"החברות הגלובליות נכנסות במקומיים"

>> פרשת CA, שנפרשה על גבי העיתונים בשבועות האחרונים, העלתה שוב את סוגיית הביקורות הקטלניות הנשלחות מארה"ב אל ישראל, ביקורות המובילות לעיתים לפיטוריהם של בכירים בתעשיית ההיי-טק המקומית.

פרשת CA הסתיימה בהתפטרותם של המנכ"ל אריה אופנר וסגנו דני שמש, כשהם מבטיחים לתבוע את החברה האם בתואנה ל"עלילת דם". בדיון בבית המשפט התפרץ שמש וטען ש"דברים כאלו לא מתרחשים במשטרים הכי חשוכים. הכניסו אותי לחדר והתחילו לצרוח אלי".

הרגולציה המואצת המתרחשת בשנים האחרונות בארה"ב מגיעה, בסיוען של משלחות הביקורת, גם לחופינו. הפיקוח על החברות הבנות הישראליות נהפך לקפדני יותר, הדוק יותר ויש מי שיגידו בריוני יותר. כמו כן, יש הטוענים כי המחיר שנגבה מהמנהלים הישראליים נובע מיחס לא הוגן כלפי החברות הישראליות. אחרים סבורים שפרשיות אלו נובעות מניסיון התאמה של השוק הישראלי התחרותי והקטן לכללי השוק האמריקאי, בעוד שאחרים טוענים שמדובר בהבדלים מנטליים ותרבותיים בין ההנהלה האמריקאית לבין זו הישראלית.

לא שוחד, עיגול פינות

"מנכ"לים שגדלו על ברכי יזמות ויכולת להביא עסקים לא שמים לב שאמריקה עוברת לרגולציה מאד חזקה ולמינהל תאגידי חזק, ונפגעים", הסביר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל לשעבר אריה סקופ, שמכיר מקרוב את הליכי הביקורת האמריקאיים, בעקבות פרשה שהיתה במיקרוסופט ישראל. "בהיי-טק הישראלי אין שוחד, יש עיגול פינות", המשיך סקופ. "אבל בחברות האמריקאיות אנשי השיווק כבר אינם הכוכבים, הכוכבים כיום הם עורכי הדין". אותם עורכי דין, לדברי סקופ, מגיעים לישראל לביקורת ו"מתנהגים כמו קצין בודק בצבא. התפקיד שלהם זה להוכיח שקרה משהו לא בסדר".

להערכת סקופ, נהלים "שנכפים בישראל ביד רמה" אינם נכפים באותה אדיקות בארה"ב. כדוגמה לכך הוא מציין את היחס הרגולטורי ליצוא אפור, ההאשמה שעמדה במרכז הפרשה שהיתה במיקרוסופט בימיו של סקופ כמנכ"ל. "יש שוק אפור רחב בין ארה"ב וישראל", הוא מספר. "למרות זאת, זה יותר קל כשזה ישראל. התאגידים חכמים על חלשים - בארה"ב הם היו צריכים לערוך ועדות ובדיקות, בישראל הם באים ואומרים 'עשית את זה'". ירון הירשזון, מנכ"ל חברת ליבי המשווקת את מוצרי קוגנוס בישראל, אמד דברים דומים: "החברות הגלובליות נכנסות במקומיים".

לדברי מנכ"ל One1 אודי וינטראוב, "החברות האמריקאיות עושות צונאמי בכל העולם בשם הרגולציה, אבל כשמנכ"ל ליהמן ברדרס הרוויח 350 מיליון דולר בחמש שנים, אף אחד לא עשה כלום. ואז הם באים הנה - לגיל רוזנפלד, למקאפי ול-CA, ומנסים לתפוס מישהו שלא עמד באיזשהו תת סעיף של תקנון החברה. זה זוועה. איפה הרגולציה שלהם?", אמר. למרות הדברים של סקופ, הוא סבור שלמנהלים הישראלים יש בכל זאת אחריות. "בסופו של דבר, למנכ"ל יש אחריות על כל מה שמתרחש בחברה", אמר. הירשזון הצטרף לדבריו: "אנחנו עובדים באופן פתוח ושקוף לגמרי. צריכים לעבוד לפי הספרים וחייבים להקפיד על הכללים", אמר.

גם בכירים אחרים חשים בלחץ הגובר. "בשנתיים האחרונות האמריקאים הידקו מאד את הפיקוח על ניהול החשבונאות בסניפים", סיפר מנכ"ל EMC ישראל משה בראונר. עם זאת, בראונר ציין כי אינו חש ב"חשדנות יתר כלפי ישראלים", אך מוסיף כי יתכן שהדבר נובע מ"ריבוי בכירים ישראלים בהנהלת EMC העולמית". גם מנכ"ל קבוצת יעל נתי אברהמי לא סבור כי זו גישה גורפת. "יתכן שחלק מהעניין הוא קריאה לא נכונה של אופני פעולה. האמריקאים יכולים להיות מאד חייכנים ונחמדים ואז להוריד את הגרזן", אמר אברהמי.

מנכ"ל EDS ישראל גלעד רבינוביץ' סבור שלהבדלים הבין-תרבותיים אין כל נגיעה לפרשות האחרונות. למרות זאת, הוא הביע תרעומת על הדרך שבה גכ ניהלה חברת CA את התקשורת שלה עם בכירי החברה בישראל. "יש דרכים לבדוק עניינים בצורה תכליתית", אמר רבינוביץ'. "אין צורך בכל הרעש והצלצולים שהיינו עדים להם".

בכירים אחרים בחרו להפנות אצבע למנטליות הארגונית הישראלית. "אני חושב שהישראלים יצירתיים בכל דבר, ולפעמים גם בנוהלי חברה", אמר בכיר בתעשייה המקומית. מנכ"ל סימנטק ישראל שמוליק אנג'ל אמר כי על אף שהוא חש את הרגולציה החזקה, זוהי הדרך הנכונה לעבוד. אנג'ל הדגיש כי אינו רוצה להתייחס ספציפית לפרשת CA, וכי אינו מכיר את כל פרטיה. "צריך ללכת עם הרגולציה - חייבים ללכת עם זה, עם כל כמה שזה כואב. אחרת אתה עלול למצוא את עצמך בפינה", הוא סיכם.

שוכרים יועצים בגלל קשרים

אחת החשדות שהועלו נגד אופנר ושמש נגעה להעסקת יועצים בניגוד לנוהלי החברה. "פעמים רבות השתמשתי בעו"ד לא בגלל הידע המשפטי שלהם, אלא בגלל ההיכרות שלהם עם מוסדות שונים", מספר סקופ. אנג'ל הוסיף לכך כי "יועצים יכולים לסייע לך בבניית הצעה למכרז, כמי שיודעים את דרישות הארגון שאליו אתה פונה".

"בוא נלך למבחן התוצאה", אמר וינטראוב. "לפני שנתיים CA הפסידה במכרז. לקחו שני יועצים, שכנראה מבינים משהו, וזכו. אני לא חושב שזה לא בסדר. למה לקוחות יכולים להשתמש ביועצים ואני לא?", אמר. וינטראוב המשיך וטען כי ההתנהגות של חברות אמריקאית צריכה להיכנס לפרופורציה, במיוחד לאור המשבר. "אף אחד לא האשים את אופנר ושמש בעבירות פליליות, אלא בסך הכל בעבירה על ניואנס בתקנון הפנימי של החברה".

לדברי אנג'ל, תהיה מה שתהיה מטרת העסקתם של יועצים, היא כרוכה בקבלת אישור מתאגיד האם. "יש הגדרות ברורות. אם אבקש אישור להעסיק יועץ, זה כרוך בהתאמתו להגדרות התאגיד". בראונר חיזק את דבריו: "על ההתחייבות שכזו חותמת החברה האמריקאית. אני, כמנהל הישראלי, רק מכין את הניירת". אופנר ושמש הביעו טענות דומות.

סקופ לא רואה משהו פסול באופן עקרוני בשימוש ביועצים ליצירת קשר עם מקבלי החלטות בענייני החברה. "אני מניח שאופנר ושמש עשו דברים שנראו להם חוקיים וסבירים", אמר. "במקומות אחרים קוראים לזה לוביסטים, למשל כשזה נוגע לכנסת". למרות הנורמטיוויות של דפוס הפעולה, אנג'ל סבור שיצירת קשרים לא יכולה להיות מטרתם היחידה של היועצים. פרויקטים, לדעתו של אנג'ל, אינם מושגים בזכות טלפון מאחורי הגב לאדם כזה או אחר. "עם זאת", הוא מיהר להוסיף, "יכול להיות שאני נאיווי".