כיצד ישפיע הקיטון בחשבון השוטף של ישראל על שער השקל?

השבוע נחלש הדולר בחדות מול השקל על רקע המגמה העולמית, וירד אל מתחת לרמת ה-3.7 שקלים לדולר. היחלשות זו של הדולר חלה גם בעולם על רקע הפחתת הריבית שביצע הפדרל ריזרב בשיעור של בין 0.75% לבין 1%, מעל לציפיות המוקדמות שגרסו כי זו תהיה בשיעור של 0.5% בלבד.



כעת עומדת הריבית הפדרלית בארה"ב על רמה אפסית של 0%-0.25%, רמתה הנמוכה ביותר מאז קיימים לה נתונים רשמיים משנת 1954. גם נתוני מאקרו שליליים שפורסמו השבוע לגבי השוק האמריקאי לא סייעו לשטר הירוק, ובפרט פרסומו של מדד המחירים לצרכן לנובמבר שירד בשיעור חד של 1.7%, בהשוואה לצפיות מוקדמות לירידה של 1.3% בלבד. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ-6% מול השקל ובכ-9% מול היורו.



הלמ"ס דיווחה השבוע כי ב-3 הרבעונים הראשונים של 2008 ירד העודף בחשבון השוטף ל-1.6 מיליארד דולר בהשוואה לעודף כפול של כ-3.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. להערכת כלכלני יחידת המחקר בבנק לאומי הירידה בעודף השוטף נבעה מעליה בגירעון בחשבון הסחורות וממעבר מאיזון לגירעון בחשבון ההכנסות.



בחינה של של נתוני 2008 בהשוואה לתקופה הקודמת אשתקד מעלה כי אלמלא העליות שחלו בעודף בחשבון השירותים ובעודף בחשבון ההעברות השוטפות, היה אף נרשם גירעון בחשבון השוטף.



להערכת כלכלני הבנק גורם מרכזי שתרם לעלייה בגירעון בחשבון הסחורות היה העלייה שחלה במחירי הדלקים. עלייה זו במחיר הביאה לכך ששיעור הגידול בערך הדולרי של יבוא הדלקים בין התקופות האמורות עמד על 67.7%. בבנק לאומי מעריכים שברבעון הרביעי תירשם מגמה הפוכה בשל הירידה החדה שחלה במחיר הנפט.



הגורם מרכזי אותו מציינים בבנק כבעל משקל במעבר מאיזון לגירעון בחשבון ההכנסות של ישראל, הוא ירידות חדות בשיעורי הריבית ברחבי העולם ביחס לירידת הריבית המקומית. לדברי כלכלני הבנק מגמה זו תרמה לכך שהכנסות תושבי ישראל מהשקעות בחו"ל, הכוללות תקבולי ריבית, דיווידנדים ורווחים שלא חולקו, רשמו ירידה של כ-0.9 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שמנגד, הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות בישראל רשמו עלייה של כ-0.4 מיליארד דולר.



גורם נוסף שתרם לגירעון בסעיף זה היה שהוצאות על עבודה של זרים בישראל היו גבוהות יותר מהכנסות מעבודה של ישראלים בחו"ל, זאת עקב ירידת שער החליפין של הדולר ועקב הגידול במספר העובדים הזרים בישראל. הירידה בעודף בחשבון השוטף פוגעת בעוצמתו של המטבע המקומי.



בנק ישראל דיווח השבוע כי בהשוואה לסוף 2007, יתרת הנכסים של המשק בחו"ל גדלה עד סוף ספטמבר 2008 בכ-3.8 מיליארד שולר, בעוד שיתרת התחייבויות המשק לחו"ל קטנה בתקופה זו בסכום דומה. כתוצאה מכך, יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל קטנה ב-3 הרבעונים הראשונים של השנה בכ- 7.5 מיליארד דולר.



הגורם המרכזי לירידה זו היה הירידה במחירי ניירות הערך בבורסות בארץ ובעולם, בעיקר ברבעון השלישי. קיטון זה בהתחייבויות נטו סיפק תמיכה למטבע המקומי בתקופה האמורה.



להערכת כלכלני הבנק, הדולר ייתמך לאחר סיום פוטנציאל הירידה הנובע מהפחתת הריבית במשק האמריקאי. כך שבעתיד ימשיך הדולר להיות מושפע ממידת אי הוודאות הכלכלית בעולם וממידת חוסר התיאבון לסיכון הנגזרת מכך, דבר שיביא לתמיכה בעוצמתו.