הדירקטור, המס והקנס

>> זוהי תופעה מוכרת: עסקים שנקלעים למצוקת אשראי ומנסים לשרוד ממשיכים לשלם לעובדים שכר נטו ולא מעבירים את המסים בגינם. העונש על כך הוא שנתיים מאסר וקנס. יתר על כן, גם מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי חשופים לאישום אם לא הוכיחו כי העבירה נעשתה שלא בידיעתם או שנקטו את כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעתה.

כך למשל, בפני השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הועמדו לדין חמישה דירקטורים על עבירה של אי תשלום מס שנוכה (ת"פ 4924/01), עקב היותם מנהלים פעילים בחברת היי-טק שעסקה בפיתוח חומרה ותוכנה.

מעמד הדירקטורים

במקרה זה הושג תחילה הסדר לדחיית תשלום המס. בעת שפקעו הפריסות, היה ידוע לדירקטורים כי בתוך שלושה שבועות יושקעו כספים בחברה. לטענתם, חיסול החברה בשלב זה היה חסר אחריות, ומחסל את הסיכוי לתשלום מיידי של הניכויים. לגבי שני דירקטורים הוכח כי ידעו על אי העברת כספי הניכויים ולא עשו דבר למניעת העבירה, למעט ההמתנה שייכנסו כספים לחברה.

האם עומדת לדירקטורים הגנה של "הצדק סביר"? אפשר לטעון כי ביקשו לפעול להבראת החברה, וכי אם היו משלמים את ניכויי המס היתה החברה קורסת.

בפסיקה (רע"פ 4844/00) נקבע כי ההגנה של הצדק סביר לא תחול אף אם העיכוב בהעברת כספי המסים נבע ממצוקה כלכלית קשה, שהותירה בפני בעלי התפקידים בחירה בין העברת כספי המסים שאינם שייכים להם לבין קריסה כלכלית. לפני חודש נגזר דינם של שני הדירקטורים לשלושה חודשי עבודות שירות, ועוד תשעה חודשי מאסר על תנאי.

הדירקטורים החיצוניים מול סמנכ"ל הכספים

שלושה מהדירקטורים היו חיצוניים. הם שגילו לראשונה כי יש חוב למס הכנסה והסדר תשלומים. לאחר מכן התברר להם כי החברה אינה עומדת בתשלומים - ואז התפטרו מתפקידם.

עד התביעה המרכזי נגדם היה סמנכ"ל הכספים. לטענתו, כולם ידעו על ההסדרים. העד התייחס לדו"חות כספיים שהועברו לחברי ההנהלה, בהם הופיע החוב למס הכנסה. הדו"חות נידונו בדירקטוריון ונשאלו לגביהם שאלות בנוגע לחובות מס הכנסה ולהסדרים.

לדברי עד ההגנה, שהיה מועמד לתפקיד המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים התפאר בפניו שהוא הרוח החיה בניהול כספי החברה, ואילו האחרים לא יודעים מה קורה: "הם מרחפים עם הלקוחות. אני מתעסק ביום יום, אני קובע הכל". העד התרשם גם מנתק בין המנהלים לדירקטורים, שמשמעותו בעיות בזרימת מידע.

בית המשפט קבע שסמנכ"ל הכספים היה אחראי על הצד הכספי בחברה, היה חשוד בעצמו בביצוע עבירות, ויש לו אינטרס להסיר מעצמו אחריות. נקבע גם כי עדותו אינה נתמכת בפרוטוקולים של הישיבות, שאותם ערך הוא עצמו.

בית המשפט זיכה את הדירקטורים החיצוניים מכיוון שהוכח שלא ידעו כי החברה אינה משלמת את חובה למס הכנסה, אלא סברו שהעניינים מנוהלים בתיאום ובהסכם עם מס הכנסה.

המלצה: כדאי לכל הדירקטורים לבקש תשובות מפורטות על חשיפת החברה לרשויות המס ולדרוש שהתשובות יתועדו.

עו"ד ורו"ח בלנגה הוא מומחה בדיני מסים ושותף מנהל במשרד ג. בלנגה ושות' jack@blanga.co.il