הקרנות האמריקאיות חוזרות הביתה

מאת עודד חרמוני

ענף ההיי-טק בארה"ב מתקשה להתגבר על טראומת ה-11 בספטמבר. בתעשיות ההיי-טק וההון סיכון האמריקאיות מורגשות באחרונה רוחות חדשות. המגמה העיקרית המורגשת בחודשיים האחרונים היא חזרה לתפיסת העולם המקומית.

בשנתיים האחרונות גילתה תעשיית ההון סיכון האמריקאית את העולם; היא פתחה משרדים וביצעה השקעות מעבר לים. כעת היא חוזרת לגישה שאיפיינה אותה קודם, הנקראת "תפישת ה-40 מייל", שעיקרה השקעה רק בחברות הנמצאות במרחק של עד שעת נסיעה אחת ממשרדי הקרן.

תהליך ההסתגרות, טוענים בתעשייה, הוא תהליך פסיכולוגי בעיקרו. "מאז 11 בספטמבר, האמריקאים שבים הביתה", אמרה רובין האקה, שותפה בקרן הבינלאומית פורטוויו קומיוניקיישן, המפעילה משרדים בישראל, בוואשינגטון ובבריטניה. "אין הכוונה רק להשקעות מחוץ לארה"ב, אלא לחזרה להשקעות באזור הגיאוגרפי שבו פועלת הקרן. הנכונות של המשקיעים לעלות כיום על מטוס ולנסוע מבוסטון לטקסס פחתה, וכך גם הנכונות שלהם להשקיע בחברות הנמצאות שם".

גם גיל פורר, ממנהלי מחלקת הייעוץ הבינלאומית של פירמת ארנסט אנד יאנג להון סיכון גלובלי, אמר כי הוא חש שיש האטה במגמת הגלובליזציה. "התחושה עדיין לא מסתמכת על נתונים בדוקים, אך היא ללא ספק חזקה. עם זאת, קשה עדיין לומר שמגמת הגלובליזציה הופסקה או נעלמה. יש קרנות מבוסטון המתעניינות בהשקעות בקנדה, וקרנות מהחוף המערבי המנצלות את המצב ומשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים בדאלאס ובבוסטון. גם באירופה המגמה הגלובלית לא הסתיימה". לדבריו, חוסר הביטחון בטיסות מורגש, ויש לו השפעה גדולה על התהליכים האלה.

בתעשייה מתקשים להפריד בין אירועי 11 בספטמבר להשפעות המתמשכות של המשבר בהיי-טק העולמי. לדעת אדי שלו, שותף בקרן ג'נסיס הישראלית, השפעת אירועי הטרור היא לטווח ארוך. "קרה משהו שלא ניתן לשנותו. אין ספק שיש מעבר ללוקליזציה. לדעתי זה אחד הסממנים הבולטים של מתקפת הטרור בארה"ב".

לא כולם רואים בתהליך מגמה ארוכת טווח. עו"ד לנס נייגל, שותף בפירמת עורכי הדין קולי וגודוורד, אמר כי מדובר בתופעה זמנית. "העניין הבינלאומי נותר. התעשייה האמריקאית מכירה בכך שההיי-טק הוא מוצר בינלאומי, ומחייב שיתוף פעולה גלובלי. מצד שני, בעיקר הקרנות הוותיקות שכבר ראו מחזוריות בעבר, יודעות כיצד להתמודד עם משברים. הקרנות הקטנות והצעירות יותר, ואלה מרבית הקרנות בארה"ב, לא ימשיכו את הטרנד הגלובלי של השנים האחרונות".

לדעתו, בעקבות האירועים חלו שינויים מבניים ותרבותיים בתעשיית ההיי-טק האמריקאית. "התעשייה האמריקאית שואפת ללכידות רבה יותר". אחד ההסברים המקובלים בתעשייה, לדבריו, להתנגדות משפחות היולט ופאקרד למיזוג של HP עם קומפאק, הוא חששם מכך שהמיזוג יביא לפיטורים נוספים של עובדים בחברה. "התחושה כיום היא ששיקולים עסקיים אינם השיקולים היחידים, ושיש לשמור גם על ערכים חברתיים ולהימנע מפיטורים". עו"ד לנס אומר כי במצב כזה לחברות הישראליות אין ברירה אלא להגיע בגופן אל המשקיעים. לנס: "אם מוחמד לא בא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד".

רמי קאליש, שותף בקרן פיטנגו, ששב השבוע מכנס משקיעים בארה"ב, אמר כי לא חש שהמגמה היא לשוב ללוקליזציה. "אין ספק שירד קצב ההשקעות בחו"ל, אך בעולם הטכנולוגי לא ייתכן בטווח הארוך להשתחרר מנקודת המבט הגלובלית. התקשורת הסלולרית מתקדמת באירופה ובאסיה, אז הם לא ישקיעו שם?"

יש מי שרואים בתהליך הלוקליזציה תהליך נכון שאך הואץ לאחר אירועי הטרור. קרן סקויה, מהקרנות הבולטות בארה"ב, פועלת לאורך השנים על פי פילוסופיית הההשקעה של רדיוס ה-40 מייל ממקום מושבה. מסיבה זו, לאחר שהחליטה שהיא מעוניינת להשקיע בחברות ישראליות - הקרן מיהרה לפתוח שלוחה בישראל. מנהל שותף בקרן, שמיל לוי, אמר כי משיחות שניהל על תופעת הגלובליזציה מתקבל הרושם שיש חזרה הביתה. "אני יודע על קרנות אמריקאיות שאחרי ספטמבר החליטו לא להשקיע יותר בחו"ל, עד להודעה חדשה".

גם חיים סדגר, אף הוא שותף בסקויה, חש את התהליך על בשרו, כשחוזה חתום להשקעה באחת מחברות הפורטפוליו שלו בוטל על ידי הקרן האמריקאית שהובילה את הסיבוב, יום לאחר התקפת הטרור בארה"ב. "תחושת חוסר הביטחון מגבירה את מאפייני ההתנהגות העדרית. אנשים מחפשים ביטחון, ומקבלים החלטות דומות אחד לשני. וכך, חברה שמצליחה לגייס הון, מגייסת הון עתק, וכולם עומדים בתור. ואילו חברות אחרות, חלקן מוצלחות, כלל לא מצליחות לגייס הון".

חששם של המשקיעים הזרים לעלות על מטוס ולהגיע לפגישות בחברות מרוחקות, מוכר בישראל מאז ספטמבר הקודם, אז פרצה האינתיפאדה. אחת הדרכים לפתרון חששם של המשקיעים היתה קביעת נקודות מפגש בקפריסין או בריטניה. אלא שעתה, המשקיעים האמריקאים חוששים לצאת גם למקומות כאלה, ובתעשייה הישראלית תוהים כיצד תשפיע המגמה החדשה על המשך היחסים עם המשקיעים הזרים.

ראש המחלקה הבינלאומית במשרד ליפא מאייר, עו"ד אבי סופר, אמר כי האירועים מחייבים חברות המעוניינות לזכות בהשקעות אמריקאיות להיות ממוקמות קרוב למשקיעים. "חברות ישראליות מעבירות בשלבים המוקדמים ביותר את הפעילות, כולל את פעילות המחקר והפיתוח כדי לזכות בקירבה ובהון של המשקיעים, שאינם מוכנים לצאת מהבית. באזור וירג'יניה בלבד יש כ-20 חברות ישראליות כאלה. המדינות הפחות בולטות בארה"ב נהנות מהמצב ומציעות תמריצים שונים להביא לשם חברות טכנולוגיות זרות", הוא אומר.

עו"ד סופר מסביר כי חלק מהפתרונות הטכנולוגים שאומצו לאחר האירועים, כמו שימוש בוועידות וידיאו, נמצא כיום בבדיקה משפטית. "עדיין לא ברור למשל אם אסיפת בעלי מניות באמצעות ועידת וידיאו היא בעלת תוקף משפטי כמו אסיפה שבה הם משתתפים פיסית".

ככל שגובר החשש מטיסות בקרב העמיתים מארה"ב, יש כאלה הסבורים שיש במצב החדש יתרון לתעשייה הישראלית. "היזמים הישראלים תמיד היו אמיצים והוכיחו שאין להם גבולות", אמר אדי שלו. "במצב הדברים הנוכחי, כשהאמריקאים חוששים מטיסות, יש יתרון שהישראלים כן טסים. זה אולי לא יפתור את הקשיים בגיוסי הון, א