עובדים לפרויקט של מתן שירותים של טכנאי ייצור בחברת היי-טק ולחברת תעשייה גויסו עשרות עובדים לפרויקט של עבודות ייצור. בנוסף גויסו יותר מ-100 עובדים לפרויקט של דיילי מכירה ברשתות שיווק ויותר מ-40 עובדים לפרויקט של מרכז תקשורת פנים-ארגונית בחברת פרמצבטיקה גדולה.



"עובדים שמחפשים עבודה בחברות המציעות שירותי מיקור חוץ צריכים להיות מוכנים לכך שלא יעבדו בהכרח במקום אחד", אומר פיירמן. "יכול להיות שיצטרכו לתחזק שניים או שלושה ארגונים. לאנשים רב תחומיים, שהתמחו ביותר מתחום אחד, יש יותר סיכוי להצליח בכך".



החיסרון הבולט מבחינת עובדי מיקור חוץ הוא שהם אינם נהנים מיחסי עובד-מעביד בחברות שבהן הם מועסקים בפועל, וכן הם תלויים במשך הזמן בו מתבצע הפרויקט בו הם מועסקים. מדובר בעובדים מוכשרים, בעלי השכלה, העוסקים בפעילות קריטית עבור הארגון אך ברגע שיסתיים הפרויקט, תסתיים גם העסקתם. הם ייאלצו לחזור לחברת מיקור החוץ ולקוות שיימצא להם פרויקט אחר בו יוכלו להשתלב. ועדיין, בעידן שבו הביטחון התעסוקתי הופך נדיר ביותר ענפים, אולי אפשר להתנחם בעובדה שלפחות ענף אחד מזרים ביקושים לידיים עובדות.