המריבה הירוקה בין האוצר למשרד התשתיות

>> מערכת היחסים בין משרדי התשתיות והאוצר ידעה בשנתיים האחרונות עליות, אך בעיקר מורדות, אשר הגיעו בשבועות האחרונים לשיאם כאשר המתיחות בין הנהלת משרד התשתיות לאגף התקציבים באוצר קיבלה את ביטויה הרשמי - תוכנית ההאצה למשק, שהתעלמה מענף האנרגיה.

על רקע זה גיבש בחודשים האחרונים משרד התשתיות לבדו הצעת חוק, להכרזה על אזור הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית להשקעות בתחום האנרגיות המתחדשות.



הצעה זו כוללת - לצד תמריצים כלכליים (הטבות מס) והסרת חסמים ביורוקרטיים - גם את הוצאתה למכרז של תחנת כוח סולארית נוספת באזור תמנע שבדרום הערבה, בהיקף של 250 מגה-ואט.



הצעת החוק זכתה להתנגדות גורפת מצד אגף תקציבים, עקב הסתירה למדיניותו שלפיה תחום האנרגיה אינו מנוהל במסגרת תקציב המדינה, אלא במסגרת תעריפים מבוססי עלות. משום כך "יובשה" הצעת החוק במזכירות הממשלה זה כשבועיים, והועברה בשבוע שעבר לדיון בקבינט החברתי-כלכלי שבראשו עומד שר האוצר - על מנת להעלותה להצבעה, שתוצאותיה ידועות לכאורה מראש.



שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, משך לפיכך את ההצעה - כדי למנוע את "קבורתה" המוקדמת - ודרש להביאה להצבעה בממשלה. זאת, בידיעה כי לא יימצא שר, פרט אולי לשר האוצר רוני בר-און, שיימנע מלהצביע בעד תוכנית ירוקה ו"סקסית" מעין זו - גם אם סיכויי יישומה בלא הסכמת האוצר קלושים.