"כאשר נמצאים בבעיה, אפשר להגדיר אותה מחדש וליצור נקודת הסתכלות חדשה על אותו מצב בדיוק. לתהליך זה קוראים רי-פריימינג", אומ רת ד"ר אורית מנקס, לשעבר מנהלת משאבי אנוש של צ'ק פוינט וכיום יועצת עצמאית המתמחה בחברות סטארט-אפ. "ההגדרה של הבעיה היא חשובה ביותר. פתרון הבעיה מתחיל תמיד בהגדרתה. הגדרה אחרת תביא גם לפתרון אחר".
המושג רי-פריימינג, שמקורו בפסיכולוגיה, עדיין לא תורגם באופן מדויק לעברית, והוא אחד העקרונות בעזרתם ניתן לצאת ממשבר מחוזקים. "בניגוד למצב של הכחשה, כאן המנהל מודע לסיטואציה אך בוחר לראות אותה מזווית אחרת", מסבירה מנקס.
ממהרים לפטר
לדברי מנקס, אחת הבעיות בהן נתקלים מנהלים ותיקים וצעירים כאחד במשבר הנוכחי היא חוסר היכולת לעצור ולבצע רי-פריימינג. בשל כך קבלת ההחלטות שלהם מושתתת על פתרונות ישנים ומקובעים, שהיו טובים לשוק הישן, אבל אינם יעילים במצב הנוכחי.
"כולם רוצים לקצץ עכשיו בהוצאות", אומרת מנקס. "מנהל שאינו עורך הגדרה מחודשת של הבעיה יפנה מיד אל המקום המוכר והמיידי: פיטורי עובדים. נכון שבקרב חברות היי-טק השכר מהווה 70% מהוצאה. נכון שמנהלים, בעיקר מנהלי סטארט-אפים, סובלים מלחץ של משקיעים שדורשים להפחית מיידית בהוצאות. אבל ראוי שתיעשה בחינה ארוכת טווח: אולי ניתן להרחיב הכנסות? אולי ניתן לשנות משהו במודל העסקי? אולי יש דרכים יצירתיות לצלוח את המשבר ע"י שימור אנשים?"
את מבקרת את פעילות המנהלים למרות שלפעמים אין ברירה.
"נכון. אבל לטעמי בנושא פיטורים, בעיקר בהיי-טק, האצבע קלה מעט מדי על ההדק, לא כי אין בהם צורך באופן מוחלט, אלא כי מדובר בפתרון שהיה טוב בעבר, ואם לא נעשה תהליך של חשיבה מחודשת חוזרים אליו באופן מיידי. בוחרים בפתרון הקל, המוכר. מנהיגות היא עניין נדרש תמיד, וכיום על אחת כמה וכמה. מנהיג אמיתי יידע לעשות רי-פריימינג במטרה ליצור דרכי פעולה כוללות. ניתן להביט על המצב כמו על מרוץ שליחים: אתה חייב ארבעה רצים כדי להגיע לסוף, אם תקצץ שלושה אולי תרוויח בטווח הקצר אבל לא תוכל לזכות במרוץ".
חוסר ישע של עובדים ומנהלים
אם רי-פריימינג הוא האתגר הראשון העומד כיום בפני מנהל, הרי שהוצאת האנשים ממה שנקרא חוסר ישע נרכש (Learned Helplessness) הוא אתגר גדול לא פחות. "בניסויי מעבדה רואים חולדות שמשפריצים עליהן מים משני כיוונים, נעמדות במקום חסרות ישע, ולא מסוגלות להוציא את עצמן מהסיטואציה", אומרת מנקס. "במובנים מסוימים אפשר להשליך את תוצאות הניסוי על המצב כיום. בהרבה מאוד חברות בהן אני מסתובבת עובדים אנשים מדוכאים. מימין פיטרו, משמאל פיטרו, במקביל יש המון שיחות מחלישות בין העובדים שמחליפים חוות דעת אפוקליפטיות ומספרים מה קורה במקומות אחרים. העובד מרגיש לא בטוח ומעדיף ללכת בחמש הביתה ולהיות עם המשפחה, דווקא בתקופה בה זקוקים יותר מכל לביצועיו הטובים".
לדברי מנקס, גם מנהלים סובלים בתקופה זו מחוסר ישע נרכש, המתבטא בעיקר בקושי בקבלת החלטות ובהנעת תהליכים פרודקטיוויים. "בניגוד לעובד, למנהל אין את הפריווילגיה להיכנס למצב הזה", היא אומרת. "הוא צריך לאסוף את עצמו עכשיו ולהיכנס לעשייה מושכלת".
יפעת אדורם, מנכ"לית איגוד משקיעי ההון סיכון (IVA) מספרת על שיחה ששמעה במעלית בין עובדים של חברת היי-טק גדולה שתהו בקול אם גל הפיטורים יגיע בתחילת דצמבר או בתחילת ינואר. המסקנה: כשהאווירה היא כזו - קל לשקוע בחוסר ישע, אבל לדעתה אין ברירה אלא לשנס מותניים.
"האתגר הניהולי הוא לנטרל את חוסר הישע הנרכש על ידי שיתוף פרו-אקטיווי ורתימת העובדים לפעולה", אומרת מנקס. "אמנם יש עובדים שלא רואים פסיק מעבר לתפקידם לעומת אלה שאוהבים הרחבת סמכויות, אבל כולם מונעים ממטרה משותפת - הרחבת תחומי אחריות. אחת הטעויות הגדולות של מנהלים היא העבודה העצמית או פעילות שמתרכזת בחדרי ההנהלה בלבד. אחת הדרכים הנכונות יותר להוציא עובדים מהדיכאון היא להכניס אותם לתוך פעילות שתגרום להם להרגיש שהם מסייעים לחברה לצאת מהבוץ. לא תמיד ניתן לספר לכל העובדים כל דבר, אבל כשעובד מרגיש שהוא בורג חשוב ומסייע האווירה משתפרת ובעקבותיה - הביצועים".
איך עושים את זה?
"יוצרים צוותי עבודה ומעמידים בראשם אנשים שיודעים להניע. אדם שיעמוד בראש צוות שמטרתו לבחון מוצר מסוים או תהליכי התייעלות שיקבלו הד בחברה, יידע לחבר את החברים האחרים לעשייה. זה יכניס רוח חדשה, אחרת ואקטיווית לארגון".
עובדים שממילא מקבלים על עצמם עבודה של אלה שפוטרו יתלוננו על העומס.
"צריך לדעת להסביר את זה לעובדים, זה תפקידו של מנהיג. יהיו התנגדויות גם מצד עובדים שנמצאים בהכחשה. באחד הארגונים אליהם הגעתי באחרונה שמעתי שעובדים דורשים להחליף את מכונת הקפה לאחת טובה יותר. מול חסרי הישע יש את המכחישים. בכל ארגון יש הכל".
המלצתה של מנקס בימים האלה היא - תן תקווה. הדרך פשוטה: חגיגת הצלחות קטנות. "יותר מתמיד חשוב לציין עמידה בכל אבן דרך, כל הצלחה שפעם לא היו מתייחסים אליה. זה עוזר לתחושה שלא הכל שוקע".
דרוש: מנהל בוגר משבר
אחת הבעיות העומדות בפני תחום ההיי-טק, בעיקר במגזר הסטארט-אפים, היא גילם הצעיר יחסית של מנהלים, שלא התנסו במשברים קודמים. "מי שצלח את משבר 2000 מגיע למשבר הזה מחוזק ברמת היכולת והביטחון האישי שלו", אומרת אדורם. "הוא בטוח בעצמו יותר מזה שעומד מול המשבר בפעם הראשונה".
מחקרים מוכיחים שסיכוייו של יזם שהצליח בפעם ראשונה טובים פי שלושה משל יזם שנכשל בפעם הראשונה. סיכוייו של הנכשל אף נמוכים יותר מזה שמתחיל לנסות עכשיו. "הניסיון, כל זמן שאינו מקבע את החשיבה, הוא גורם חשוב ויש לחלוק אותו", אומרת מנקס.
"הצורך בשיתוף פעולה בין הפעילים בשוק, כמו גם בסינדיקציה בין הקרנות, נעשה קריטי", מוסיפה אדורם. "2009 תהיה קשה לכולם. מספר הקרנות בעלות הון יצטמצם. גם היקף ההון שיושקע יקטן מכיוון ש-60% מההון הגיע בעבר מחו"ל, מה שלא יקרה כנראה ב-2009. המצב הזה קורא לכל שיתוף פעולה אפשרי. אחת הסיבות שבגללה יזמנו את הכנס היא הצורך האמיתי בהקשבה למומחים, ובעיקר ליזמים שכבר היו בימים הקשים וצלחו אותם. אני רוצה לנצל את הבמה הזו ולקרוא למנהלים וליזמים בעלי ניסיון שרוצים להיות מנטורים, ובמקביל לכל המנהלים שזקוקים למנטור - לפנות אלינו. אנחנו ניצור את החיבור".
את כנס היזמים של ה-IVA יפתחו ד"ר ארנה ברי, יו"ר האיגוד וגיא רולניק, סגן מו"ל קבוצת הארץ. הכנס יעסוק בלקחי המשבר הקודם ודרכי התמודדות עם המשבר הנוכחי. הכנס יתקיים ביום חמישי, 28.12, בבורסה לני"ע בתל אביב.
nihul@themarker.co.il
רי-פריימינג: לראות את המשבר מזווית חדשה ואופטימית
מאת טלי חרותי-סובר
22.12.2008 / 7:04