עברייני קרטל לא יכהנו כמנכ"לים

>> עסקת טיעון שנחתמה עם מנכ"ל דורגז לשעבר, צבי מור, אושרה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. מור הורשע בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בגין קרטל בתחום הגז, במסגרתו חילקו ביניהן חברות הגז הגדולות את השוק כך שלא היתה תחרות אמיתית על הלקוחות.

העונש שהושת על מור כולל שלושה חלקים: מאסר בפועל (ארבעה חודשים), מאסר על תנאי (שנה) וקנס כספי בסך 950 אלף שקל, וכן נאסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית במשך שנתיים. למאסר בפועל אפקט הרתעתי משמעותי. בית המשפט העליון פסק כי העונש הראוי לעבירת הקרטל הוא מאסר בפועל. גם השתת קנס כספי היא עונש חשוב, למרות שייתכן כי הקנס הראוי - המשקף את הרווחים ואת סיכויי גילוי הקרטל - אף יהיה גבוה מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק.



החלק המעניין והמקורי ביותר בגזר הדין הוא האיסור לכהן כדירקטור בחברה ציבורית במשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא. זוהי הפעם הראשונה שבית המשפט מחיל איסור כזה בעבירת הגבלים עסקיים, ויש לקוות שהמגמה תמשיך.



באיסור גלומה אמירה נורמטיווית חשובה: הציבור לא יכול לסמוך על מי שהורשע בעריכת קרטל בניהול ענייניו מכאן ולהבא. מי שגילה במעשיו כי אינו בוחל בגניבה מתוחכמת מהציבור אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכיר בחברה ציבורית. כמובן, יש לאזן בין ההרתעה והמסר הנורמטיווי לבין מתן האפשרות לאדם לחזור למוטב על ידי הגבלת תקופת האיסור.



גזר הדין הוא אבן דרך חשובה באכיפה. אולם קיימת מגבלה בדין: החוק מסמיך את בית המשפט לאסור כהונה כדירקטור ואינו אוסר על כהונה כמנכ"ל. זהו חסר שיש לתקנו. דווקא המנכ"ל לרוב משמעותי יותר בביצוע עבירות הגבל עסקי. יש לתקן את החוק כפי שנעשה במדינות אחרות. באנגליה למשל, ניתן למנוע ממנכ"ל שסרח, לתקופה של עד 15 שנים, הקמה, הפעלה או ניהול של חברה כלשהי.



איסור הכהונה עשוי לפתור מגמה קיימת בשוק. חלק לא מבוטל מהאנשים שנמצאו אשמים בעבירות הגבלים עסקיים חזרו למלא תפקידים בכירים בחברות ציבוריות, רבים בחברות בהם כיהנו בעבר. כך המצב גם באירופה: בריטיש איירוייס הודיעה לאחרונה שהיא מקדמת לתפקיד סגן נשיא אדם שהואשם ביצירת קרטל בתחום התעופה. יש שייטענו כי ערכם של אנשים אלה בשוק אף האמיר, כיון שהם הוכיחו שהם אינם בוחלים בהתנהגות פלילית אם הדבר יביא להגדלת רווחי החברה. מגמה זו יש לשנות.



החלת איסור כהונה מחזקת ומעודדת את התפיסה החברתית השלילית של עבירת הקרטל הגורמת נזק רב לרווחה החברתית. היא גם מחזקת את הנטייה של נושאי משרה לפעול בהתאם להוראות החוק בשל הפנמת חשיבותו הנורמטיווית של האיסור ולא רק בשל הסיכון הגלום בסנקציה. בהתאם לכך יש לקוות כי רשות ההגבלים ובתי המשפט ימשיכו ויחילו את האיסור על המשך כהונה בחברה ציבורית על מי שהורשע שגנב מהציבור בדרך של קרטל.



-



הכותבת היא פרופסור למשפטים באוניברסיטת חיפה המתמחה בהגבלים עסקיים