בית הדין לעבודה: לא כל איחור קל בתשלום המשכורת הוא "הרעה מוחשית" בתנאי העבודה

מאת חיים ביאור

פיטורי עובדים, קיצוץ בשכר והימנעות מתשלום הטבות סוציאליות, הם הצעדים העיקריים שבהם נוקטות חברות כדי להתמודד עם משבר הנזילות שאליו הן נקלעו עקב האטה הכלכלית. החברות, ואפילו תאגידים ציבוריים, גם נמנעות מתשלום הטבות סוציאליות, מקצצות בתנאים הנלווים ובוחנות מחדש את חוזי העבודה האישיים.

באחרונה נוקטים כמה מהמעסיקים שנפגעו מהמשבר במדיניות מסוג חדש - "הליכה על חבל דק". המעסיק אמנם ממלא אחר התחייבויותיו כלפי העובד: הוא מיישם את חוזה העבודה עמו ומבצע את ההפרשות הסוציאליות והפנסיוניות עבורו. ואולם כשמגיעה שעת תשלום המשכורת החודשית, הוא עושה זאת באיחור קל. עובד המגיש תביעה בעניין זה נגד מעסיקו, סיכוייו לזכות במשפט לא תמיד גבוהים.

אחד המקרים של הלנת שכר נדון באחרונה בביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב. אל על אברהם עבד במשך חמש שנים כאיש אחזקה בבית מלון. בראשית 2001 הוא התפטר מעבודתו במלון, שסבל מהפסדים עקב המשבר בענף התיירות. במכתב ההתפטרות ששלח להנהלת המלון כתב אברהם כי עזב את מקום העבודה עקב הרעה מוחשית שחלה בתנאי העסקתו, שגרמה לכך שהוא לא היה יכול להמשיך בעבודתו.

לטענתו, במשך כל תקופת עבודתו במלון המעסיק שילם לו את שכרו באיחור, בדרך כלל ב-11 בחודש. במלים אחרות: מדי חודש המעסיק הלין את שכרו במשך יומיים (המועד האחרון לתשלום שכר לעובד, בלא שהדבר ייחשב להלנה על פי החוק, הוא ה-9 בכל חודש). אברהם הגיש תביעה נגד המלון ודרש, בין השאר, פיצויים עקב הלנת שכר ופיצויי פיטורים; זאת מאחר שראה את עצמו כמתפטר בדין מפוטר. לזכותה של הנהלת המלון ייאמר, כפי שעולה מהתביעה, שהיא שילמה לו מפרעות על חשבון שכרו לפני מועד תשלום המשכורת, בשיעור של יותר מ-50% מהשכר.

ביה"ד האזורי לעבודה דחה את תביעתו של אברהם. העובד עירער על ההחלטה לביה"ד הארצי לעבודה, וגם שם הוא לא מצא ישועה. שופטת ביה"ד הארצי נילי ארד, קבעה כי "שכרו של אברהם שולם אמנם באיחור, אך לא באיחור ניכר. מנגד, מדי חודש הוא קיבל מפרעות על חשבון שכרו עוד לפני בוא המועד לתשלום השכר המלא. לפיכך, מחד גיסא ההנהלה עברה עבירה של הלנת שכר, מאידך גיסא העובד קיבל מקדמת שכר שאיזנו את האיחור בתשלום יתרת המשכורת. לא חלה איפוא הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולא נגרם לו חיסרון כיס בגלל האיחור".

השופטת ארד קבעה כי אברהם אינו זכאי לפיצויי פיטורים מכיוון שלא ניתן לראות בהתפטרותו משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה, על פי חוק פיצויי פיטורים. עוד קבעה השופטת כי תשלום המפרעות לעובד אינו מעניק לגיטימציה למעסיק לשלם את יתרת השכר באיחור ולא היתה סיבה להלין את שכרו. עם זאת מקבל ביה"ד הארצי את טענת הנהלת המלון שיתרת השכר שולמה באיחור קל, מתוך טעות כנה, ושלא מתוך כוונה להלינו.