>> ודאי שמעתם לא פעם את הטענה כי עולמות וירטואליים הם הדבר הבא וכי על החברה שבה אתם עובדים להבין כיצד להשתמש בהם לפני שהמתחרות יקדימו אותה. במצבים הללו בוודאי חשבתם לעצמכם, כן, קראנו על המשחק הווירטואלי Second Life. מסתובבים שם אנשים מוזרים ויש שם נושאים עסיסיים כמו ונדליזם בחנויות וירטואליות של מותגים אמיתיים. אבל מי מוכן לעשות עסקים בעולם כזה?
הרשו לי להציג נקודת מבט שונה שיכולה להדריך אתכם לגבי סביבות תלת ממדיות מקוונות.
התפתחות העולמות הללו מתעצבת על ידי שני כוחות בעלי עוצמה ולרוב מקבילים: תאוותם של המשתמשים לברוח מהמציאות ורצונם לשכפל את המציאות. במקום לנסות להפוך חלק מעולמות של פנטסיה, על החברות לשקול דרכים לנצל מקומות וירטואליים שמציגים את החיים האמיתיים.
חברות רבות כבר משתמשות בזירות וירטואליות כדי לעזור לעובדים ולשותפים עסקיים לשתף פעולה וללמוד. העובדים של IBM בעולם נפגשים באופן סדיר באי פרטי אשר מחזיקה החברה ב-Second Life. סיליקון אימג', יצרנית מוליכים למחצה מקליפורניה, מבצעת חלק מהדרכת העובדים החדשים בסביבה תלת ממדית שבה יכולים העובדים לצאת לטיול וירטואלי ברחבי החברה. בעזרת נתוני שטח ותשתית, יצרה חברת בריטיש פטרוליום סביבות וירטואליות שמציבות צינור נפט עתידי במקומות קיימים. עובדה המאפשרת למהנדסים המצויים מרחק של אלפי קילומטרים "להגיע" למקום ולזהות בעיות בטיחות ובעיות מבנה.
כמה חברות, החל מחברות סטארט-אפ קטנות וכלה בענקיות טכנולוגיה כמו סאן מיקרוסיסטמס ו-HP, יוצרות פלטפורמות קלות יותר למשתמש אך מורכבות מבחינה גרפית. חברות נוספות עובדות על סביבות הדומות ל-Google Earth, שבהן מספר משתמשים יכולים לחקור יחדיו נופי עיר של העולם האמיתי.
מובן שסביבה דו ממדית כמו דף אינטרנט, או סביבה חסרת ממדים כמו טלפון, משרתות מטרות של הרבה ארגונים, במיוחד בהינתן המגבלות של העולמות המקוונים של ימינו.
אבל גם כיום, סביבות וירטואליות הן מקומות נעימים לבילוי. זאת משום שהודות לתחבולה שמבוצעת על המוח שלנו, אנשים חשים כאילו הם באמת נמצאים עם אנשים אחרים.
עולמות וירטואליים מאפשרים למשתתפים במפגשים לחלוק מרחב ולהעביר אובייקט וירטואלי מאחד לשני. פגישות מקריות יכולות לקרות כאשר אנשים עוזבים קבוצה מסוימת, בדיוק כמו בעולם האמיתי. בנוסף, המשתמשים בעולמות האלה להדרכה ולפיתוח הם לא רק אינטראקטיוויים, אלא גם "פעילים": המידע שהמשתמשים לומדים נשמר במקום שבו הם משתמשים בידע.
ברור שגם עולמות הפנטסיה מתפתחים. הללו עשויים להחליף סרטים, טלוויזיה ומשחקי מחשב פשוטים כצורה של בידור. עם זאת, הפוטנציאל הגדול ביותר של העולמות הווירטואליים אינו כמדיום בידורי, אלא אמצעי של הדור הבא לתקשר ולשתף פעולה כאשר אנשים אינם יכולים להימצא פיסית באותו מקום.
הכותב הוא עורך בכיר ב"הארוורד ביזנס ריוויו" ומחבר הספר Avatar Based Marketing
***
הסוגיה: רוב המנהלים מתייחסים לעולמות וירטואליים כאל כלים בידוריים בלבד ולא מנצלים את הפוטנציאל האמיתי שלהם
הפתרון: מכיוון שמדובר באמצעי של הדור הבא לתקשר ולשתף פעולה כאשר אנשים אינם יכולים להימצא פיסית באותו מקום, כדאי למצוא את הדרך לעשות שימוש רחב יותר של מוצרים אלה
הדרך: רשת וירטואלית פנים-חברתית, הדרכות עובדים או סימולציות מתוחכמות הן כמה מהדרכים להכניס עולמות וירטואליים לארגונים
Harvard Business Monday Morning
מפרסומי בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד
להיות אמיתיים בעולם וירטואלי
מאת פול האמפ
15.12.2008 / 7:04