נותנים צ'קים? עשו זאת בזהירות

שרטוט קרוס על גבי הצ'ק: אם לא שרטטתם קרוס על גבי הצ'ק, רשאי מקבל הצ'ק לפנות לבנק שלכם ולבקש את פירעונו במזומן. כשיש קרוס, המקבל חייב להפקיד את הצ'ק בבנק. כדי לפרוע את הצ'ק יפנה הבנק שלו לבנק שלכם. הקרוס יכול להיות כללי (שני קווים מקבילים), אך הזהירים יותר יכולים לנקוב שם של בנק בין שני הקווים ואז הצ'ק ייפרע רק אם יוצג לבנק ששמו נקוב בצ'ק.

מניעת סחירות בצ'ק: צ'ק, כמו כל שטר, הוא מסמך סחיר. באמצעות הסבתו ניתן להעביר את הבעלות בו, וההסבה מתבצעת על ידי חתימה על גב הצ'ק או במסמך נפרד. למניעת סחירותו של צ'ק וכדי להבטיח שלא יגיע לידי אדם שאין לו זכות בו, רצוי לנקוט באחת משני הדרכים: רישום על גבי הצ'ק "למוטב בלבד", או מחיקת המלה "לפקודת" ולרשום לאחר שם המוטב את המילה "בלבד".

קבלת הצ'ק שחזר או בוטל: חשוב לזכור כי אם צ'ק שנתתם חזר ו/או בוטל, מסיבה זו או אחרת, עליכם לדאוג לקבלו בחזרה לידיכם, אחרת עלול מחזיק הצ'ק להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. אל תסמכו על הבטחות מחזיק הצ'ק כי לא יעשה כלום עם הצ'ק.

מה עושים כאשר נפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל בגין צ'ק: במצב כזה אתם זכאים להגיש "התנגדות" לביצוע הצ'ק תוך 20 יום מיום קבלת מכתב האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. במסגרת "ההתנגדות" יש באפשרותכם להעלות את טענותיכם, לפיהן אין הזוכה זכאי לפרוע את הצ'ק. כמו כן אתם זכאים להגיש בקשה ב"טענת פרעתי", ובמסגרתה להעלות טענה כי פרעתם את הצ'ק בצורה אחרת ו/או כי אינכם חייבים לפרוע אותו עוד.

הכותבים הם עורכי דין המתמחים בדיני חוזים