וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקרב האחרון של ועדת סל התרופות

רוני לינדר-גנץ

24.12.2008 / 7:05

הדיון המכריע של ועדת הסל החל ב-4:00 לפנות בוקר. המשתתפים נדרשו להוריד מהרשימה הכמעט-סופית תרופות בשווי 90 מיליון שקל, והרוחות סערו. אילו תרופות נדחקו החוצה ברגע האחרון, כיצד התקבלה ההכרעה בסופו של דבר ומי כיכבה בדיונים גם השנה. הצצה אל מאחורי הקלעים של די



>> ביום שישי לפנות בוקר אושר סל התרופות ל-2009. 83 תרופות חדשות נוספו לסל, לטובת כ-340 אלף חולים ובתקציב כולל של 415 מיליון שקל. כבכל שנה עוררה הרשימה תגובות מעורבות, מצד חולים מרוצים שתרופתם נכללה בסל ואחרים שנשארו בחוץ, אך היא אינה מספרת את הדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים.



1. בשעה 4:00 לפנות בוקר, כמעט יממה לאחר פתיחת יום הדיונים האחרון של ועדת סל התרופות לשנת 2009, החל הדיון הסופי והמכריע של הוועדה. לאחר שעות ארוכות של ויכוחים והתלבטויות, הופיעה על הלוח רשימת התרופות ש"עלו לגמר", וליד כל אחת מהן הערך הכספי שלה. ההוראה לחברי הוועדה היתה פשוטה: יש להוריד מהרשימה, בצער רב, תרופות בשווי 90 מיליון שקל. עליכם להחליט אילו מהתרופות הגיעו אל הארץ המובטחת, אך לא ייכנסו אליה.

המהומה שהתפתחה בחדר באותו רגע לא היתה מביישת את מליאת הכנסת ביום סוער: חבר אחד הציע להסיר מהרשימה חמש תרופות, וחבר אחר התנגד לכך והציע רשימה משלו. הלוח התמלא בהצעות שונות, והדיון התנהל בצעקות. לכל אחד מחברי הוועדה היתה לפחות תרופה אחת יקרה ללבו, שהוא לא היה מוכן לוותר עליה - והטונים עלו עוד ועוד.



בסופו של דבר, ב-5:00 לפנות בוקר, כשהתברר שאין סיכוי להגיע לקונצנזוס על רשימת התרופות, הודיע יו"ר הוועדה פרופ' מנחם פיינרו כי ההחלטה תתקבל בהצבעה - לראשונה בתולדות ועדת הסל.



המחזה המתואר כאן עשוי להישמע מביש כשמדובר בוועדה חשובה כל כך, אך ההיפך הוא הנכון: חברי הוועדה נלחמו על דבר שהיה להם אכפת ממנו באמת. הוויכוח היה אמוציונלי מאוד, אך גם מקצועי וענייני. מטבע הדברים, בסוגיות שאין בהם מתמטיקה פשוטה כדי לחשב איזו תרופה חשובה יותר, היו הדעות והעמדות שונות. אחרי הכל, חברי הוועדה הם אלה שיצטרכו להישיר מבט לחולים שלא קיבלו את התרופות הנחוצות, ולהסביר להם מה היו השיקולים לכך.



2. בין התרופות שכמעט נכנסו לסל, אך ברגע האחרון ממש נותרו בחוץ, נמצאות רבלימיד לטיפול במיאלומה נפוצה, בוטוקס לטיפול בהזעת יתר, אקסג'ייד לטיפול בעודף ברזל ונובונורם לטיפול בסוכרת. המחלוקת הגדולה ביותר נסובה סביב רבלימיד - תרופה שעלותה לחולה היא עשרות אלפי שקלים בחודש - אך לבסוף היא נותרה מחוץ לסל.



3. גם השנה היתה ארביטוקס - התרופה לטיפול בסרטן המעי הגס - "הכוכבת" של הדיונים, ועמדה במוקד הדרמה הלילית. תזכורת קצרה: מדי שנה, בשלוש השנים האחרונות, מדרגים האונקולוגים את התרופה כחשובה ביותר מבין עשרות התרופות לסרטן המועמדות להיכנס לסל. בשנה שעברה אף נוצר קרע קשה בין הוועדה לבין האיגוד האונקולוגי עקב אי הכנסת התרופה לסל.



השנה היה ברור בשלב די מוקדם של הדיונים כי התנאים השתנו. זאת בעיקר בשל כניסתה לשוק של בדיקה חדשה, המזהה אילו חולים יגיבו לתרופה. בדיקה זו משפרת באופן משמעותי את יעילות הטיפול בחולים, וחוסכת שימוש מיותר בתרופה היקרה כל כך על חולים שלא יגיבו אליה.



גם בדיון הסופי שהתקיים ביום חמישי אמרו כמה מחברי הוועדה כי "הגיע הזמן להכניס את ארביטוקס לסל, וחבל על כל דקה". הם דיברו על כך שזה רצון הציבור, ושהעלות לחולה הבודד כבדה מנשוא ומכניסה את החולים לסחרור כלכלי.



אלא שלפנות בוקר החלה מיני-דרמה נוספת: שניים מחברי הוועדה תהו כיצד מספר החולים המועמדים לקבל את התרופה גבוה ממספרם לפני שנה, אף שהבדיקה החדשה אמורה דווקא להפחית את מספרם. מדובר בשאלה מהותית ביותר, שכן כל חולה שמקבל ארביטוקס עולה למדינה 200 אלף שקל בשנה.



התגובה של משרד הבריאות לשאלה הזו היתה מפתיעה: בשנה שעברה טעינו, אמרו במשרד, כי התבססנו על נתונים לא מדויקים מספיק - ואילו השנה הנתונים מדויקים יותר ובדוקים. בכלל, טענו במשרד הבריאות, לא מדובר במתמטיקה; מספר החולים הרלוונטיים לתרופה - 325 - הוא פשרה סבירה בין עמדת קופות החולים, שטענו כי מדובר ב-400 חולים, לבין עמדות אחרות.



שניים מחברי הוועדה העלו הצעת פשרה, לפיה הקופות יקבלו את הכסף בשתי פעימות: חלק מהסכום יתקבל השנה וחלקו בשנה הבאה. כך, רק לאחר שייבדק כמה חולים קיבלו את התרופה בפועל, יקבלו הקופות את יתרת הסכום. ואולם נציג של אחת הקופות התנגד לכך באופן נחרץ, ואיים כי בתנאים אלה לא יסכים להכניס את התרופה לסל. ההצעה נפלה.



לבסוף נכנסה ארביטוקס לסל, לפי מספר החולים הגבוה יחסית שעליו הוחלט. "צחוק הגורל", אמרה אחת מחברות הוועדה, "שאם היינו מכניסים את התרופה לסל בשנה בעברה, היה התקציב שלה קטן יותר".



4. גם התרופות לגמילה מעישון עמדו במוקד של דילמה קשה. לרבים מחברי הוועדה היה חשוב להקדיש חלק מתקציב הסל לרפואה מונעת. "לאורך השנים הרפואה המונעת הוזנחה, ואנו עסוקים בכיבוי שריפות שכבר פרצו - ולא במניעתן", טען אחד מחברי הוועדה. התרופות נגד השמנה נפלו מרשימת הסל בשלב מוקדם יותר של הדיונים, ומי שנותרו על השולחן בתחום הרפואה המונעת היו התרופות נגד עישון, צ'מפיקס וזייבן, שעלותן לסל היא 25 מיליון שקל בשנה.



אלא שברגע האמת, כך נראה, היה לחברי הוועדה קשה מאוד לתת את הכסף לאנשים בריאים שעלולים לחלות בעתיד, על חשבון עזרה לאנשים שחולים כבר כעת. אחד הטיעונים היה, שאדם שיש לו מספיק כסף לממן סיגריות יכול לגייס גם את הסכום הדרוש בעבור התרופות לגמילה מעישון. התרופות נשארו מחוץ לסל.



5. השנה הנוכחית בוועדת הסל תוכתר כשקטה ביותר אי פעם, בכל הנוגע ללחצים מצד לוביסטים, יחצ"נים ואפילו חולים. על הוועדה הופעלו אמנם לחצים, בדמות פניות לעיתונות ולחברי הוועדה וקמפיין תקשורתי של עמותת לנשום, אך המינון היה נמוך הפעם באופן משמעותי לעומת שנים עברו.



מה הסיבות לכך? אפשר להמר שהשקיפות היחסית של הוועדה, שדיוניה נפתחו לעיתונאים בשנה שעברה באופן חלקי, הסירה את עננת החשאיות שאפפה אותה בעבר ומנעה הפצה של תאוריות קונספירציה בנוגע לשיקוליה. התקציב הגדול שהובטח לסל מתוקף הסכם שנחתם בין משרדי הבריאות והאוצר - 1.5 מיליארד שקל לשלוש שנים - סייע אף הוא, שכן הוא מבטיח שיותר תרופות ייכנסו לסל בכל שנה. מכל מקום, חברי הוועדה עבדו השנה כשפחות מניפולציות רגשיות ואחרות משפיעות עליהם, לעומת שנים עברו.



6. מי שנכח בדיוני הוועדה יכול לקבוע בוודאות דבר אחד: אי אפשר להאשים את חבריה בניקור עיניים. התנאים הפיסיים שבהם פעלו אנשי ועדת הסל היו יכולים להיחשב ראויים, אולי בשנות הצנע. הדיונים התקיימו בחדר קטן, צפוף ומחניק, הכיבוד היה עלוב והמשתתפים נאלצו להתחרות על שקעי החשמל הספורים שהיו במקום. כל זה לא הפריע לדיון להימשך בסערה עד עלות השחר - אז הוכרעה רשימת התרופות הסופית לשנת 2009.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully