לאחר שנתיים של מאבק איתנים נכנע שאול אלוביץ והודיע לעובדיו בצער על מותו של חזון: חברת "אופק העולם החדש" סיימה את דרכה; גרעין של כמה עשרות עובדים יישאר עוד לאסוף את השיירים, למכור את מעט הציוד והידע שנאסף בעמל. אולי יימצא קונה לרסיסי חלום.
אלוביץ הוא בעל השליטה (51%) בחברת יורוקום, יבואנית של מכשירים סלולריים וציוד קצה אלקטרוני, העוסקת גם בהשקעות בחברות תקשורת ואינטרנט. יתרת המניות (49%) של ירוקום מוחזקות בידי אריסון השקעות, בעלת השליטה בבנק הפועלים. יורוקום היא בעלת מניות בפרטנר , בחברת הלוויין Yes ובאינטרנט זהב . אבל בבת עינו של אלוביץ היתה אופק, שנועדה להיות כל מה שבזק היתה צריכה להיות ולא תמיד הצליחה: גדולה אך תחרותית, זריזה ומתוחכמת, ובעיקר מציעה שירות מושלם ללקוח.
אופק היתה אמורה להעסיק אלפי עובדים, ולהשקיע מאות מיליוני דולרים ברשת התקשורת. החזון היה הרבה יותר מטלפון של בזק: אופק היתה אמורה לעשות שימוש בתדרים אלחוטיים, שיחליפו את חוטי הנחושת המשמשים את בזק לחיבורי קווים. התדרים יאפשרו תקשורת בפס רחב לכל בית, ורוחב הפס ייקבע על פי צורכי הלקוח ונכונותו לשלם.
אופק ביקשה להעלות את המחשב, הטלוויזיה והטלפון על פס רחב אחד, וליישם את חזון הלכידות, שבו כל מכשירי הבית הופכים למכשירי תקשורת המדברים אחד עם השני ועם כל העולם החיצוני. תוכנית הטלוויזיה משעממת? לחצו על השלט ופיצחו במשחק מחשב דו צדדי עם השכן. חזרתם מטיול? שילחו את התמונות הישר למסך המחשב של הדודה, ואם היא במקרה מול הטלוויזיה - התמונה תגיע גם לשם.
עוד לפני שהוקם קו תקשורת אחד השקיע אלוביץ כמעט מאה מיליון שקל בעריכת תוכניות, ניסויים ובדיקות מקדימות. אפילו רישיון תקשורת הוא קיבל, והיה בכך ליזם הפרטי הראשון שקיבל רישיון להתחרות בבזק.
בתחילת השנה עוד הכל נראה אפשרי, אבל האנשים של אלוביץ כבר התחילו לחוש את הקרקע בוערת תחת רגליהם; הם הפעילו לחצים כבדים על משרד התקשורת לזרז את הקצאת התדרים הנדרשים להקמת הרשת, אבל משרד התקשורת התמהמה ודחה שוב ושוב את ההקצאה. כשהתמוטטו השווקים היתה אופק כבר אבודה; חברת נורטל, שהתחייבה בימים הטובים לממן את הספקת הציוד לרשת, נסוגה מהבטחותיה; סכסוך קשה פרץ בין הצדדים, כשאופק טוענת שנורטל הפרה התחייבויות ונורטל מכחישה כי התחייבה לאופק.
הבנקים הבינו שגם אם אופק תקבל את מאות המיליונים הנדרשים לה, אין לה סיכוי לעמוד בתשלומי הריבית על ההלוואות, וסירבו להעמיד לרשותה את הכסף. גיוס הון בשווקים היה חלום רחוק. תקוותה היחידה של אופק היתה בהקמת שותפות עם חברה איתנה. השותף הגדול היחיד האפשרי היה סלקום, שהכריזה על עצמה כחברת תקשורת כוללת, ולא רק חברה לתקשורת סלולרית.
התלות המוחלטת של אלוביץ ביכולת המימון של סלקום אילצה אותו להסכים לתנאים הקשוחים שהציב בפניו יו"ר סלקום, שלמה פיוטרקובסקי. לצורך המיזם תוקם שותפות בשליטתה המוחלטת של סלקום, שתהיה בעלת 60% מהשותפות; סלקום תקבע את הטכנולוגיה ואת מבנה הרשת.
יורוקום תורשה רק להיות שותפה להשקעה ולרווחים - אם יהיו כאלה. המשמעות של ההסכם היתה כבר אז חיסולה של אופק; השותפות נועדה להיות זרוע של סלקום, בניהול אנשי סלקום שלא ראו עין בעין עם אנשי יורוקום.
מבחינת יורוקום נועדו שירותי התקשורת להתחרות ישירות בבזק בכל השווקים. סלקום ביקשה להשתמש בשירותי התקשורת הנייחת במסגרת חבילת שירות לעסקים, בעיקר כדי למכור להם עוד שירותים סלולריים. לעובדי אופק, שהתחילו ברוח סטארט-אפ סוחפת, היה ברור שיאבדו את מקום עבודתם - בין אם תוקם השותפות ובין אם ייכשלו המגעים.
ברקע המגעים בין שתי החברות ריחפו המחלוקות בין בעלי המניות. חברת בלסאות, המחזיקה בכ-35% ממניות סלקום, הודיעה על כוונתה לפרוש מהשותפות בסלקום, והיא ניסתה ללחוץ על השותפה, משפחת ספרא, לרכוש את חלקה.
במקביל גילתה בלסאות מעורבות מפתיעה במגעים, ובצעד חריג מינתה את עו"ד יואב בן דרור, ממשרד ש. הורביץ, לייצג אותה במו"מ. ככל שהתקדמו השיחות גברו ההסתייגויות שהגישה בל סאות לחוזה. תחת לחץ משרד התקשורת, הסכימו עורכי הדין של הצדדים ביניהם לחתום על מסמך עקרונות ולדווח על החתימה למשרד התקשורת. הדיווח יצר רושם מטעה כאילו המו"מ עומד על סף פתרון.
הצדדים לא גילו למשרד התקשורת כי לא הגיעו להסכמה ביניהם על עניין עקרוני ביותר, כמו מטרת השותפות. תחת סעיף "מטרת השותפות" שלחה בל סאות באמצע השבוע שעבר את גלולת הרעל לשותפות: במכתב שמסר עו"ד בן דרור נאמר כי השותפות תפעל רק בתחום התקשורת האלחוטית.
בלסאות דרשה להוציא את כל הפעילות הקרקעית, הכוללת את התשתיות שהקימה סלקום ואת התשתיות שהתכוונה להקים במסגרת השותפות, אל מחוץ לעסקה. המשמעות היתה בלתי אפשרית מבחינת יורוקום. על פי ההצעה, היתה השותפות אמורה להיות רק חלק מהתקשורת הפנים ארצית שבשליטת סלקום, מה שהיה עושה מאופק חברה "נכה" בתחומה. ישיבה לילית קדחתנית בין מנהלי החברות לא הניבה שינוי, וביום חמישי בבוקר נאלצו הצדדים להודיע סופית על סיום המו"מ ביניהם.
אופק עדיין לא הספיקה לעבור לבניין שהוקם עבורה בראש העין, ומשרדיה שוכנים עדיין בבניין שהוקם עבור חברה אחרת שקרסה, ג'יגמי. אתמול כינס מנכ"ל החברה, ראובן סגן כהן, את העובדים ומסר להם שרובם יצטרכו לעזוב החברה. כ-40 העובדים שיישארו יעסקו בין השאר בפרויקט תקשורת שיורוקום שותפה בו ביוון.
גם בצד השני, בחברת סלקום, יש עובדים מודאגים. סלקום צפויה גם היא לדחות את מיזם התקשורת שלה, ששמו נשמע פתאום כל כך אירוני: "ניו גיים" - משחק חדש.
נקודות ציון במכרז התדרים
* דצמבר 99' - מנכ"ל משרד התקשורת, דני רוזן, מתחייב לפרסם את המכרז לתדרים אלחוטיים בינואר 2000; המועמדת העיקרית להתחרות במכרז: אופק שבשליטת יורוקום וסלקום
* ספטמבר 2000 - סלקום מבקשת להשתתף במכרז במסגרת שיתוף פעולה עם אופק.
* פברואר 2001 - משרד התקשורת מאשר את בקשת אופק לקבל רישיון מפעילת שירותי תקשורת; הרישיון מאפשר לה להתחרו
התחרות בבזק הסתיימה - לפני שהתחילה
הארץ
12.11.2001 / 11:06