>> למראה שני המאבטחים החסונים המלווים את ריק לקייל ואת אליסטר לאו, המחשבה הראשונה שעוברת בראש היא שבנקאים חוששים כיום להיכנס למערכת של עיתון כלכלי ללא ליווי צמוד. לקייל ולאו הם מנהלי השקעות בחברת סטייט סטריט, הספקית הגדולה בעולם של שירותים פיננסיים למשקיעים מוסדיים. לקייל הוא מנהל ההשקעות הראשי של SSGA - זרוע ניהול ההשקעות של חברת הפיננסים סטייט סטריט; לאו הוא מנהל ההשקעות של חטיבת המט"ח והקצאת הנכסים של החברה.
האבטחה של השניים היא חלק ממדיניות סטייט סטריט בנוגע לביקורים של בכירים בחו"ל. גם הסיבה שהשניים לוקחים עמם בסוף הראיון את אחת משקיות הבייגלה שהוכנו למענם היא כמובן לא מחסור בכסף, אלא השילוב של טיסה ארוכה מאוד וראיון ארוך. אבל השניים מודעים לאווירה השוררת בתעשיית הפיננסים העולמית. "אני אמנם לא חושש לעבודתי, אך תעשיית הפיננסים אכן נתונה בלחץ רב. העמלות שלנו קשורות ישירות לשווי הנכסים שתחת ניהולנו ולרווחים שאנו מניבים עבור הלקוחות. בעסק כזה העלויות קבועות וההכנסות לא", אומר לקייל.
לאו דווקא רואה את היתרונות שניתן להפיק מהמצב: "ניהול נכסים הוא תחום מחזורי פחות מבנקאות השקעות, ולכן בתחום שלנו נרשמו רק חלק מהבעיות - גם משום שהגיוון הבינלאומי של תיק ההשקעות שלנו מספק לנו הגנה מסוימת. הייתי אומר אפילו שברחבי העולם ראינו יותר לקוחות שבאים אלינו, משום שהם מחפשים כעת מישהו אמין שניתן להפקיד אצלו את כספם".
כיצד מרגישים כיום עובדים במגזר הפיננסים באירופה ובארה"ב?
לקייל: "ההרגשה היא שאתה חי בתקופה יוצאת דופן, כך שמדובר בחוויה שמבחינה אישית היא גם יתרון. כשנסתכל אחורה על התקופה הזאת בעוד חמש או עשר שנים, תהיה לנו פרספקטיווה טובה יותר. כרגע אנחנו לומדים הרבה דברים חדשים ומיישמים את כל הניסיון שצברנו בניהול סיכונים והבנת השווקים. מדובר בחוויה מעשירה מבחינה אישית. במקביל, אנשים עובדים קשה מאוד במשך שעות ארוכות, נותנים כתף".
סטייט סטריט היא אחת החברות היחידות במגזר הפיננסים שמדווחת כיום על רווחים, למרות המשבר הפיננסי העולמי. ברבעון השלישי זינקו רווחי החברה ב-33% ל-477 מיליון דולר, או 1.09 דולר למניה, למרות הפסדים כבדים שרשמו חלק מקרנותיה בעקבות קריסתו של שוק הסאבפריים בארה"ב ב-2007.
לחברה כ-2,900 לקוחות מוסדיים - בהם קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים, קרנות השקעות ממשלתיות, חברות מסחריות, ארגוני תרומות וצדקה ומשקיעים פרטיים - ו-27 משרדים ברחבי העולם. החברה אמנם קיבלה 2 מיליארד דולר כחלק מתוכנית החירום הכלכלית של משרד האוצר האמריקאי, אך הצליחה לחמוק במידה רבה מהבעיות הרבות שהפילו חלק מיריביה ברחבי העולם.
"כשבוחנים את סטייט סטריט, רואים שיש לה כמה חברות בנות במגזרי ניהול הנכסים והשירותים הפיננסיים, אך החברה לא התמקדה בתחומי בנקאות ההשקעות, הבנקאות הקמעונות, כרטיסי האשראי או המשכנתאות - בניגוד לחברות אחרות בענף. אנחנו עוסקים לרוב במתן שירות לעסקים ומשקיעים מוסדיים, ולאלה יש גישות כלכליות שונות מאוד מאלה של המוסדות הבנקאיים שדיווחו על תוצאות שליליות ב-2008", אומר לקייל.
בישראל ביקרו לקייל ולאו לאור כניסתה של SSGA לפעילות כאן, במסגרת שיתוף פעולה עם GIS הישראלית ובניגוד מוחלט למגמה הרווחת כיום במגזר הפיננסים - של קיצוץ וצמצום פעילות. בהתאם לגישתה האופטימית של החברה, שממשיכה להתרחב למדינות נוספות, גם לקייל ולאו מציגים חזות אופטימית למדי, לפחות ביחס לנבואות הזעם מבית מדרשם של סטיוון רואץ' ונוריאל רוביני.
מתי להערכתכם יסתיים המשבר הפיננסי? האם הגרוע מכל כבר חלף?
לאו: "חשוב להבחין בין השווקים לכלכלה הריאלית. אנחנו נמצאים כעת באופן רשמי שנה לאחר תחילת המיתון בארה"ב, ויש לנו לדעתי עוד ארבעה עד שישה רבעונים של צמיחה שלילית או חלשה מאוד, ארה"ב עשויה לצאת מהמיתון מהר יותר מאירופה, ותתחיל לדעתי להתאושש בסוף 2009, אך שוקי המניות יעלו קודם לכן, כפי שעלו בימי המסחר האחרונים, כשאנשים יבינו בהדרגה שלא מדובר בסוף העולם".
אם כן, לדעתכם העליות בשווקים אינן זמניות, אלא סימן להתאוששות כוללת בשוקי המניות?
לאו: "אני חושב ששוקי המניות, ברובם הגדול, קרובים לתחתית. בעוד שנה, או שלוש שנים, נסתכל על התקופה הנוכחית ונאמר שהיו בה הזדמנויות השקעה מצוינות. האם הבורסות יעלו בעוד שלוש שנים? כן. האם הן יעלו בשנה הקרובה? זו כבר שאלה קשה יותר, אך אני חושב שאנחנו מתקרבים לסופו של המשבר בשוקי המניות".
לקייל: "לפי פרמטרים שונים מחירי המניות כרגע נראים נמוכים, אבל זה לא בהכרח אומר שהמשבר נגמר, משום שהשווקים נוטים להגזים. אנחנו עומדים בפני תקופה של נתונים כלכליים עגומים למדי, והאנליסטים היו עד כה אופטימיים באופן יחסי ונאלצו באחרונה לשנות את התחזיות במהירות.
"על רקע ההתפתחויות האלה קשה לשווקים לבצע ראלי, אפילו אם מחירי המניות נמוכים למדי, אבל מה שאנחנו אומרים הוא ששוקי המניות נפלו בצורה חדה ומציגים לכן הזדמנות השקעה - אם אתה משקיע לטווח הארוך, ויש לך כיסים עמוקים מספיק כדי לשרוד את התנודות שעשויות להיגרם בשל הבשורות הכלכליות. בשנים קודמות התלוננו שהפרמיה על סיכונים בשוק המניות לא היתה גבוהה מספיק כדי לשקף את הסיכון הכרוך בהשקעה בו, אך כעת התמונה השתנתה - הסיכונים ברורים מאוד, אבל גם הרווחים הפוטנציאליים משמעותיים בהרבה".
"מקווים שהממשלות ייתנו לקפיטליזם לעבוד"
כיצד אתם רואים את ההתערבות הממשלתית המוגברת בהתנהלות השווקים הפיננסיים בחודשים האחרונים?
לקייל: "לולא ההתערבות הממשלתית, הנסיבות הכלכליות היו ככל הנראה קיצוניות בהרבה. אני לא חושב שאף אחת מהממשלות שנאלצו להתערב התכוונה לנקוט צעדים כאלה כאשר החלה את כהונתה, אך הן הגיבו לאירועים בניסיון לשלוט בתוצאות הקיצוניות של המשבר, ולדעתי זה היה הדבר הנכון לעשות. מובן שאנו נוטים יותר לגישה של שוק חופשי".
לאו: "רכישת המניות בבנקים היתה נחוצה, אך אנו מקווים שהממשלות ייפטרו מהן בקרוב וייתנו לקפיטליזם לעבוד. בארה"ב הכוונה של המהלך היתה לגרום לשווקים לתפקד שוב, בין אם באמצעות תוכנית הסיוע לנכסים בעייתיים (TARP), תוכנית ניירות הערך הקונצרניים או תוכניות אחרות. בשבועות האחרונים, מה שראינו בארה"ב הוא שהריביות על המשכנתאות לא ירדו כפי שהממשלה ציפתה והתשואה על האג"ח הממשלתיות נפלה בחדות - מה שהוביל את הממשלה להחליט שעליה לתקן את השוק כדי שיעבוד".
אילו עצות אתם יכולים לתת למשקיעים שספגו הפסדים כבדים בחודשים האחרונים, או לאנשים שאיבדו חלק ניכר מחסכונות הפרישה שלהם וחוששים לאבד את היתר?
לאו: "אחד הדברים שאנחנו מציעים הוא לקחת צעד אחורה ולאמץ ראייה לטווח הארוך. המניות נראות כרגע מושכות יותר משוקי האג"ח והמזומן, משום שמכפילי הרווח נמוכים מאוד. אנחנו חושבים ששוקי ההון יחזרו לתפקד, ויהיו רק מושכים יותר.
הצעד הנכון הוא לא להפחית את החשיפה לנכסים מסוכנים, אלא אולי אפילו להגדיל אותה. התשואה על האג"ח הממשלתיות בארה"ב היא הרי אפסית - אתה לא הולך להרוויח הרבה כסף מהשקעה באג"ח ממשלתיות. לדעתי, בסופו של דבר מה שיקרה הוא שאנשים יבינו את זה ויחזרו להשקיע במניות ובאג"ח קונצרניות, והתיאבון לסיכונים יחזור בהדרגה".
אם כך, האם הסתערות המשקיעים על האג"ח הממשלתיות של ארה"ב היא בלתי הגיונית?
לאו: "היא לא בלתי הגיונית. אנשים מחפשים כיום החזר של ההון במקום החזר על ההון, ולכן הם קונים משהו שהם יודעים בוודאות שעדיין יהיה שם גם בשבוע הבא. הסיבה שהתשואה על האג"ח הממשלתיות ירדה לרמה כה נמוכה היא שאנשים עדיין רוכשים אותן. אבל המשבר הזה לא גרוע כמו השפל הגדול - כן, מדובר במיתון ארוך, וייתכן שהוא יהיה גרוע יותר מהמיתון של שנות ה-80, אבל אנחנו נראה בהדרגה יותר ויותר אנשים שיבינו שמחירי המניות נמוכים ויחזרו לקנות שוב, והשווקים יתאוששו".
האם יש סכנה שקרנות פנסיה גדולות בארה"ב, כמו קאלפרס (קרן הפנסיה הציבורית של עובדי מדינת קליפורניה - א"ש), יקרסו או יזדקקו לסיוע חירום ממשלתי?
לאו: "קרנות הפנסיה הציבוריות בהחלט סבלו בעקבות המשבר, אבל מדובר במוסדות עם הרבה כסף והתחייבויות שחלקן ישולמו רק בעוד 30-40 שנה, ולכן יש להן הזדמנויות רבות לחכות לשווקים שיתאוששו. קאלפרס מגוונת מאוד בהשקעותיה והיא אמורה להתאושש, יש לה עדיין מזומנים שנכנסים לקופה, וקליפורניה יכולה תמיד להעלות מסים אם היא מעוניינת להגדיל את הזרמת הכספים לקרן. אין כל סכנה שקרנות הפנסיה הציבוריות יקרסו, לדעתי".
בישראל התנהל באחרונה דיון סוער על רשת ביטחון שתגן על קרנות הפנסיה מהפסדים נוספים. כיצד אתם רואים יוזמות כאלה?
לקייל: "רשתות כאלה מספקות סוג של ביטחון בתקופות של חשש מנטילת סיכונים השאלה היא כיצד שומרים על תמחור הסיכונים ודואגים שהרשת הזאת לא תוביל לשינוי בהתנהגותם של אנשים ותעודד לקיחת סיכונים מיותרים. כל עוד הן מיושמות כראוי, הן דרך לבנות ביטחון.
"כשקרנות פנסיה ציבוריות חושפות לסיכונים אנשים שאין להם היכולת לשלוט בחסכונותיהם או ברמת הסיכונים, יש צורך ברשת ביטחון. הסיבה לקיומן היא שבמדינות מסוימות כבר היו תקדימים של פשיטות רגל של קרנות פנסיה פרטיות, שמהן אנשים לא יכלו להתאושש משום שלא היה להם זמן לבנות מחדש את החסכונות. אך העיצוב של אותן רשתות ביטחון הוא קריטי, משום שאתה לא רוצה לעודד אותה התנהגות של נטילת סיכונים שאילצה אותך להגן על החוסכים מלכתחילה".
כיצד יכולים מוסדות פיננסיים כמו SSGA להתמודד עם אובדן האמון בקרב המשקיעים?
לקייל: "אנחנו צריכים לוודא שאנו מציעים ללקוחות תמורה לכספם. עלינו לפרט את הסיכונים הכרוכים במוצרים שאנו משווקים ולנהל את אותם סיכונים כמיטב יכולתנו. בנוסף, עלינו לתקשר ביעילות ולהסביר את האירועים המתרחשים בשווקים. תקשורת היא חלק חשוב מאוד - לגרום ללקוחות להבין מה קורה בשווקים ובכלכלות, ולהבהיר להם מה לדעתנו הם הסיכונים בשווקים וכיצד ניתן להתמודד עמם. אני מודה שהביטחון של משקיעים רבים בשווקים עורער בעקבות האירועים האחרונים, אך אני לא חושב שהביטחון בתעשיית ניהול הנכסים עורער בהכרח".
"נוקטים צעדים נגד ביצועים חלשים"
אף שהצליחה להימנע במידה רבה מהמשבר שהפיל רבים במגזר הפיננסים, גם SSGA עומדת בפני שלוש תביעות משקיעים לפחות, בטענה שביצעה הימורים מסוכנים על אג"ח מגובות במשכנתאות, ונאלצה להחליף את ראש יחידת ההכנסות הקבועות שלה בעקבות הפסדים.
לקייל: "העובדה שסבלנו מביצועים גרועים ב-2007 וביצענו שינויים במחלקת האג"ח שלנו ידועה. היו לנו ביצועים חלשים, וכשאנו רושמים ביצועים חלשים, אנו נוקטים צעדים כדי למנוע זאת. האם זה בלתי נמנע שכאשר משקיעים בנכסים מסוכנים, מסתכנים בהפסדים? כן, אבל ההפסדים שלקוחותינו רשמו ב-2007 לא היו לדעתי בלתי נמנעים. אנחנו מקפידים על ניהול סיכונים ומוודאים שלקוחותינו לא חשופים לסיכונים מיותרים, במיוחד כשהשווקים מפגינים את התנודתיות החדה ביותר שראינו במהלך הקריירות שלנו".
למרות כמויות ההון העצומות שממשלות בכל רחבי העולם הזרימו למערכת הפיננסית, נדמה שמשבר האשראי טרם הסתיים. מדוע?
לקייל: "אתה צודק, אם כי יש מצבים שונים במדינות שונות. ארה"ב, למשל, מעט יותר מתקדמת ממדינות אחרות משום שהיא הראשונה שנכנסה למיתון. אני לא חושב שניתן בהכרח לומר שיש מחסור באשראי, אך יש שני צדדים לעניין הזה: ישנה המוכנות של הבנקים להלוות, בריבית הגיונית, ומצד שני המוכנות של הלווים לקחת הלוואות בתקופה שבה רמת הביטחון נמוכה מאוד ומחירי הבתים נופלים. אני גם לא חושב שמישהו רוצה לחזור לסביבת האשראי שבה היינו ב-2007, כשמחיר האשראי וכמות האשראי הגיעו לרמות שיא".
היכן אתם מזהים הזדמנויות השקעה במשבר הנוכחי?
לקייל: "יש שני תחומים שבהם הפרמיה על סיכונים כיום גבוהה: בשוקי המניות, שבהם אנחנו יודעים שיש סיכונים בעתיד הקרוב, ובשוקי האשראי. שניהם סבלו מבעיות שונות. שוקי המניות תיפקדו באופן יעיל למדי לאורך המשבר, למרות ירידה במחירים בעקבות צמצום החשיפה לסיכונים. שוקי האשראי התנהלו באופן שונה במקצת, משום שהיו בהם משתתפים בעלי אופי שונה מאוד שביקשו להיפטר במהירות רבה מסיכונים.
לדעתנו בטווח הקצר שוקי האשראי ימשיכו להיות חלשים, לכן התזמון צריך להיות זהיר מאוד, אבל בתוך שלוש שנים או חמש שנים השקעה בשוק האשראי עשויה להניב תשואות חיוביות למדי. עם זאת, במונחים אבסולוטיים שוקי המניות אולי יניבו תשואות גבוהות יותר לאורך זמן".
האם אתם מזהים טון זהיר יותר בקרב משקיעים ולקוחות של SSGA כיום? תחומים מסוימים שהם לא רוצים להשקיע בהם מחשש לסיכון?
לקייל: "אני בהחלט הבחנתי בחודשים האחרונים בזהירות מצד חלק מקרנות ההשקעה הממשלתיות, שעדיין לא מוכנות לסכן את קופות המזומנים שלהן".
האם אתם חושבים שהמערכת הפיננסית תעבור שינוי של ממש בגלל המשבר הזה?
לקייל: "אני חושב שהיא כבר השתנתה. העובדה שהממשלות רכשו מניות בבנקים ויזמו תוכניות שונות לתמיכה בתעשיית הפיננסים הביאה עמה דרגה שונה של פיקוח על תעשיית הפיננסים, וחשיבה שונה על מהות הרגולציה וניהול הסיכונים. אנו מצפים ומקווים שהשינוי הצפוי באופי הרגולציה יגיע לאחר תהליך ממושך של מחשבה, ולא מתוך סערת רגשות".
לאו: "גם בתקופת השפל הגדול נדרשו שנים כדי להעביר את החקיקה הדרושה לצורך ביצוע שינויים ברגולציה. זה ייקח שנים לפני שהדיונים יניבו פירות".
כמה כלכלנים, בהם בוב פארקר מקרדי סוויס, הודו שהם עצמם לא הבינו חלק מהמוצרים הפיננסיים שהחברות שבהן עבדו מכרו. באחרונה דווח שמנכ"ל סיטי לשעבר צ'רלס פרינס לא הבין את ההבדל בין CDO לרשימת מכולת. האם גם אתם חשתם כך כשפרץ המשבר?
לקייל: "בהחלט הייתי אומר שלמדנו הרבה מהמשבר הזה על האופן שבו מתנהגים השווקים וניירות ערך מסוגים שונים, וכיצד מיישמים את הידע התיאורטי בשטח. למדנו יותר על הקשר שבין מינוף, תנודתיות ונזילות - משולש חשוב שלדעתי מסייע לנו להבין מדוע המוצרים שלנו ימשיכו להפגין ביצועים יציבים. זה בהחלט סייע לנו לחשוב מחדש על מה שעשינו ומדוע זה פעל היטב, כשזה פעל היטב, אבל לדעתי לא נסתכל אחורה ונבין שלא ידענו מה קורה בתוך הארגון שלנו. אני לא חושב שתוציא וידוי כזה מאיתנו".
"הצעד הנכון הוא לא להפחית את החשיפה לסיכון, אלא אולי אפילו להגדיל אותה"
מאת אשר שכטר
16.12.2008 / 10:01