הונאה נוסח מאדוף אפשרית בישראל

>> הונאה נוסח ברנרד מאדוף אפשרית בישראל, כך מעריכים גורמים בכירים. נקודת התורפה העיקרית שמאפשרת הונאה כזו היא שוק קרנות ההשקעה הפרטיות, שכמו בארה"ב, גם בישראל הן אינן מפוקחות כלל. בראש ובראשונה החשש הוא לגבי קרנות הון סיכון, שהיקף נכסיהן בשיא הגיע לכ-10 מיליארד דולר. חשש מועט בלבד עשוי להתקיים גם לגבי ענף ניהול תיקי ניירות הערך. בנוגע לכספים המנוהלים בידי גופים מוסדיים - אלו מפוקחים היטב, ואין חשש להונאה לגביהם.

לפי חוק ניירות ערך, כל מי שמגייס כסף מהציבור מחויב בדיווח לרשות ניירות ערך, ובפיקוח שלה. החוק, עם זאת, קובע לכלל הזה שני סייגים. האחד, כאשר מדובר בגיוס כספים ממספר מועט של אנשים (עד 35). השני, כאשר הגיוס נעשה ממשקיעים מקצועיים, כמו גופים מוסדיים או אנשי עסקים אמידים, שהמדינה מעריכה כי הם יכולים לדאוג לעצמם - ואינם זקוקים לחסות המדינה שתדאג לכספם. לתוך הסייג השני נכנס כל הענף של קרנות ההשקעה הפרטיות, הכולל קרנות נדל"ן, קרנות גידור, ובעיקר קרנות הון סיכון. בכך, תפישת הפיקוח בישראל, על קרנות ההשקעה הפרטיות, זהה לתפישה האמריקאית - שגם בה לא מתקיים כל פיקוח מוסדר על ענף זה.



מרבית הכסף בישראל זרם לקרנות הון סיכון



ענף קרנות ההשקעה הפרטיות נחשב למצליח מאוד בעולם, והיקפי הנכסים בו מגיע לטריליוני דולרים. עיקר הכסף בעולם הושקע בענף קרנות הגידור. בישראל החל ענף קרנות ההשקעה הפרטיות להתפתח בשנים האחרונות, בעקבות הצלחתו בעולם, והוקמו כאן כמה עשרות קרנות כאלה. עם זאת בישראל, להבדיל מהעולם, מרבית הכסף לא זרם לקרנות גידור, כי אם לתת הענף הוותיק יותר המתמחה בחברות היי-טק - קרנות הון סיכון.



היקף נכסיהן של קרנות ההון סיכון הישראליות הגיע בשיאו לכ-10 מיליארד דולר. בהעדר פיקוח, לא ידוע איזה נתח מהכסף הושקע על ידי ישראלים ואיזה על ידי משקיעים זרים (ההערכה היא כי מרבית הכסף הוא של זרים), וכמובן שאין כל מידע על האופן שבו מושקע הכסף, כיצד הוא מנוהל, ומהי רמת הבקרה עליו. לכל אלה אמורים לדאוג בעצמם המשקיעים בקרנות ההון סיכון - בעיקר גופים מוסדיים, שהשקיעו בממוצע אחוזים בודדים מנכסיהם בקרנות האלו, וכן אנשי עסקים שהתמחו בתחום.



הענף של קרנות ההשקעה הפרטיות חשוף להונאה בנוסח זו שעשה ברנרד מאדוף - שלמעשה, גנב את כספי המשקיעים - מאחר שהתחום אינו מפוקח כלל. עם זאת, ל-TheMarker נודע כי ייתכן שמציאות זו עומדת להשתנות. בעקבות ההונאה של מאדוף שוקלת רשות ניירות ערך לעבור למבנה הפיקוח המקובל בבריטניה - שם קיים פיקוח מינימלי גם על ענף קרנות הגידור. בבריטניה לא מפקחים ולא מתערבים במדיניות ההשקעות של קרנות הגידור - זאת נותרת סודית וחופשית לחלוטין - אבל יש פיקוח תפעולי על מנהלי הקרנות. משמע, מנהלי הקרנות נדרשים לעמוד בכללים של חובת רישוי, בקרה פנימית, עמידה בכללים של ניגודי עניינים, קציני ציות המוודאים עמידה בכללי בקרה ופיקוח ועוד.



להערכת המקורות, הפירצה העיקרית להונאה של משקיעים קיימת בענף קרנות ההשקעה הפרטיות, בשל העדר הפיקוח עליו. סיכון מזערי להונאה קיים גם בענף ניהול תיקי ניירות ערך, שבו מנוהלות ההשקעות של כל לקוח באופן אישי, בנפרד, ועם שקיפות חלקית בלבד. להבדיל מענף קרנות ההשקעה הפרטיות, ענף ניהול התיקים מפוקח בידי רשות ניירות ערך - עם חובות רישוי, מבקרי פנים, רואי חשבון, כספים שמופקדים בחשבונות בנקים, ותנועות בניירות ערך שעוברות דרך מסלקות הבורסה. האפשרות להונאה בתחום זה, לכן, היא קלושה - הגם שלא ניתן לבטל אותה כליל.



בנוגע לגופים המוסדיים, שהכספים מנוהלים על ידיהם בשקיפות מלאה ובפיקוח הדוק - בענף שלהם אין חשש ממשי להונאה. זאת ועוד, רשות ניירות ערך עומדת לשנות את מודל הפיקוח שלה, כך שכל תשואה חריגה בגוף מוסדי כלשהו - תשואה גבוהה מדי או נמוכה מדי - תעורר את ביקורת הרשות, ותביא אותה לדרוש מהגוף המוסדי הסברים כיצד הונבה התשואה החריגה הזו. במודל החדש, שאמור לפעול החל ביוני, מצב שבו גוף כמו קרנות מאדוף הניבו במשך שנים תשואות חריגות ומעוררות חשד, לא יוכל להתקיים.