טנדם קפיטל: הבנק המרכזי האירופאי נכשל בנקיטת פעולה מקדימה - צפי לפגיעה קשה נוספת בכלכלת האיחוד

בעוד שנדמה כי הרשויות בארה"ב מנסות כלים חדשים כמעט על בסיס שבועי לצורך הגנה על הכלכלה והמערכת הפיננסית, מנהיגי גוש היורו פועלים בלית ברירה ולאחר ההתרחשויות, כשהם עסוקים בהתקוטטויות במקום לנקוט בפעולה אחידה. בינתיים, המצב הכלכלי במדינות האיחוד המוניטרי ממשיך להתדרדר, מה שמתבטא בהתכווצות בולטת במגזרי השירותים והייצור התעשייתי שמתרחשת במקביל לירידה בהשקעות ובמכירות הקימעונאיות.



כלכלת גרמניה מוטת הייצוא עלתה על מסלול של ירידה חדה בעקבות הביקושים הדועכים בעולם. האנליסטים מנבאים כעת כי כלכלת גרמניה עלולה להתכווץ בכ-2% בשנת 2009, בעוד שהתרחישים הגרועים ביותר מדברים על נסיגה של 4%. גרמניה היא הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופאי ומהווה את המקור הביקושים העיקרי עבור הייצוא ממדינות האיחוד האחרות. כלומר, מיתון עמוק בגרמניה מבשר רעות עבור שאר מדינות אירופה.



לבנק המרכזי של אירופה נותר עדיין מרחב פעולה מסוים והתדרדרות נוספת בכלכלה עשויה לאלץ אותו להוריד את שיעור הריבית מהרמה הנוכחית של 2.5%, מהלך שנגיד הבנק טרישה מתנגד לו בנחרצות. אולם עד כה כל מהלכיו של הבנק היו מאולצי התרחשויות, וכל המאמצים שלו כעת עלולים להיות "מעטים מדי ומאוחרים מדי".



בעת שהפדרל ריזרב האמריקאי עלה על נתיב הרחבה מוניטרית, כישלונו של הבנק המרכזי האירופאי לנקוט בפעולה מהירה שמקדימה את ההתרחשויות, עלול להביא לעלייה בערכו של היורו מול הדולר בטווח הקצר, דבר שיהווה פגיעה קשה נוספת בכלכלת איחוד האירו.



ממשלות של מדינות האיחוד האירופאי הזרימו מיליארדי דולרים אל הכלכלות שלהן, אך תכניות התמריצים הוצאו אל הפועל באופן פרטני. היוזמה המשותפת הראשונה שהיא ברת ביצוע ושעליה הצליחו מנהיגי אירופה להסכים, היא תכנית התמריצים הכלכליים בסך 200 מיליארד יורו (1.5% מהתמ"ג של גוש היורו), סכום צנוע ביחס לעומק הבעיה.



הצעדים הפיסקליים נחוצים כדי למנוע התדרדרות כלכלית נוספת וקשה יותר בשל העובדה כי יעילותה של מדיניות המוניטרית מוגבלת, שכן הבעיה הינה גלובלית ובמרכזה ניצבת זמינות האשראי, ולא רק מחירו. גרמניה, שקודם לכן התנגדה להרחבת הצעדים הפיסקליים, הכירה לבסוף בצורך בהוצאה ממשלתית גדולה לשם בלימת הידרדרות הכלכלית לשפל הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. אולם קרן המטבע הבינלאומית אמרה כי החבילה הפיסקלית האירופאית אינה מספקת כדי להאיץ את התאוששות הכלכלה.



אפילו החזאים האופטימיים ביותר מודים כעת שקיימים סיכונים רבים כי המצב הכלכלי יחמיר. ארגון ה- OECD פרסם את התחזית שעל פיה בשנה הבאה תחול התכווצות של 0.6% בכלכלת גוש היורו, וכי הצמיחה תהיה מתחת לפוטנציאל הכלכלי לפחות עד אמצע 2010. כלכלני הדויטשה בנק נוקטים בעמדה פסימית יותר וחוזים כי כלכלת גוש היורו תסוג בשנה הבאה ב-1.4%.



בריטניה חווה כעת את המיתון הראשון שלה מזה 17 שנה. רשויות המדינה מנסות להילחם בהתדרדרות המצב הכלכלי על ידי הוצאות פיסקליות, למרות הגירעון התקציבי שהוא בין הגדולים בעולם המתועש. לאחרונה הודיעה הממשלה על חבילת תמריצים בהיקף 20 מיליארד לירה שטרלינג, הכוללת הורדת מסים והוצאות ממשלה. זאת בשל עמדת הרשויות בבריטניה, שבשונה מעמיתיהן בגרמניה סבורות כי היעדר צעדים פיסקליים יגרום להחמרת והארכת המיתון.



כלכלת אנגליה נפגעת באופן קשה יותר משכנותיה בגוש היורו עקב תלותה בשוק הדיור ובמגזר הפיננסי, שספגו מכה קשה ביותר. הבנקים בבריטניה, שנאבקים מול שוקי אשראי קפואים ועלייה במקרי חדלות הפירעון על משכנתאות, ניצבים מול סיכון חדש: החוב הצרכני.



צרכני בריטניה הינם בעלי חובות בין הגדולים ביותר בעולם ביחס להכנסתם, וההידרדרות הכלכלית גורמת לעלייה חדה בשיעור החדלים לשלם את חובם האישי ואת התשלומים על כרטיסי האשראי. התקווה היא כי תכניות ההוצאה הממשלתית ימתנו את חומרת המיתון וההתכווצות הכלכלית תהיה נמוכה מהתחזית הנוכחית העומדת על 1.5% ב-2009.



בעוד שסופת הנתונים הכלכליים החמורים ממשיכה לשטוף את אירופה וארה"ב ולפגוע בסנטימנט המשקיעים, כל התקוות שהיו עד כה לכך שחלקים מהכלכלה הגלובלית (בפרט השווקים המתפתחים) יישארו חסינים מפני המשבר, נכחדו.



מחנק האשראי הפך במהירות שיא למשבר פיננסי עולמי ולמיתון בחלקה הניכר של הכלכלה הגלובלית. המשבר הפיננסי המתמשך מדכא את המסחר הבין-לאומי, בעת שהביקושים למוצרי הייצוא של השווקים המתפתחים נפגע מהמיתון הכלכלי במערב.



כמויות הון אדירות, שקודם לכן האיצו את הצמיחה במדינות המתעוררות, מועברות כעת בחזרה לארה"ב ואירופה. כתוצאה, המטבעות המקומיים צונחים, מה שמוסיף לקשיים בהחזרי החובות במט"ח. עלויות האשראי עבור המדינות המתפתחות עלו בחדות בשנה האחרונה, וזה מסכל את יכולת המימון מחדש של החובות לטווח הקצר של הממשלות במדינות אלו.



קרן המטבע הבינלאומית כבר הקצתה מימון חירום בסך מיליארדי דולרים לאוקראינה, הונגריה, סרביה, איסלנד, פקיסטן, טורקיה ולטבייה, והיא מצפה לגל של בקשות דומות מעוד מספר מדינות מתפתחות. הכספים בקרן, שמשמשת כמפלט האחרון לדורשי מימון חירום, עלולים לאזול כבר בתחילת השנה הבאה, אלא אם מדינות G7 יקצו אמצעים נוספים.



הגדלת היתרות בקרן עלולה להיות בעייתית, שכן מדינות G7 מתמודדות עם בעיות כלכליות של עצמן ורובן כבר שוקעות בגירעונות פיסקליים. עד כה, המדינה היחידה שהכריזה על חדלות פירעון על חובותיה הייתה אקוודור (המשתמטת הסדרתית), אך הדבר עלול להשתנות ככל שהמשבר מחריף.



הכותבים: אהרון לייטנר הוא אסטרטג השקעות גלובליות בטנדם קפיטל
יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובלים בטנדם קפיטל