קרן המטבע: ישראל ניצבת בפני תקופה של חולשה כלכלית

"המיתון בארה"ב ובגוש היורו צפוי להימשך לאורך המחצית הראשונה של 2009, אך אורכו ועומקו כרוך בחוסר ודאות מרובה. כמשק קטן ופתוח, ששיגשג הודות להשתלבותו בכלכלה העולמית, המשק הישראלי חשוף - להאטה בשוקי היצוא העיקריים שלו, ללחצים על המגזר הפיננסי עם ההיחלשות בפעילות המקומית, ולהדבקה משיבושים פיננסיים נוספים מחו"ל - כאשר מחירי הסחורות הנמוכים מקזזים השפעות אלו במידה מסוימת", כך כותבת משלחת קרן המטבע הבינלאומי שהגישה הבוקר את הדו"ח על כלכלת ישראל ועל היערכותה למשבר.

עם זאת, בקרן מחמיאים לישראל וכותבים כי "כלכלת ישראל היתה במצב טוב כאשר פרץ המשבר הפיננסי העולמי בסתיו של 2007. בשעה שהמצב הכלכלי בחו"ל הידרדר, ישראל המשיכה בצמיחה כלכלית, שהובלה ע"י היצוא והצריכה, תוך ירידה נוספת באבטלה, ושמירה הדוקה על משמעת תקציבית. עם זאת, במבט קדימה, אין סימנים להקלה קרובה בקשיים הגלובליים".

בקרן המטבע כותבים כי האתגרים שניצבו בפני קובעי המדיניות הלכו וגברו עקב התעצמות הלחצים הפיננסיים הכלל-עולמיים בסתיו של 2008. ככל שהעמיק השפל בביקוש העולמי ובשוקי ניירות הערך, וירדו התחזיות הכלכליות, חלה האטה בשיעור הגידול של היצוא והצריכה בישראל, הצמיחה הכלכלית וגביית המס פחתו, והנזילות בשוק האג"ח הקונצרניות ירדה, בעוד שהבנקים לא הראו נכונות לגשר על הפער שנוצר במתן אשראי לחברות. בשבוע שעבר, אמר שר האוצר רוני בר-און כי "הממשלה לא תוכל לעמוד מנגד במציאות של ניצול המשבר על ידי המערכת הבנקאית לפגיעה בשוק החוץ בנקאי או לפגיעה ביכולת הצמיחה של המשק".

"לפיכך", כותבים בקרן, "ישראל ניצבת בפני תקופה של חולשה כלכלית הכרוכה בסיכונים בולטים. לאור חולשת ההשקעות והיצוא, התרחיש המרכזי שלנו צופה ירידה בשיעור הצמיחה ל-1.5% אחוזים ב-2009, ושיעור אינפלציה ממוצע סביב 2% - כל זאת בהנחה שייושמו כללי המדיניות המומלצים להלן. התחזית שלנו מראה על התאוששות מתונה ב-2010. אולם, קיימים סיכונים ניכרים במערכת הפיננסית העולמית שעלולים לסכן את תחזית הצמיחה, אם כי המשק הישראלי נהנה מהחזרי חוב חיצוני והרכב חוב יחסית נוחים".

"קרן ציבורית היא צעד מבורך"
בקרן המטבע מעוניינים מאד לראות תיאום נאות בין 3 רבדים: יציבות פיננסית, התחום התקציבי, והתחום המוניטרי. בכל אחד מן התחומים הללו, צעדים לחיזוק האמינות בטווח הארוך יאפשרו גמישות כדי לטפל במצבי חירום מיידיים. כמו כן, על היוזמות להיות ספציפיות ובעלות יעדים צרים ומוגדרים - תוך שמירה על התאמה הדוקה בין כלי המדיניות והמטרות - על מנת להבטיח אפקטיוויות ואחריות.

בהקשר של התרחיש המרכזי ממליצים בקרן על צעדים עיקריים לתמיכה בתפקוד שוק האשראי ויציבותו, לנקוט בגישה תקציבית גמישה בטווח הקצר הנתמכת על ידי מחויבות מוגברת להפחתת החוב הציבורי בטווח הבינוני, והרפיה מוניטרית. המלצות אלו יועמדו לבחינה מחודשת במקרה שתחול סטיה לרעה מהתרחיש המרכזי.

החדשות הטובות הן שהתקדמות בכיוון זה כבר החלה." לאחר הורדות משמעותיות של ריבית בנק ישראל בעת האחרונה, הוסבה תשומת לבם של קובעי המדיניות, ובצדק, לגרעין החששות בנוגע לתפקוד שוק האשראי וליציבות הפיננסית" כותבים שם "ובפרט, ההצעה להקמת קרן ציבורית-פרטית לרכישת אג"ח קונצרניות היא צעד מבורך. יש להקימה ללא דיחוי ולהטיל עליה לתמוך בראש ובראשונה במתן אשראי חדש עבור חברות גדולות בעלות כושר פירעון. כך, על הקרן לרכוש הנפקות אג"ח חדשות ולמחזר תשלומים שהגיע מועד פירעונם, בשיעורי תשואה הנמוכים מתשואות השוק כעת אך גבוהים מאלו ששררו לפני סתיו 2007. הסדרים אלה, והמנגנונים לטיפול בניגודי עניינים של הנאמנים צריכים להיות מעוגנים בתנאים ובסמכויות של הקרן".

ההמלצה היא כי הקרן תמנע בדרך כלל מרכישות בשוק המשני (כלומר לא תרכוש אגרות חוב קונצרניות בשוק – ט.ל) שכן רכישות בשוק המשני אינן מעמידות אשראי חדש לחברות, והן כרוכות בסיכון של העברת הפסדים מצטברים של משקיעים מוסדיים או תאגידים אל התקציב. יש לנטרל מכשולים בירוקרטיים העלולים לפגום ביעילות מתן האשראי של ה-230 מיליון ש"ח המיועד לתמיכה בחברות קטנות ובינוניות.

צעד נוסף לתמיכה בשוק האשראי הוא חיזוק נוסף של הבנקים. הדבר כולל את הערבות המוצעת בסך 6 מיליארד ש"ח להנפקות האג"ח על ידי הבנקים, המהווה צעד מונע הולם להגדלת בסיס ההון של הבנקים. הטלת מגבלות על תשלומי דיבידנדים על ידי הבנקים המשתתפים תגביר את האפקט של צעד זה. בנוסף, מברכת הקרן על הוראות החוק לטיפול בבנקים בעייתיים. למרות סמכות הגוף המפקח על הבנקים להחלפת מנהלים ולמרות הביטוח הציבורי המשתמע לפיקדונות, ייתכן שיהיה צורך לחזק את הוראות החוק לטיפול בבנקים בעייתיים על ידי הרגולטור, בעיקר באמצעות קביעת הסעד המשפטי העומד לרשות בעלי עניין שנפגעו כך שהוא יוגבל לפיצוי כספי בלבד. יש להעמיד לבחינה מחודשת גם את השקיפות הנדרשת בפעולות "מלווה של המוצא האחרון" עבור חברות ציבוריות.

חבילת היוזמות המתוארת לעיל היא צעד ראשון. אם יתממשו הסיכונים, בחו"ל או בישראל, יהיה צורך בצעדים נוספים. בהקשר זה, מומלץ לעקוב אחר ההתפתחויות במחירי מניות הבנקים ובתשואות על אג"ח ללא אבטחת תשואה על מנת לאתר סימנים לחששות מהעדר יציבות, וניתן לעקוב אחר תנועות האשראי באופן ישיר.

גביית המיסים לא תשוב לרמה מהשנים האחרונות
אשר לירידה בגביית מיסים, סבורים בקרן המטבע כי "יחסי גביות המס המצטברים לא יחזרו לרמות שנראו בשנים האחרונות, אפילו אחרי שתנאי הכלכלה העולמית ישובו למצב הרגיל".

בקרן מעריכים כי הצעת התקציב ל-2009 ויוזמות המדיניות המתוארות לעיל יביאו קרוב לוודאי לגירעון בתקציב של הממשלה, העולה על 4% מן התמ"ג. גרעון בסדר גודל דומה עשוי להתקיים גם ב-2010, אפילו לפי התרחיש המרכזי. אלה הם גירעונות גדולים שיגדילו את יחס החוב הציבורי לתוצר כלפי מעלה בצורה חדה." יש לשנות את המגבלה הקובעת כי תקרת הגרעון לא תעלה על 1% מהתמ"ג על מנת לאפשר את פעולתם של המייצבים האוטומטיים בשנת 2009". בהתבסס על ההצעות העדכניות של משרד האוצר, אחת מהחלופות היא להחליף מגבלה זו בהצהרה על מחויבות להקטין את החוב הציבורי משמעותית מתחת ל-60 אחוז מהתמ"ג באמצע העשור הבא.

כמו כן, ייתכן שיהיה צורך לשנות גם את הכלל הפיסקלי האחר המונהג כעת – המגבלה השנתית של 1.7 אחוז על הגידול בהוצאה הריאלית. המתאימים המשקפים את יעד האינפלציה ואת מגמת הצמיחה, יתמוך באמינותו של יעד החוב הגמיש.

בסך הכל הפגיעות החיצונית למשק הישראלי נותרה מוגבלת. הנכסים קצרי הטווח בחו"ל גבוהים מההתחייבויות החיצוניות קצרות הטווח, יתרות מט"ח מהוות כ-90% מהחוב לטווח הקצר, ונמשך העודף בחשבון השוטף. עם זאת קיימת רמת פגיעות מסוימת על רקע חוב חיצוני ברוטו ברמה של כ-50% מהתוצר וחוב ציבורי קרוב ל-80% מהתוצר.

"גם לאחר שינויי המדיניות שנועדו לתת מענה להאטה הצפויה ולעליית הסיכונים, עומדים אתגרים בפני המשק על רקע התנאים השוררים בזירה הבינלאומית. אולם, המשק כבר ביצע רבות מן ההתאמות הדרושות - באשראי בין חברות, במרווחי היצוא, ובשכר הנומינלי - וקובעי המדיניות הגיבו במהירות, חרף האילוצים הפוליטיים. בשעה שנעשה רבות, התכנון לשעת חירום חייב להתקדם הלאה ובדחיפות. אם מדיניות אמינה, תיאום אפקטיבי ובהירות המטרות ימשיכו לקבוע את הסטנדרט שבו יעמדו היוזמות הבאות, ישראל תעבור את המשבר הזה בהצלחה" מסכמים בקרן המטבע.