>> "צבר ישיר דיבור שבדרך כלל אינו מעונב" - זהו התיאור לו זכה דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, בראיון עמו שהתפרסם לפני כמה ימים. דנקנר הופיע באותו ראיון בתמונות ענק כשהוא דווקא חנוט בחליפה ועניבה, אבל זו היתה הסתירה הקטנה באותו ראיון.
ההתבטאויות של דנקנר בתקשורת ובציבור - כמו בכנס איגוד הבנקים אתמול - מעניינות למדי. ניתוחו של דנקנר את ההתרחשויות בבנק הפועלים - עד כה הבנק הישראלי עם החשיפה הגדולה ביותר לסערה הפיננסית של השנה וחצי האחרונות - כמו גם השקפותיו לגבי הגורמים לבעיות בשוק ההון המקומי, כרוכים בסתירות גדולות יותר.
לא לוקח אחריות
1. "התחייבתי שבנק הפועלים לא יפטר עובדים ואעמוד בהתחייבותי. כך אני מבין את האחריות החברתית שלנו".
האחריות החברתית של הפועלים זכורה מ-2003. בנק הפועלים הוציא לפועל את הפיטורים הרחבים ביותר במשק - 900 עובדים - כאשר דנקנר היה עדיין בין בעלי השליטה בבנק (כיום הוא רק מנהל שכיר). שרי אריסון גיבתה את המפטרים.
2. דנקנר מוצג כמציל הגדול של בנק הפועלים וכמנהל היחיד שהיה מסוגל להתמודד עם ההשקעה הכושלת באג"ח מגובות משכנתאות. "היה לך קרב לא פשוט בדירקטוריון ואי נעימות בהצגת הדו"ח עם ההפסדים", הוא נשאל, ועל כך הוא משיב: "בגלל הססנות ואי נכונות לקבל החלטות שנויות במחלוקת, ליהמן ברדרס הוביל את עצמו לפשיטת רגל. בשעתו היינו כמעט הבנק היחיד שמכר את כל תיק ההשקעות, ומסתבר שפעלנו נכון. לו רצינו למכור את האיגרות כיום היינו מפסידים עוד מיליארד דולר".
דנקנר, כסגן יו"ר ואחר כך כיו"ר הבנק, הוא אחד האחראים לפרשת האג"ח המסוכנות בבנק הפועלים - שגרמה הפסדים של יותר ממיליארד דולר וכמעט המיטה אסון על הבנק - כמו גם לדיווחים השגויים ולאי אמון שנוצר מול שוק ההון. מה עם לקיחת אחריות? נראה כי המלה "טעינו" לא רשומה בלקסיקון של הדירקטורית החדשה בבנק, אחראית השפה איריס דרור.
3. האמת היא שמי שחילץ את הפועלים מאותה השקעה נוראית היה המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שלמעשה הכריח את הבנק להיפטר מהנכסים הרעילים. אולי זאת הסיבה שחזקיהו הוא הרגולטור היחיד שיוצא בשלום מהראיון של דנקנר: "היחיד שעושה את עבודתו נאמנה הוא בנק ישראל, ובמיוחד המפקח על הבנקים".
4. מה אומר דנקנר על כך שהבנק שבניהולו תקוע עד צוואר עם הלוואות ענק ליצחק תשובה, לב לבייב וטייקונים אחרים? "הרשה לי לאכזב את דמיונך, בנק הפועלים לא ישלוט במרכזי קניות במוסקווה או בכל מקום אחר על פני הגלובוס. בנק הפועלים לא מימן עסקות נדל"ן בחו"ל. אנו עומדים בעניין זה על קרקע מוצקה". הקרקע המוצקה של דנקנר רועדת, והוא יודע את זה. לכן הוא כבר סיווג מאות מיליוני שקלים מהחוב של לבייב כ"חובות בעייתיים", לכן כל המניות של לבייב באפריקה כבר משועבדות לפועלים.
5. אבל הנושא המעניין ביותר בראיון הוא ההתייחסותו של דנקנר לוועדת בכר. כאשר המראיין מציין כי מי שנתן לטייקונים את הכסף להשקיע ברחבי תבל היו החוסכים הקטנים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה החדשות, דנקנר טוען: "בעקבות רפורמת בכר כל החיסכון הפנסיוני והחסכונות לטווח ארוך של הציבור הוצאו בחוק מידי הבנקים והועברו לגופים לא בנקאיים. גופים אלה - קופות גמל, קרנות ההשתלמות ועוד - נהפכו לספקי האשראי החוץ בנקאי וקנו את האג"ח הקונצרניות הפרטיות מהחסכונות שהפקיד אצלם הציבור הרחב. אזרחים שהאמינו שיש להם חיסכון סולידי גילו שלא כך הדבר".
אולי שווה להזכיר כאן את המיני-טייקון דני דנקנר ואת הנפקות האג"ח של חברת אלרן השקעות, שנשלטת על ידי דנקנר עצמו ועל ידי בני דודיו דורי וגדי דנקנר, שרצו להיות טייקונים בעצמם. אלרן גייסה עשרות מיליוני שקלים באמצעות הנפקות אג"ח, ועכשיו, בדומה להרבה חברות שלוו כסף מאותן קרנות וקופות, גם היא מתקשה להחזיר את החוב. מעניין מה אומר דנקנר הלוחם למען חסכונות הציבור כשהוא עומד מול הראי ומביט בעיניים של דנקנר הטייקון.
6. "הפקידות באוצר חוששת להסתכל לנו בעיניים. הם מתחמקים מפגישה אתנו שמא נשב מולם ונבקר אותם על הכישלון של רפורמת בכר. אני באופן אישי התרעתי בעבר על כשלים ברפורמה, שיושמה בחיפזון ובכוח".
האמת היא שהמזל הגדול של דנקנר וחבריו הבנקאים הוא שרפורמת בכר יצאה לפועל לפני המפולת בשווקים, שכן היא הצילה את הבנקים שלהם מחשיפה נוראית למשבר. אופן ההשקעות של קופות הגמל לא היה שונה משמעותית אם הבנקים היו בעליהן. ההבדל היחידי היה הגדלת הסיכון ליציבות הבנקים.
בדיוק בשבוע שבו התברר הכישלון הנוראי של בית ההשקעות פריזמה, אפשר להזכיר לדנקנר את הבריחה של לקוחות הפועלים מקופות גמל וקרנות הנאמנות שנמכרו לפריזמה. עד למכירתן היו לקוחות הפועלים שבויים בקרנות שנקראו פקן ולהק, למרות השירות הגרוע והתשואות הנמוכות. ברגע שהן נמכרו, היועצים בסניפים של דנקנר החלו להבריח משם את הלקוחות. יש סיבה לכך שאף אחד לא זוכר כיום את השמות פקן ולהק - פריזמה מחקה אותם מיד אחרי שהבינה שהם מזיקים לבית השקעות שרוצה להצליח בשוק ההון המודרני.
.7אבל על החוצפה, הרשלנות והאדנות של הבנקים כלפי הלקוחות שלהם בימים של לפני ועדת בכר אפשר ללמוד מהסיפור על גילוי העריות שנחשף עם קריסתה של חברת גמול. במשך שנים היתה גמול חברה בת של בנק הפועלים, עד שעברה לשליטת לאון רקנאטי.
באחת הפעמים, כאשר גמול נזקקה לכסף, הוביל הפועלים עסקה סיבובית שבה היא קיבלה אשראי של 100 מיליון שקל מקופות גמל שהיו בבעלות הבנק. כלומר, הבנק - שביקש לסייע לחברה הבת שלו גמול - גייס לצורך זה את העמיתים של הקופות. עכשיו, אחרי שגמול כבר לא שייכת לבנק וגם קופות הגמל כבר נמכרו, מתחיל להתבהר גודל החוצפה.
8. "בבנק הפועלים אין שיקול של שכר מנהלים, מה גם שהשנה השכר צפוי להיות נמוך".
חבילות השכר שמקבלים מנהלי בנק הפועלים הן שערורייה נוספת. גם האופן שבו הן אושרו ודווחו, וגם היקפן. באחרונה הודיע הפועלים לתקשורת כי מנהלי הבנק החליטו לוותר על 10% משכרם. האם לא היה עדיף שדנקנר וחבריו להנהלה יודיעו על החזרת הבונוסים הענקיים שקיבלו, שנגזרו מרווחי עבר שכיום מתברר שכלל לא היו?
.9"שרי אריסון הקדימה את כולנו בראיית הנולד. כשאנו - ואני מתכוון לבנקאים המקצועיים - עוד דיברנו על משבר קל שיחלוף תוך חודשיים-שלושה, שרי הזהירה אותנו מפני עומקו, עוצמתו והיקפו". לאור הצהרה זו של דנקנר, מעניין מדוע הנביאה אריסון החליטה להשקיע יותר מ-2 מיליארד שקל ברכישת מניות בנק הפועלים מידי דנקנר, משפחתו ושותפיה האמריקאים, כמו גם מניות שיכון ובינוי מידי העובדים. המניות שרכשה אריסון הספיקו לצנוח ב-60% והשאירו אותה לריב על שיפור הביטחונות.
"הולכת בדרך של אמת"
שרי אריסון מסרה בתגובה: "דווקא מתוך ידיעה על היווצרות של המשבר שיבוא, מצאתי לנכון לבסס את אחזקותי בבנק, מתוך אכפתיות כלפי הבנק, עובדיו ולקוחותיו ומדינת ישראל.
"מתוך ראייה קדימה, בזמנים קשים אלה ובזמנים הקשים יותר שעלולים להגיע, חשוב שיעמוד בראש הבנק אדם שאכפת לו ומוכן לעבור את הזמנים הקשים, בראייה שכמו הגלים בים, תמיד היו ותמיד יהיו תקופות קשות ותקופות טובות יותר.
"אני מאמינה שעוד נראה תקופות טובות בעולם, בישראל ובבנק הפועלים. אני גם מאמינה שכל עוד אני הולכת בדרך של אמת עם בסיס ערכי עמוק, על פי חזון ארוך טווח, גם אם יהיו קשיים - נדע ימים טובים יותר".
ראי ראי שעל הקיר, מי היו"ר הכי טוב בעיר
מאת רותם שטרקמן
24.12.2008 / 8:05