>> "תעריף של 30 יורו סנטים (1.6 שקלים) הוא אמנם המינימום האפשרי המאפשר כדאיות הכלכלית להתקנת מערכות סולאריות בינוניות. אין היום בעולם מנגנוני תמרוץ הנופלים מסכום זה" - כך אמר ל-TheMarker מנהל תחום האנרגיה בבית ההשקעות קוקרמן ושות', אייל הדס. זאת, הוא מדגיש, על רקע רגולציה מתוכננת שנעדרת מענקי הקמה או הלוואות מסובסדות - הרווחות בכמה ממדינות אירופה, למשל. עם זאת ממליץ הדס, כי נוכח ההשלכות הכספיות של התחייבות לרכישת החשמל - מוטב למדינה לאשר תמריצים אלה בחקיקה, בין אם תבחר לתקצבם מתקציב המדינה ובין אם בדרך של ייקור תעריפי החשמל - ולאחר שתוסבר לציבור משמעות אישורם.
באשר לסיכויי ההיתכנות של ביצוע פרויקטים אלה, אומר הדס כי אלה מותנים בשתי סוגיות מהותיות: קביעת מכסה גבוהה יחסית - בטווח של 200 מגה-וואט לכל הפחות; וכן פתיחת האפשרות למימון הפרויקט והכרה באשראי כנון-ריקורס (כנגד הנכס הנרכש בלבד). "כיום מסרבים הבנקים למתווה זה, בעיקר משום שליזמים אין כל אחיזה ממשית בתשלומים השוטפים המגיעים מחברת החשמל. הלוואות קמעוניות אינן כדאיות ליזם משום שיידרש בהעמדת ערבויות מעבר לפרויקט", אומר הדס וצופה כי "פתרון סוגיית המימון והבטחת אופק עסקי משמעותי יאפשרו עשרות התקנות מדי חודש".
"הצלחת התמריצים - רק לאחר פתרון בעיית המימון"
אבי בר-אלי
24.12.2008 / 7:05