גול עצמי של האוצר

>> מצב משק החשמל הפרטי בישראל כה קשה ומאייש - עד שגם לאיומים המושמעים מצד הרגולטורים כבר אין מי שייחס משקל או חשיבות. למען האמת קשה למצוא מי שיאזין לדברים אלה, שכן 12 שנה לאחר פתיחת משק החשמל לתחרות נותרנו רק עם שני יזמים וחצי שעדיין לא התייאשו מלהקים כאן תחנת כוח פרטית.

חברת החשמל השנייה נולדה לשמש קלף מיקוח מול עובדי חברת החשמל, ובחלוף חצי שנה בלבד הופכת לחרב על צווארם של יצרני החשמל הפרטיים. אלה לא יודעים היום אם לצחוק או לבכות. 12 שנה חיכו, אך רק לפני שבועיים גובשה הרגולציה האחרונה (לפי שעה) שתאפשר את כניסתם לשוק. פרסומה נעשה לבסוף על רקע משבר פיננסי חסר תקדים - ודווקא אז מרגיש האוצר צורך לאיים עליהם שיזדרזו לקבלה.



מוטב היה לו אגף התקציבים באוצר היה מפנה את הכספים המיועדים לחברת החשמל השנייה לתוכנית ההאצה למשק, שהתעלמה כליל מענף האנרגיה, ומממן באמצעותם "הגנות ינוקא" ל-1,000 המגה-ואטים הפרטיים הראשונים במשק. אלה היו מאפשרות סגירות פיננסיות כבר מחר בבוקר, בלי צורך באיומים. היזמים הפרטיים והבנקים המלווים אולי היו מרוויחים מעט יותר, אך רווח זה היה בטל בשישים לעומת ההפסד שרשם כלל המשק - כשחברת החשמל זכתה באחרונה להקים עוד שלוש תחנות כוח במסגרת תוכנית החירום למשק החשמל, וזאת בלי שנדרשה לצעוד ולו בצעד אחד לקראת התייעלות או רפורמה מבנית בחברה.