ההודים מאיימים על בתי הזיקוק הישראליים: שוקלים להקים מרכזי פעילות בישראל

>> מנהליה הבכירים של חברת בתי הזיקוק מקבוצת החברה לישראל הגיבו בזעם להחלטתה של חברת הדירוג S&P מעלות להוריד את דירוג האשראי של החברה מ-AA (יציב) ל-A (שלילי). בז"ן טענה כי מאז מתן הדירוג הראשוני על ידי מעלות, בדצמבר 2007, שופרה הזמינות התפעולית של המתקנים, היקפי הייצור והמכירות גדלו, וכמו כן עלו הנזילות ותזרים המזומנים של החברה. בחברה ציינו עוד כי ההשקעות בהגדלת מורכבות הזיקוק ובגמישות הייצור של מתקניה מקטינות את רמת הסיכון שבפעילותה ויעלו את רווחיותה.

ואולם נראה שיש סיבות להעריך כי רמת הסיכון של בתי הזיקוק בחיפה עלולה לעלות באופן משמעותי. שני בתי זיקוק הודיים גדולים, Reliance Refinery ו-Essar, שוקלים להקים מרכז פעילות אזורי (Hub) בישראל, תוך ניצול נמל אשדוד ותשתית ההולכה והאחסון של חברות ממשלתיות ופרטיות, כמו קו צינור אילת אשקלון, תשתיות נפט לישראל ופי גלילות מקבוצת דלק.



Reliance, שמנהלת על פי הערכות שיחות עם קו צינור אילת אשקלון, מפעילה את בית הזיקוק השלישי בגודלו בעולם, ב-Jamnagar שבמדינת Gujarat, עם כושר זיקוק של 1.2 מיליון חביות ביום - פי 6.5 מכושר הזיקוק של בתי הזיקוק בחיפה. Essar מפעילה בית זיקוק שכושר הזיקוק שלו הוא 10.5 מיליון טונה לשנה. שתי החברות מבקשות לנצל את עודף כושר הייצור בהודו, בעקבות השקעות כבדות בהגדלת כושר הזיקוק בשנים האחרונות, לצורך שיווק תזקיקים לאירופה. הובלת תזקיקים יקרה משמעותית מהובלת נפט גולמי, בגלל שיקולי בטיחות, ועל כן יש יתרון לגודל בהובלת תזקיקים, עובדה שתורמת לחיזוק מעמדה של חברת בתי הזיקוק כמונופול טבעי בשוק המקומי.



צירוף הנסיבות של עודף כושר הייצור שנבנה בשנים האחרונות בסין ובהודו וקריסת מחירי ההובלה הימית שינה את המצב והגביר את הכדאיות של יבוא תזקיקים לישראל, כשבנוסף לכך משקפת עקומת החוזים העתידיים על מחירי הנפט הגולמי ציפייה לעליית מחירים, באופן שמשפר את כדאיות היבוא והאחסון.



לכאורה, אין לגופי ענק כמו החברות ההודיות כדאיות לפעול בשוק המקומי. ואולם ישראל מציעה לחברות אלו את נמל אשדוד, שבו יש אוניות שנפח ההובלה שלהן גדול מ-65 אלף טונה (פוסט פנמקס) ותשתית הולכה מפותחת, שמחברת את הנמל למתקני אחסון של החברות פי גלילות וחברת צינור אילת אשקלון, שמחזיקה גם בתשתית הולכה עד לנמל אילת. כושר האחסון של חברת קו צינור אילת אשקלון מגיע ל-1.5 מיליון טונה ב-22 מתקני אחסון באשקלון ו-1.2 מיליון מ"ק ב-16 מתקני אחסון ברמת יותם.



שימוש במתקני האחסון של חברות אלו יאפשר לחברות ההודיות להשתמש בישראל כמרכז פעילות ולייצא ממנה תזקיקים לנמלים בים התיכון ובמערב אירופה באוניות קטנות יחסית, עם נפח הובלה של 30 אלף טונה, שאין כדאיות להשתמש בהן להובלה ישירה של תזקיקים מהודו לאירופה.



יבוא תזקיקים יקטין עוד יותר את תלותן של חברות האנרגיה המקומיות בבית הזיקוק בחיפה, לאחר שחברת פז שבשליטת צדיק בינו רכשה את בית הזיקוק באשדוד וחברת דלק ישראל מקבוצת יצחק תשובה רכשה את חברת פי גלילות, שהיא בעלת שלושה מתקני אחסון, כולל 26 מיכלים בעלי קיבולת של 500 אלף מ"ק באשדוד, תמורת 800 מיליון שקל באוגוסט 2007.



לנוכח העובדה שעלות הזיקוק בהודו נמוכה מזו שבישראל בגלל יתרונות לגודל בייצור ועלות עבודה נמוכה, סביר להניח כי בז"ן תתקשה יותר מבעבר להגן על השליטה שלה בשיווק תזקיקים בשוק המקומי.



מימוש התוכנית של יבוא תזקיקים לישראל על ידי חברות ההודיות עלול להעיב על יישום התוכנית האסטרטגית של בז"ן מדצמבר 2007. בז"ן מתכננת להשקיע בשנים הקרובות 1.1 מיליארד דולר, 600 מיליון דולר מסכום זה בהגדלת כושר הפיצוח של מוצרי נפט למוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר.



חברת בתי הזיקוק ציינה בתגובה כי היא מודעת לפעילות של גופים בינלאומיים בישראל וידעה בעבר להתמודד עם אתגרים תחרותיים, ואילו מחברת קו צינור אילת אשקלון לא נמסרה תגובה.