"עיריית ירושלים מעכבת את פיתוח השוק הסיטוני מזה שנים"

>> מדוע עיריית ירושלים מסרבת לפתח את מתחם השוק הסיטוני בעיר? בעוד שבמתחם השוק הסיטוני בתל אביב קודם, בעלי הבסטות פונו, עבודות התכנון הסתיימו והקרקע לבנייה למגורים ולמסחר מוצעת למכירה במכרז, בירושלים, שבה החלו את ההליכים לפיתוח באותו זמן, שום דבר לא התקדם. בעוד שבחברה טוענים כי הביורוקרטיה העירונית היא האשמה, בעירייה טוענים שהתוכניות שהגישה החברה אינן מקובלות עליה.

חברת השוק הסיטוני לתוצרת חקלאית בירושלים היא חברה פרטית שנוסדה בספטמבר 1959 לשם הפעלת שוק סיטוני על שטח קרקע של כ-44 דונם בשכונת גבעת שאול. בעלי מניות החברה הם תנובה (50%), סיטונאים פרטיים (30%) ועיריית ירושלים (20%).

עם השנים, היחסים בין חברת השוק הסיטוני לעירייה הידרדרו, והעירייה הגישה נגד החברה תביעה של 80 מיליון שקל, בגין אי תשלום דמי חכירה על המתחם; החברה הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד, שבה היא טוענת שהנזקים שנגרמו לה על ידי העירייה עולים על 80 מיליון שקל, ולפיכך יש לקזז את תביעת העירייה. בנוסף היא תובעת מהעירייה מיליון שקל.

היחסים בין הגופים לא היו טובים לאורך השנים ולחברה טענות על התחייבויות של העירייה שלא מולאו. בין היתר מצוין בתביעה שהגישה החברה נגד העירייה, כי ב-1996 לנוכח הידרדרות השוק, קידמה החברה בשיתוף משרד עוה"ד שרגא בירן רעיון להעביר את השוק לאתר חלופי ובמקביל לפעול לשינוי ייעוד המקרקעין לצורך ניצולם בדרך של ייזום להקמת 1,000 יחידות דיור. הליך זה החל במקביל להליך דומה לפיתוח השוק הסיטוני בתל אביב וחיפה, ששם זכו יוזמי התוכנית לשיתוף פעולה מלא עם העיריות.

בכתב התביעה שהגישה החברה נטען כי בירושלים, על אף אין ספור פגישות שהתקיימו עם הדרג הבכיר, עד היום לא קודם דבר. החברה טוענת כי על אף הסכמה שהושגה לקידום תוכנית בניין עיר (תב"ע) במקום ושכירת יועצים מקצועיים, העירייה פעלה לכאורה לסכל את התוכנית בטענה שהחברה לא הסדירה את תשלום דמי החכירה על הקרקע.

לטענת עו"ד דייוויד אמיד ממשרד עו"ד ש. בירן ושות', המייצג את השוק הסיטוני, "במגרש פועל מזה כ-50 שנה שוק סיטוני מכוער המהווה מטרד תברואתי וסביבתי. התוכנית שיזמו הסיטונאים באמצעות חברת השוק לא הצליחה להגיע לאישור, ואפילו לא לדיון בוועדה המחוזית. יד ימין בעירייה לא יודעת מה עושה יד שמאל. תוכניות אסטרטגיות השתנו כאשר התחלפה קדנציה ושום אדמיניסטרציה לא ראתה עצמה מחויבת לתוכניות קודמתה. כמו כן, חוסר ההרמוניה בין דרגי הביצוע המקצועיים בעירייה והוואקום המנהיגותי הביאו לסיכול דה פקטו של היוזמה".

עו"ד אריה נח המייצג את עיריית ירושלים מסר בתגובה כי "הטענות הן באוויר. בעוד שתביעת העירייה נסמכת על חוזה כתוב וחתום, התביעה הנגדית מופרכת ונשענת על טענות סותרות המצויות מחוץ להסכם כתוב וחתום. גם הטענות על עיכובים הן חסרות בסיס עובדתי ומשפטי.

"העירייה סייעה רבות לחברה בתוכנית שהוגשה ואף הסכימה לעכב את תביעתה הכספית מהחברה כדי לאפשר קידום התוכנית", מוסיף נח. "החברה הגישה תוכנית שבה היקפי הבנייה והזכויות אינם מקובלים על הגופים המקצועיים וסותרים כל מדיניות תכנונית אורבנית. החברה יכולה היתה להגיש את התוכניות לוועדה המחוזית, אבל היא כנראה חוששת ובצדק שהתוכנית אינה ראויה ותידחה שם, לפיכך היא מקווה שהעירייה היא שתכופף את הכללים למענה".