כלכלני החצר של נתניהו

חסידים שוטים מרבים באחרונה לטפח את מיתוס "המפנה של 2003", ומייחסים לו את חמש שנות הצמיחה האחרונות. מה קרה ב-2003? ישראל היתה שרויה אז במיתון עמוק, תוצר של התפוגגות בועת ההיי-טק ב-2000 ושל ההתקוממות הפלשתינית שנמשכה עד 2003. הממשלה, שביקשה לחדש את הצמיחה ולמצב את תדמיתה של ישראל כמדינה "נורמלית", חרף ההתקוממות הפלשתינית, החליטה להקל ככל האפשר על המגזר העסקי.

תחת השם "חומת מגן כלכלית" (שנלקח ממבצע "חומת מגן" הצבאי ונועד לשדר תחושה של שעת חירום כלכלית), העמידה הממשלה עוד ועוד משאבי הון בידי המגזר העסקי: היא הגבילה את הגידול בהוצאה התקציבית שלה עצמה (ל-1% ומאוחר יותר ל-1.7%) - כדי "לפנות מקורות לטובת המגזר העסקי"; היא הפחיתה את המסים הישירים ואת מס החברות - כדי להותיר עוד הון תאגידי ואישי בידי המגזר העסקי; ובעיקר, היא הגדילה מאוד את האשראי העסקי כאשר העבירה את החיסכון הפנסיוני מידיים ציבוריות לידיים פרטיות, כשמכרה את קרנות הפנסיה החדשות לחברות ביטוח. מאוחר יותר פעלה הממשלה כדי "לשכלל את שוק ההון" באמצעות הפרדת קופות הגמל מהבנקים.

מאז המחצית השנייה של 2003, צמח המשק בשיעורים נאים. אם כן, אחד ועוד אחד הם שניים? צעדי סילבן שלום ובנימין נתניהו הם שהובילו לצמיחה? זה מה שמספרים לנו כלכלני החצר. ובכן, האשראי הרב והזול בוודאי סייע לחידוש הצמיחה (הגם שחלק ממנו זרם להשקעות בחו"ל ולא בישראל). אלא שבנק ישראל ציין שוב ושוב כי מאחורי הצמיחה המחודשת עומדים שלושה גורמים, ולא אחד: בראש הרשימה עומדת הרגיעה בחזית העימות הישראלי-פלשתיני; אחריה באה התרחבות הסחר העולמי; ורק במקום האחרון, המדיניות הממשלתית.

אם כן, חשיבות "המפנה" המהולל פחותה מזו שמבקשים לייחס לו. אבל הסוגיה המרכזית היא סוגיית המחיר: הפחתות המסים הגדילו את האי שוויון; הפרטת החיסכון הפנסיוני והסרת הגיבוי הממשלתי ממנו (באמצעות הפחתת ההשקעה באג"ח ממשלתיות מ-70% ל-30%) פגעו בביטחון הכלכלי של העובדות והעובדים, כפי שמתברר בימים אלה; והקיצוצים חסרי התקדים בתקציב הממשלתי, שנועדו "לפנות מקורות למגזר העסקי", הרחיבו את העוני ופגעו ברשת הביטחון הסוציאלי, בבריאות וברווחה ומעל לכל בחינוך ובהשכלה הגבוהה. עד עצם היום הזה נאבקות האוניברסיטאות, למשל, על החזרה ולו חלקית של התקציבים שקוצצו להם. חידוש הצמיחה היה כרוך במחיר כבד של פגיעה במשאביה האנושיים של ישראל לעתיד לבוא.

ישראל נכנסת אל המשבר הנוכחי כשכלכלתה איתנה? אולי. אבל החברה הישראלית פחות איתנה משהיתה לפני 2002-2003 - וזה ישליך על כלכלתה בעתיד.

הכותב הוא מנהל אקדמי במרכז אדוה