>> "קנינו את זה ביושר. שר התחבורה, שאול מופז, במקום לעשות את מה שצריך היה לעשות ושהיה ידוע לכל העוסקים במלאכה, מינה ועדות בדיקה בתקווה שאולי הפריץ ימות. אבל הפריץ חי וגם הכניס לו אגרוף. את מחיר האגרוף ישלמו חברות התעופה בישראל והנוסע הישראלי בכסף, ובהרבה כסף" - כך אמר אתמול ל-TheMarker מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) לשעבר, אבנר ירקוני, בהתייחסו להורדת דירוג בטיחות התעופה של ישראל בידי ארה"ב.
בסוף השבוע החליטה רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב להוריד את רמת דירוג בטיחות התעופה של ישראל מקטגוריה 1 לקטגוריה 2, שעמה נמנות מדינות העולם השלישי, בהן זימבבואה, קונגו ואידונזיה. ההחלטה תפגע בעיקר בחברת אל על.
מבדיקת TheMarker עולה כי ההחלטה של האמריקאים משקפת שנים של הזנחת התחום על ידי שרי התחבורה השונים, האחרון שבהם שר התחבורה הנוכחי שאול מופז. שיחות עם גורמים בענף מעלות תמונה מצב קודרת, בעיקר של מחסור בחקיקה, אמצעים וכוח אדם לפיקוח על בטיחות הטיסה של חברות התעופה הישראליות.
ביורוקרטיה ומאבקי כוח
ירקוני שימש בתפקידו בין השנים 98' ל-2001. חצי שנה לפני שהתפטר, התריע לדבריו על המצב בפני שר התחבורה דאז, אמנון ליפקין-שחק. "כשלא קיבלתי אמצעים ולא יכולתי לממש את אחריותי התפטרתי, בדיוק מהסיבות שמפריעות לרשות התעופה הפדרלית של ארה"ב", אמר ירקוני.
רשות התעופה האזרחית (רת"א), או בשמה הקודם מינהל התעופה האזרחית, היתה עד לפני כשנתיים יחידה סטטוטורית במשרד התחבורה. שרי התחבורה ופקידי המשרד לא ראו בו גוף מרכזי לפיקוח על ענף התעופה בישראל, ולא הוקצו לו כספים וכוח אדם כנדרש. היו אף שרי תחבורה, דוגמת אביגדור ליברמן, שראו בו גוף שניתן למנות בראשו מקורב בלי קשר ליכולותיו המקצועיות.
הזעזועים הראשונים במינהל התעופה האזרחית החלו בשנות ה-90, כאשר ביקורות של ICAO, הארגון הבינלאומי של רשויות תעופה אזרחיות ושל רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב, מצאו בו כשלים. בעקבות הממצאים הוחלט להפוך את המינהל לרשות תעופה אזרחית (רת"א), גוף סטטורי בעל מבנה ארגוני ותקציב עצמאי. אך שוב ביורוקרטיה ומאבקי כוח עיכבו את הקמתו. התוצאה היתה הקמתה של רשות חלולה מתוכן. משרד התחבורה, בראשות השר מופז והמנכ"ל גדעון סיטרמן, לא ויתר על שליטתו ברשות החדשה.
לפי התכנון אמורה היתה הרשות החדשה להכפיל את מספר עובדיה מ-60 ל-120, וכן את תקציבה ל-50 מיליון שקל. הגדלת התקציב היתה צריכה להיעשות מייקור אגרות השירותים לחברות התעופה. כאן החל מאבק של גופי התעופה השונים, כמו חברות התעופה והתעשייה האווירית, נגד מחירי האגרות החדשים.
במקביל הקשתה נציבות שירות המדינה על הקצאת תקנים חדשים. עובדי מינהל התעופה האזרחית הוותיקים פתחו במאבק על זכויותיהם והבטחת שכרם במבנה הארגוני החדש, שבתו ופגעו בעיקר בטיסות שכר לישראל.
משרד האוצר לא היה מוכן להזרים לרשות את חלקה של המדינה בתקציב כדי לממן משכורות של בכירים, במיוחד בתחום הפיקוח על התעופה הישראלית - הנושא המרכזי שהביא להורדת הדרגה של רמת בטיחות הטיסה. מנהל הרשות, אודי זוהר, ביקש לשלם שכר גבוה יותר כדי למשוך כוח אדם מקצועי לעבוד בגוף הציבורי החדש, אך גם כאן נתקל בחומה ביורוקרטית של פקידי האוצר.
במקביל, ביקורות חוזרות של רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב חשפו כי המצב לא משתנה. לאלה נוספו בשנים האחרונות אירועי בטיחות טיסה חמורים מעל שמי נתב"ג, שבהם כמעט התנגשו מטוסי נוסעים באוויר.
התקציב וכוח האדם הוכפלו
ההזנחה של רשות התעופה האזרחית נמשכה שנים. "התרעתי על המצב עוד לפני שר התחבורה בעבר, אביגדור ליברמן, אך שום דבר לא נעשה בנושא", אמר אתמול ל-TheMarker בכיר במשרד התחבורה. לדבריו, המצב הגרוע נמשך בימיו של השר המחליף וממלא המקום, מאיר שטרית, אך הגיע לשיאו בימיו של השר הנוכחי מופז, המכהן זה כשלוש שנים בתפקיד. (עד לשעת סגירת הגיליון לא ניתן היה להשיג את תגובתם של שטרית וליברמן).
מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, יצא להגנת שר התחבורה והפעולות שנקט בשנים האחרונות. לדבריו, "על אף שלא ניתן לתקן בשנתיים-שלוש הזנחה של עשרות שנים, דווקא מופז נקט ביוזמות שנועדו להביא תיקון ושיפור - מהקמת ועדות בטיחות ועד להפיכת רת"א לגוף סטטורי שהכפיל את כוח האדם והתקציב. ב-2009 נצליח בעזרת מנהל רת"א החדש, אלוף (מיל') גיורא רום, להחזיר את ישראל לקטגוריה 1", אמר.
מנהל אגף בכיר להסברה וקשרי תעופה בינלאומיים במשרד התחבורה, אבנר עובדיה, אמר כי "לראשונה הוכפל תקציב רת"א ל-50 מיליון שקל בשנה. הוחל ביישום מבנה ארגוני הכולל קליטה של עשרות עובדים מקצועיים במקצועות תעופתיים, כולל עובדים בתפקידי פיקוח ואכיפה שיאפשרו לשפר משמעותית את רמת הפיקוח של התעופה האזרחית".
בעקבות הודעת רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב הנחה מופז את אנשי משרדו ואת רת"א "להיערך בהקדם להחזרתה של ישראל לדירוג הגבוה של הבטיחות עוד ב-2009, כדי שישראל תוכל להמשיך לקדם ולפתח את ענף התעופה".
משמעות ההחלטה: עיכובים בטיסות
לדברי מנכ"ל קלוב התעופה בישראל, עמרי טלמון, "הטלת דופי ברשות התעופה האזרחית והורדת דירוג בטיחות התעופה, משמעותם שכל העולם יסתכל עלינו בעין עקומה. חברות הביטוח יתחילו לדרוש סכומים גבוהים יותר כפרמיות", הביע את חששו.
"ההכרזה על הורדה של רמת הבטיחות הטיסה של ישראל בדרגה לקטגוריה של מדינות העולם השלישי תביא לפיקוח ישיר על המטוסים שלנו וצוותי האוויר בארה"ב, שמשמעה אפשרות לפגיעה כלכלית", הוסיף האלוף (מיל') עמוס לפידות. הוא עמד בראש הוועדה לעניין בטיחות הטיסה בישראל, עניין שליקויים בפיקוח עליו הביאו את רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב להוריד את דירוג בטיחות הטיסה של ישראל.
לדברי לפידות, "יהיה פיקוח ישיר על המטוסים שלנו בשדות התעופה של ארה"ב. צוותי משימה של האמריקאים עלולים לבדוק בקפדנות כל טיסה וטיסה של אל על שנוחתת בתחומם. הפקחים יפשטו על המטוסים וירצו לבדוק את ספר המטוס, את הרישיונות ואת ההכשרה של צוותי האוויר. אם טיסת אל על שנחתה בניו יורק נערכת לחזרה במשך שעתיים-שלוש, בגלל התמשכות הבדיקה העניין יכול להימשך חמש שעות ויותר - מה שיביא לעיכוב הטיסה ואפילו לביטולה".
לדברי עו"ד גל פלג, מומחה לדיני תעופה, "הפגיעה הכלכלית בענף התעופה של ישראל עלולה להיות רחבה הרבה יותר. כך, לדוגמה, עלולים לדרוש מחברות התעופה הישראליות - במקרה זה אל על, היחידה שפועלת בשלב זה בארה"ב - להגדיל את סכום הביטוח על המטוסים, מהלך שעשוי להביא לייקור כרטיסי הטיסה. בנוסף, הורדת רמת בטיחות הטיסה מקפיאה את המצב הקיים. אל על לא תוכל להוסיף קווים ויעדים בארה"ב".
אך הבעיה, לדבריו, "מרחיקת לכת הרבה יותר מהשאלה אם אל על תוכל לטוס למיאמי או לשיקאגו. העניין הוא שעולם התעופה מתחלק היום בין 'טובים' ל'רעים' מבחינת בטיחות הטיסה. הורדה בדרגה היא הצהרה כי ענף התעופה של ישראל עובר לצד 'הרעים'. מכאן נגזרות עוד השלכות בעלות היבט כלכלי, כמו אפשרות ביטולם של הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים ("קוד שרינג") בין אל על לחברות זרות, או אי קבלתה של אל על או חברה ישראלית אחרת לברית תעופה גלובלית", הוסיף פלג.
עוד אמר פלג כי "במקרה של עיכובים עקב בדיקה קפדנית יותר של טיסות אל על בארה"ב, עלולים נוסעיה לתבוע את החברה - ובצדק". גם מדינות האיחוד האירופי, לדבריו, עשויות להטיל מגלות על חברות מישראל שנוחתות בתחומן.
מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) לשעבר, אודי זוהר, התפטר באחרונה מתפקידו על רקע אי יכולת לקדם את הפיכתה של רת"א לגוף עצמאי בעל סמכויות אכיפה. זוהר, שגם בתקופתו נחשפו ליקויים, אמר ל-TheMarker כי "אבי הרפורמה בתעופה האזרחית של ישראל זה אני. חוק רת"א הוא יוזמה שלי, והמבנה הארגוני, מודל השכר והתקציב הוא מודל שלי. מי שמנע את היישום שיסתכל בראי. אני שמח לומר שלמנהל רת"א החדש, גיורא רום, יש את הכלים לשיקום רת"א - תהליך שהחל טרם הגעתו ואני משוכנע כי ישלימו".
לדברי המשנה למנכ"ל אל על וסמנכ"ל המבצעים של החברה, קברניט ליאור יבור, "אין ספק כי המחדל והכישלון הם של מדינת ישראל, אך מי שנפגע זה אנחנו. אנחנו בודקים את ההשלכות הכלכליות. השאלה המרכזית היא כיצד יתנהג הצרכן האמריקאי: האם הוא יפסיק לטוס אל על".
לדברי מנכ"ל הארגון הבינלאומי של חברות התעופה הסדירות (יאט"א) בישראל, קובי זוסמן, "זה מקור לדאגה עצומה. בטיחות עומדת בראש סדר העדיפויות שלנו. חברת התעופה בארגון נסמכות על רשויות התעופה האזרחיות של המדינות, שחובתן לשמור על רמת פיקוח גבוהה על בטיחות הטיסה".
ומה הלאה?
המנהל החדש של רת"א, אלוף (מיל') גיורא רום, נכנס לפני כשלושה חודשים לתפקידו. לדבריו, "אני צריך להחזיר את ישראל לקטגוריה 1 ב-2009, למרות הזנחה של 20-30 שנים. החזרה היא ברת ביצוע. אני מקווה לעשות זאת בשיתוף פעולה עם רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב. אני צריך שרת"א תזכה למעמד יותר עצמאי".
לדברי רום, לשם כך מינה באחרונה שר התחבורה, שאול מופז, צוות מיוחד בראשות סיטרמן. הצוות יבחן את מעמד רת"א במטרה להגביר את עצמאותה ויכולתה המקצועית לפקח ביעילות על כל גורמי התעופה בישראל, וכן להרחיב את עצמאותה המשפטית ואת סמכויות הענישה והאכיפה שלה.
ממצאי האמריקאים: אין חוק, אין מסמכים, אין כוח אדם
>> להכרזה על הורדת דירוג בטיחות הטיסה של ישראל קדמו לחצים שכשלו מצד ישראל לדחות את המהלך. שר התחבורה, שאול מופז, שיצא בחודש שעבר לשיחות בנושאי אסטרטגיה בוואשינגטון, לא העלה את הנושא לדיון, לאחר שפגישה בין מנהל רשות התעופה האזרחית של ישראל, גיורא רום, לעמיתו האמריקאי, לא הניבה תוצאות.
רשות התעופה האזרחית (רת"א) של ישראל כשלה בכל שמונת הנושאים המרכזיים בביקורת של רשות התעופה של ארה"ב, שהתקיימה באוקטובר בישראל. בין הסעיפים:
היעדר חוק טיס. חוק הטיס בישראל הוא מ-1927, וענף התעופה בישראל עובד על בסיס תקנות. אמנם נוסח באחרונה חוק טיס חדש, אך עדיין לא הושלם אישורו.
אי בהירות לגבי סמכויות דיווח של מנהל רת"א. בפועל המנהל מדווח למנכ"ל משרד התחבורה, אך הדבר לא קיים או מעוגן בחקיקה.
היעדר מסמכים. לא נמצא תיעוד של ביקורות שבוצעו כנדרש.
היעדר נהלים. האמריקאים איתרו מחסור בנהלים כתובים, בעיקר פנימיים.
מבנה ארגוני חסר. המבנה הארגוני של רת"א לא הושלם עדיין ולא אויש כנדרש.
פיקוח לקוי. אין מספיק כוח אדם כדי לפקח על מכלול תחומי הבטיחות, בעיקר על חברות התעופה הישראליות ועל חברות התעופה הזרות שפועלות בנתב"ג.
"שרי התחבורה הזניחו את הבטיחות, עכשיו מתפלאים שהדירוג ירד?"
מאת זוהר בלומנקרנץ
22.12.2008 / 7:04