פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תביעות ייצוגיות של ישראלים בפרשת מאדוף

      הנתבעים: גופים שהשקיעו כספים, ישירות או בעקיפין, בבית ההשקעות של ברנרד מאדוף, המואשם בהונאה בהיקף של 50 מיליארד דולר

      עורכי דין בישראל החלו ביומיים האחרונים להכין את החומרים ואת רשימות התובעים לצורך הגשת תביעות ייצוגיות נגד גופים אשר השקיעו כספים, ישירות או באופן עקיף, בבית ההשקעות של ברנארד מאדוף. חברת מאדוף השקעות חדלה לפעול לאחר שהתגלה כי ניהלה מעשה הונאה בהיקף שעשוי להגיע ל- 50 מיליארד דולר.

      אחד מעורכי הדין הללו הוא יעקב סבו, העוסק בתביעות ייצוגיות שהשתתף בעבר בתביעות נגד החברות נייס ואי.סי.איי. סבו מסביר כי התביעות יוגשו נגד קרנות גידור, בנקים ונגד הנאמנים שלם, בגין רשלנות מקצועית.

      "אין טעם לתבוע את מאדוף. מי שנתן לו כסף ישירות לא יראה סנט, הכיסים שם ריקים. אין גם טעם לתבוע את הבנקים או מנהלי התיקים בישראל כי זה ייקח שנים. אבל בארה"ב המערכת יעילה ומהירה, והחוק מאפשר גם לתושבי ישראל לתבוע בארה"ב", אומר עו"ד סבו.

      "אין ספק שאפשר לתבוע שורה של גופים עם כיסים עמוקים על רשלנות. הרי היום ברור שהיו אזהרות מפני ההשקעה אצל מאדוף, והיו גופים שניפקו ללקוחותיהם אזהרה מפורשת נגד השקעה בו. אלא שגופים רבים, כולל בנקים אירופאים ידועים ומשרדי רואי חשבון גדולים שישמשו כנאמנים - לא עשו את הבדיקות המחויבות. זו טרגדיה אמיתית. כבר דיברתי עם שלושה ישראלים, פנסיונרים, שהפסידו בפרשה את כל כספי הפנסיה שלהם. עולמם חרב עליהם".

      עו"ד סבו מפרט ומסביר כי קיימות כמה חלופות לתביעה כזו: "גופים גדולים, כמו חברות או הקרן שהפסידה 800 מיליון דולר, כדאי אולי לתבוע באופן ישיר. למשקיעים קטנים יותר עדיף לתבוע כחלק מתביעה ייצוגית. תביעה ייצוגית גם פותרת את הבעיה של אנשים שלא מעוניים ששמם יחשף, כי במסגרת חסיון עו"ד-לקוח אני יכול לשמור על הסודיות שלהם".

      תביעות כאלה כבר הוגשו בארה"ב על ידי משקיעים אמריקאים. תביעה אחת הוגשה נגד עזרא מירקין, מבעלי השליטה בבנק לאומי, אשר השקיע חלק ניכר מכספי קרן הגידור שהוא מנהל בחברת ההשקעות של מאדוף.