>> למושג "בריחת מוחות" יש קונוטציה שלילית בדרך כלל, אלא שמחקר חדש שערך ד"ר הלל רפופורט, מומחה לכלכלת הגירה מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת הארווארד, מגלה שלבריחת המוחות יש גם צדדים חיוביים.
"איש עוד לא בדק את הנושא אמפירית, אבל לא אתפלא אם צמיחת ההיי-טק בישראל נבעה במידה רבה מ'בריחת' המהנדסים הישראלים לארצות הברית בשנות השמונים, מה שקיבל אז תהודה שלילית במיוחד", אמר רפופורט. "על פי נתוני המחקר, ברמה מסוימת בריחת מוחות לא רק שאינה פוגעת במדינת המקור, אלא עשויה אף להועיל לה. הגיע הזמן להפסיק להיבהל מהתופעה ולראות גם את השפעותיה החיוביות".
מהגרים משכילים לא מתנתקים מהמדינה
את המחקר הראשון שלו בתחום בריחת המוחות ביצע רפופורט עם חוקרים עמיתים מאוניברסיטאות אירופיות. התוצאות הוכיחו כי הפוטנציאל להגירה מעלה את ההשקעה הפרטית בהון אנושי, או במילים אחרות, יותר אנשים ירכשו השכלה גבוהה בסביבה פתוחה להגירה, מכיוון שזו מעלה את סיכוייהם להצליח בחו"ל. חלק מהמשכילים אכן ינצלו את הפוטנציאל שנותנת להם ההשכלה ו"יברחו" ממדינת המקור (ל-30% מהמהגרים בעולם כיום יש השכלה על תיכונית והשיעור רק גדל והולך), אך חלקם יישארו ויתרמו לשוק המקומי.
במחקר הבא שלו, פנה רפופורט עם חוקרים מהארווארד לבדוק כיצד משפיעה בריחת המוחות על תחום היזמות ועל היקף ההשקעות הזרות המגיע למדינת האם. בשלב זה של המחקר, מתקבלות תוצאות מובהקות: הגירה של אנשים משכילים למוקדי ידע והון במדינה מסוימת מעלה את היקף ההשקעות וגובהן במדינה שממנה יצאו.
הדוגמה הטובה ביותר היא בנגלור, מרכז ההיי-טק ההודי. "30% מהיזמים בסיליקון ואלי הם הודים או סינים", אמר רפופורט. "למרות שהם מצליחים שם מאוד, חלק נכבד מהם חוזר למדינת המקור או שולח אליה זרועות בדמות מפעלים ומיזמי היי-טק. הודו היתה יכולה להוקיע את בריחת המוחות, אבל בראייה לאחור - היא רק הרוויחה. בסין עוד לא רואים השלכות מסוג זה אבל בטייוואן כן. בעידן הגלובליזציה, בריחת המוחות מניעה גלגלים הן במדינה שאליה מהגרים והן במדינת האם".
דוגמה אחרת שהעלה המחקר היא איטליה, שם חיה קבוצה גדולה של מהגרים תוניסאיים משכילים. "איטליה רוצה להשקיע בצפון אפריקה - אלג'יריה, מרוקו או תוניסיה", אמר רפופורט. "אחרי שנוטרלו גורמים כמו מרחק, שפה וקשר קולוניאלי - ניתן לראות בבירור שהיו יותר השקעות איטלקיות בתוניסיה מאשר במדינות האחרות".
לפי רפופורט, ההיגיון שמאחורי התהליך פשוט: השקעות זרות נחסמות, בין היתר, מכיוון שמשקיעים לא מכירים את התרבות העסקית, שאין חשיפה מלאה של אינפורמציה מקומית או עקב מחסומי שפה. המהגרים מורידים את עלויות ההעסקה הגבוהות מכיוון שהם המתווכים ומסבירי התרבות העסקית ויש להם קשרים במגזרים העסקיים, הממשלתיים וההוניים. חברה בינלאומית שבה עובד מהגר נחשפת ביתר קלות למדינת המקור שלו - וכל הצדדים מרוויחים.
"אם אני בוגר מכון ויצמן, עזבתי לסיליקון ואלי ואני אחראי על פעילות מחקר ופיתוח, טבעי שכשאחפש שותפים בינלאומיים למחקרים שלי, אפנה למכון ויצמן", אמר רפופורט. "בנוסף, כשאחפש רוכשים למוצרים שלי, גם אז אפנה למקורותיי. יוצא מכך שבריחת מוחות יוצרת רשת בינלאומית, מדעית ומקצועית, המאפשרת שיתופי פעולה ומעודדת הפצה, אימוץ טכנולוגיות וידע".
נשמע מצוין. אז אנחנו צריכים להתחיל לעודד בריחת מוחות?
"בריחת מוחות צריכה להיות מאוזנת. מצד אחד יש לטפל במוקדי בריחה כמו האקדמיה הישראלית המתרוקנת (ישראל במקום הראשון בעולם בבריחת מוחות אקדמיים יחסית לגודל האוכלוסייה), ומצד שני צריך לברך על התהליך שמתרחש בתחומים שבהם רוב המוחות נשארים במדינת האם. חשוב לזכור את השורה התחתונה: המוחות הבורחים לא מתנתקים ממדינת המקור, ואם זו תדע לנצל את הקשרים ולעודד אפשרויות השקעה זרה ויזמות - היא תרוויח. אם המדינה מדכאת את הקשרים האלה ויוצרת חסמים ברמה פוליטית או ברמה תודעתית ("נפולת של נמושות"), הקשרים לא ייווצרו וההשקעות לא יגיעו. מדינה שמעודדת את שמירת הקשרים, הן ברמת האקדמיה והן ברמת התעשייה, עושה את הדבר הנכון".
איך מעודדים את שמירת הקשר?
"קודם כל מפנימים שבריחת מוחות היא גם מוקד של השפעות חיוביות פוטנציאליות. שנית, מחפשים את הדרכים המעשיות ליישם את הידע. זו כבר עבודה של מקבלי ההחלטות".
yazam@themarker.com
בנק אוצר החייל וקרן קורת מסייעים לעסקים קטנים
>> בנק אוצר החייל וקרן קורת החליטו ללכת נגד המגמה הרווחת בשוק - שני הגופים ישתפו פעולה בצעדים להרחבת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. במרכז שיתוף הפעולה יהיו מסלולי מימון לעסקים קטנים ובינוניים בסכומים משתנים (עד 300 אלף שקל) עם ריבית נמוכה משמעותית מהמקובל בשוק, בתוספת סיוע בקבלת המימון באמצעות העמדת ביטחונות לטובת הלווים. עד היום סייעו הבנק והקרן בפעילות משותפת ליותר מ-4,000 עסקים.
"דווקא בתקופה זאת אנו חשים חובה מוסרית לעשות הכל כדי שהעסקים הקטנים והבינוניים לא יקרסו", אמר דורון כליף, מנהל החטיבה העסקית בבנק אוצר החייל. "שיתוף הפעולה בין הבנק לקרן קורת יציע יתרונות רבים שאינם מוכרים לכלל בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, ויציע לעומדים בקריטריונים פתרונות מהירים ויעילים".
"לבריחת מוחות יש צד חיובי"
מאת טלי חרותי-סובר
21.12.2008 / 7:04