פישר נגד הסחבת: לישראל נדרשו 3 חודשים לגבש חבילת סיוע

"לצערי, לקח לנו - מדינת ישראל - כשלושה חודשים מאז שהמשבר הפיננסי העולמי הדרדר בצורה חדה בעת נפילת ליהמן ברדרס עד שגובשה חבילת הצעדים ואלה אושרו בממשלה ובכנסת. אולם צעדים אלה עדיין לא יצאו לפועל. זהו בזבוז זמן יקר שיכולנו לנצל לטובת המשק. במיוחד חשוב להתקדם ביישום הצעדים המתייחסים לצד הפיננסי. אני מקווה שלא יהיו עיכובים נוספים ושנוכל לצאת לדרך. הדבר דרוש כדי למנוע את שחיקת ההישגים של המשק בשנים האחרונות ולאפשר לנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים שלפנינו". כך אמר היום נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך הערב באוניברסיטת תל אביב.



פישר אמר כי לאחר אישור תוכנית האוצר בכנסת ביום שני השבוע, יש לגשת מיד לשלב הביצוע שכן המשבר הפיננסי נמשך. "במיוחד בתקופה זו - תקופה של בחירות - עלינו לטפל באתגרים העומדים לפנינו כרגע על פי הסטנדרטים שאימצנו עד כה - של מדיניות מקרו-כלכלית אמינה, שיתוף פעולה יעיל, התמקדות בהשגת המטרות, ונמרצות. אם נקפיד לעשות זאת המשק הישראלי יעבור את המשבר הנוכחי בהצלחה" אמר.



פישר סקר את מצבה של מדינת ישראל ואמר כי העולם מתמודד מזה למעלה משנה עם אחד המשברים הפיננסיים הגדולים מזה למעלה מ-70 שנה. "במשבר זה יש שני מרכיבים: המרכיב הפיננסי, והמרכיב הריאלי - כלומר, האטה משמעותית, ואולי אף מיתון עולמי. במשק הישראלי ניכרות היטב ההשלכות של המשבר העולמי על שני היבטיו - הפיננסי והריאלי. עם זאת, המשק הישראלי הגיע לתקופה הזאת במצב טוב יותר ממרבית המשקים בעולם" אמר.



עוד אמר פישר כי "בצד הפיננסי המשבר משתקף אצלנו לא בבעיות במערכת הבנקאית כמו במדינות המפותחות, אלא בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות. במקביל, בצד הריאלי, שיעור הצמיחה ירד ברבע השלישי ל-2.3%. הצפי הוא כי במשק הישראלי תימשך ההאטה המשמעותית בצמיחה. לפי תחזית בנק ישראל תרד הצמיחה ב-2009 ל-1.5% ויתכן אף מתחת לכך במשך רבעון אחד או שניים.



"המצב הטוב יחסית אצלנו בתחילת המשבר הוא תוצאה של מדיניות תקציבית ומדיניות ריבית אחראיות ואמינות; חשיפה נמוכה במט"ח של המשק; עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; והיקף יתרות מטבע חוץ גבוה יחסית; ומאוד חשוב להדגיש - המצב האיתן של המערכת הבנקאית", הדגיש פישר.



"עכשיו, שלושה חודשים אחרי שהמשבר החריף, האתגרים העומדים בפני קובעי המדיניות גדלו מאוד - הן בצד הריאלי והן בצד הפיננסי. על קובעי המדיניות לשמר את המצב הטוב יחסית של המשק ולנצל אותו כדי להתמודד עם המצב החדש. לשם כך, חיוני לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לצאת מתקופת ההאטה מחוזקים ועם יכולת לחזור בהקדם למסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת. כל אלה, למרות שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות ושעדיין אין תקציב ל-2009", ציין פישר.



נגיד הבנק סקר את הצעדים בהם נוקט בנק ישראל בתחומי סמכויותיו: ראשית, מדיניות הריבית מתנהלת בצורה אקטיווית במטרה לחזק את היכולת של המשק להתמודד עם השלכות המשבר. שנית, הפיקוח על הבנקים מגביר, מרחיב ומעמיק את המעקב השוטף אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות, גם בצד האיתנות של המערכת וגם בצד המערכת הבנקאית כמקור עיקרי למתן אשראי. מתחילת 2008 עד סוף אוקטובר האשראי הבנקאי לציבור גדל ב-9.4% אומרת בקצב שנתי של 12.5%. בחודשים אוגוסט - אוקטובר הואץ הגידול באשראי והוא עמד על קצב שנתי של 15%.



שלישית, בנק ישראל הכריז במקביל כי הוא מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו, ככל שהדבר יידרש, מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. ולבסוף, תכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל תמשך עד שנגיע לרמת היתרות הרצויה, בנסיבות הנוכחיות - בין 40 ל-44 מיליארד דולר.



עם זאת, אמר הנגיד כי אין די בדברים וכי יש לפעול גם במישורים אחרים: יש לנקוט מדיניות תקציבית זהירה, אבל במובן מסוים מרחיבה. כך צפוי שב-2009, בהנחה שהצמיחה תהיה 1.5%, יגיע הגירעון התקציבי לכ-3% מהתמ"ג על בסיס "המייצבים האוטומטיים". כלומר, על בסיס הירידה הצפויה בתקבולים ממסים על רקע ההאטה בצמיחה, והעלייה המסוימת הצפויה בהוצאות הממשלה - למשל, כתוצאה מעליה באבטלה. "חשוב שלא נאפשר גידול הרבה מעבר לכך בגירעון בתקציב משום שהיכולת שלנו לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה מאוד מוגבלת: היחס חוב לתמ"ג אצלנו גבוה והריבית שהממשלה תצטרך לשלם תעלה משמעותית אם גיוס ההון של הממשלה יואץ", אמר פישר אשר ציין עוד כי במקביל, ובאופן עקבי עם המייצבים האוטומטיים, רצוי להפחית את שעורי המס ב-2009 כפי שצפוי, לפי התכנון.



לדברי פישר, יש ליישם ללא דיחוי את חבילת הצעדים שגיבש משרד האוצר יחד עם הרשות לניירות ערך ובשיתוף עם בנק ישראל. "צעדים אלה עשויים לסייע למשק לעבור את תקופת המשבר במצב טוב יותר. בתחום הריאלי מדובר בהאצת ההשקעה בתשתיות; הגדלת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים; השקעה במחקר ופיתוח; וטיפול בשוק העבודה", אמר. "בתחום הפיננסי מדובר בהעמדת ערבות מדינה לגיוס הון למערכת הבנקאות לשם הרחבת האשראי; הקמת קרנות השקעה בשותפות עם גופים מוסדיים למחזור האשראי החוץ-בנקאי; הקמת מנגנון קציני אשראי לשיפור הסדר מחזור החוב בין מחזיקי אגרות החוב למנפיקים; ותמריצי מס להשקעה בישראל".



פישר הדגיש את הצעדים שכבר אושרו ושאמורים לטפל בצד הפיננסי: הצעדים מיועדים להגדלת מצאי האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי לסקטור העסקי - ובכלל זה, לעסקים הקטנים והבינוניים - ואלה המיועדים לתמרץ השקעות זרות בשוק ההון הישראלי. ביום ראשון השבוע קיבלה הממשלה החלטה לתמוך בהצעת צוותי עבודה של האוצר, משרד ראש הממשלה ובנק ישראל לגבי רשת ביטחון לחוסכים שקרובים לגיל פרישה. בנק ישראל תומך ב"רשת הביטחון" ובפריסתה המיידית.