האוצר דחה את ההצעה להכיר בהוצאות הטיפול בילדים: "מדובר בשינוי המדיניות הפיסקאלית מקצה לקצה"

משרד האוצר הודיע היום לבית המשפט העליון כי לדעתו אין מקום, "במיוחד בעת הזו" של המשבר הכלכלי, להתיר לניכוי את הוצאות הטיפול בילדים, "ולו בניכוי בחלקי". בכך נסתם הגולל על הניסיון להגיע להסדר עם המדינה ביחס להכרה בהוצאות הטיפול בילדים, במסגרת ערעורה של רשות המסים על פסק הדין שניתן בעניינה של עו"ד ורד פרי.



אחד הנימוקים המרכזיים של האוצר המצדיקים את אי ההכרה בהוצאות הוא המשבר הכלכלי. לדברי האוצר, בשל המשבר צפויה בישראל בשנים 2009 ו-2010 האטה משמעותית בקצב הצמיחה, עליה באבטלה, ירידה ניכרת בהכנסות ממיסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים והגדלת הגירעון. "בשים לב למשבר הכלכלי שבו אנו מצויים כיום, סבור משרד האוצר כי יהא זה בלתי אחראי להסכים לשינוי כה דרמטי במדיניות הפיסקאלית והכלכלית אשר טומן בחובו אובדן הכנסות למדינה ממסים בסכומי עתק, מהלך אשר תהא לו השפעה קשה ביותר על תקציב המדינה ועל המשק כולו", טוען האוצר.



לפני כחודש, בדיון שהתקיים בבג"ץ בערעורה של רשות המסים על פסק הדין שניתן בעניינה של עו"ד ורד פרי, ניסו שופטי בית המשפט העליון להביא את רשות המסים להכיר, ולו באופן חלקי, בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאות המותרות בניכוי מהכנסה. השופטים אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין, עדנה ארבל, אסתר חיות ומרים נאור הורו למדינה בסיום הדיון להודיע לבית המשפט בתוך 30 יום אם ניתן להגיע להסדר שמערב הסכמה להכיר עקרונית בהוצאות טיפול בילדים, עם רגולציה שתקבע את אופן יישום הפרטים. זאת לאחר שבדיון עצמו הביעו דעתם כי ניתן לפי סעיף 17 לפקודת המסים לנקוט בפרשנות רחבה המכירה בהוצאות טיפול בילדים כהוצאות שהוצאו לצורך ייצור הכנסה.



פסק הדין שניתן באפריל 2008 בתביעתה של פרי נגד פקיד השומה קבע באופן תקדימי כי הוצאות טיפול בילדים מהוות הוצאות בייצור הכנסה, ולפיכך הן מותרות לניכוי. השופט מגן אלטוביה מבית המחוזי בתל אביב קבע כי יש להכיר בניכוי, מאחר שלדבריו "השמת ילדים הזקוקים להשגחת מבוגר נעשית לשם יציאת ההורים לעבודה ולשם ביצוע העבודה". אלטוביה קבע ששלטונות המס יתירו ניכוי של שני שלישים מתוך סכום ההוצאות שתבעה פרי בגין השגחה על הילדים באותם מוסדות שבהם לא ניתנו ארוחות, או שהארוחות שולמו בתשלום נפרד וניכוי מחצית מסכום ההוצאות באותם מוסדות שבהם התשלום כלל ארוחות לילדים. על פסק הדין עירערה רשות המסים במאי. לטענתה, "עלות תקציבית בסדר גודל כזה יש בה כדי לשנות את תקציב המדינה כולו. ברור שלא ניתן לעשות זאת באמצעות פרשנות שיפוטית, בלא בחינת רוחב כוללת".



כעת הודיעה המדינה לבג"ץ כי שר האוצר קיים בדיון בסוגיה בו התקבלה העמדה כי אין להתיר את ההוצאות בניכוי. "התפישה לגבי הוצאות הטיפול בילדים היתה ועודנה כי מדובר בהוצאות פרטיות", קובעת המדינה. "בהתאם לתפישה זו, ועל פי ההנחה כי הוצאות טיפול בילדים אינן מותרות בניכוי, נבנתה כל המדיניות המקרו כלכלית של מדינת ישראל בעשורים האחרונים. לו ההנחה היתה כי הללו מותרות בניכוי, כי אז מערכת המס היתה נראית אחרת, מבחינת סף המס, מדרגות המס, שיעורי המס, נקודות הזיכוי וכן הלאה".



לדעת משרד האוצר, מה שמבקש בית המשפט לשקול הינו בגדר "שינוי מדיניות כלכלית ופיסקאלית מן הקצה אל הקצה, מהפכה של ממש, שינוי שתהא לו השפעה הרבה מעבר להוצאות טיפול בילדים. שינוי זה משמעו שינוי של בסיס המס".



עוד טוענת המדינה כי על פי חוות דעת שקיבלה, העלות התקציבית של פסק הדין תגיע למיליארדים רבים לפחות. המדינה אף סבורה כי התרת הוצאות טיפול בילדים הינו מהלך רגרסיווי ולכן "אין זה ראוי להשקיע מיליארדים בהכרה הוצאות טיפול בילדים שייטיבו דווקא את מצבן של השכבות המבוססות ממילא".



משרד האוצר מבקש מבית המשפט לקבוע דיון בפניו שבו יופיע מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, ויסביר את עמדת המדינה.