סוסייטה ז'נרל הכניס את מאדוף לרשימה השחורה שלו כבר ב-2003; חשיפת הבנק להונאה: פחות מ-14 מ' ד'

בתחילת 2003 התפשטה השמועה על מגע הזהב של ברנרד מאדוף בקרב מנהלי כספים ואנשי הון באירופה. בתגובה לכך, יצא צוות של בנק ההשקעות של סוסייטה ז'נרל הצרפתי לניו יורק כדי לבצע בדיקת נאותות. מה שגילה הצוות הצרפתי לא היה שגרתי: המספרים של מאדוף לא הסתדרו. סוסייטה ג'נרל מיד הכניס את חברת ברנרד ל. מאדוף אינווסטמנט לרשימה השחורה הפנימית שלו, ואסר על בנק ההשקעות שלו לעשות עימו עסקים. כמו כן, פנה הבנק ללקוחותיו העשירים והמליץ חד משמעית לא לעשות עסקים עימו.



הדגלים האדומים סביב מאדוף היו כל כך ברורים, אמר בנקאי אחד שהיה מקורב לעניין, ש"סוסייטה ג'נרל לא היסס. זה היה מאוד מוזר". הבנק שמר את הגילוי לעצמו, כמקובל בעולם החשאי של הבנקאות הפרטית וניהול הכספים. מלבד בושות, חסך המידע הזה לסוסייטה ג'נרל הפסדים גדולים. חשיפתו להונאה של מאדוף הסתכמה בפחות מ-14 מיליון דולר.



מדובר בהפסד זעום לעומת הפסדים של מתחרים כמו BNP פאריבה או HSBC, אשר הלוו כסף למוסדות שהשקיעו במאדוף. בתמורה להלוואות הללו, המסתכמות ביותר מ-1.5 מיליארד דולר, קיבלו הבנקים ערבונות בדמות נכסים של מאדוף, אשר אינם שווים דבר עתה. לדברי התביעה, מאדוף שילם ללקוחות באמצעות כסף שלקח מלקוחות אחרים, מכיוון שלא היו לו רווחים אמיתיים. בנקים אחרים ברחבי אירופה בלעו את הפתיון של מאדוף בקלות וכשלו בזיהוי הסיכונים שבהשקעת מיליארדי דולרים בקרן שלו. "פרשיית מאדוף" מככבת עתה בשערי העיתונים בג'נבה ובמחוזות שבהם מתמחים בנקים רבים בניהול כספי אחרים, כמו לוצרן וצוג.



למרות האיסור של סוסייטה על השקעה בקרן של מאדוף עוד מ-2003, התהילה שיצאה למאדוף גרמה לכמה מלקוחות הבנק לדרוש ממנו להשיג להם גישה להשקעה בקרן שלו עד השנה הנוכחית.



הביקורת שערך סוסייטה אז נוהלה על ידי שלושה אנשים שביקרו במטה של מאדוף במנהטן. עובדיו של מאדוף אמרו להם כי האסטרטגיה שלו מבוססת על איזון אחזקות בקרנות מניות גדולות, של מדד S&P עם אופציות לקנייה ומכירה של מניות (פוט וקול). גישה זו מניבה תנודתיות נמוכה וממזערת את הסיכון. אולם כשסוסייטה בחן את האסטרטגיה בעצמו, לא הצליח להגיע לתוצאות להן טען מאדוף.