וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האב, הבן ורוח הפונזי

עידו באום

19.12.2008 / 7:52

משפט וכלכלה



>> ברנרד מאדוף הוא אמנם אבי תרמית הפונזי הגדולה בהיסטוריה, אך תרמיות הפונזי החלו אפילו לפני שצ'רלס פונזי ידע שהוא כזה.

פונזי זכה בתהילת עולם כשהעיתון "בוסטון גלוב" חשף ב-1920 כיצד הונה את תושבי ניו אינגלנד, אבל חוקרים מייחסים את תרמית הפונזי הראשונה לסקוטי בשם ג'ון לו, שקיבל מיורש העצר הצרפתי ב-1719 את הזיכיון להקים חברה שתסחור עם המושבות שבאזור נהר המיסיסיפי. לו מכר לציבור תעודות שהבטיחו 40% תשואה שנתית על ההשקעה. כשהחברה של לו קרסה, ממשלת צרפת חילצה את המשקיעים והעניקה להם אג"ח בריבית נמוכה. לדעת כלכלנים, הושעת משקיעים מרומים מונעת את מיגור התרמיות.



תרמית פונזי היא קרובה רחוקה של תרמית הפירמידה. בתרמית פירמידה, הרמאי משכנע משתתפים לשלם לו סכום בסיסי כדי להיכנס למשחק, וכל אחד צריך להמשיך ולגייס משתתפים אחרים כדי להחזיר את כספו. כאן, הרמאי מגייס משקיעים ומבטיח תשואה גבוהה. לאחר מכן הוא ממשיך לגייס משתתפים ומשלם לקודמיהם את הריבית המובטחת מתוך הכנסות המצטרפים - וגוזר קופון בכל סיבוב משקיעים נוסף. יש לו אינטרס להמשיך עד אינסוף.



ברוסיה, בולגריה, רומניה ואלבניה נרשמו עשרות תרמיות פונזי לאחר נפילת הקומוניזם. מחקרים הראו כי ברוב המקרים קיבלו הרמאים תמיכה תקשורתית, וברוב המקרים חילצו הממשלות את הנפגעים. הצלחת התרמיות במדינות הפוסט-קומוניסטיות מיוחסת לחוסר התחכום של החוסכים, שלא היה בקיאים ברזי השוק החופשי, וגם לאמונה שהממשלה תושיע בכל צרה, כמו בימי הקומוניזם.



בועת פונזי גדולה במיוחד התפוצצה באלבניה ב-1997. שלושה אנשי עסקים הקימו קרנות והבטיחו למשקיעים 100% תשואה בתוך שישה חודשים. בתחילה אכן שילמו את הריבית. התקשורת היללה את הקרנות ואלבנים רבים הצטרפו. כשקרסה ההונאה, כמעט שישית מהאוכלוסייה היתה בפנים. במדינה פרצו מהומות והממשלה הקציבה חלק עצום מהתקציב הלאומי לפיצוי המשקיעים. משקיעים שרומו בתרמית פונזי מעולם לא פוצו בהחזר מלא. חוקרי כלכלה מזהירים כי גם פיצוי חלקי מעודד תרמיות פונזי במדינות מתפתחות.



תדמיתו החיובית של מאדוף, והגיבוי שניתן לו מצד משקיעים, העצימו את התרמית שלו. נראה גם שמאדוף ניצל את אדישות המשקיעים המוסדיים, שנרדמו בשמירה.



היקף התרמית מעורר שוב את השאלה אם יש להזרים פיצויים לנפגעי גופים כה גדולים שנפילתם מערערת את יציבות השוק? במקרה של מאדוף, התהייה היא אם יש לחלץ את הנפגעים כדי להחזיר את האמון המתערער אפילו בגופי השקעה סולידיים. מומחי כלכלה חלוקים בדעתם. בניגוד לתרמיות במדינות הפוסט-קומוניסטיות, במקרה של מאדוף בתי המשפט הם שיכריעו מי יחויב לפתוח את הכיס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully