וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דיקאן הפקולטה למשפטים בחיפה: "רמת לימודי המשפטים בישראל גרועה מאוד; הפרופסיה במשבר"

נורית רוט

24.12.2008 / 23:10

עלי זלצברגר: "לשכת עורכי הדין עלולה להיתפס בעתיד על ידי האספסוף שייכנס לשורותיה"



"הפרופסיה המשפטית בישראל נמצאת במשבר הכי גדול שלה מאז קום המדינה, משום שרמת לימודי המשפטים "היא גרועה מאוד, כהכללה". כך אמר אתמול פרופ' עלי זלצברגר, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בפאנל שכותרתו "עתיד החינוך המשפטי בישראל" שהתקיים באוניברסיטה העברית בהר הצופים.



זלצברגר סבור כי בתי הספר למשפטים "לא עושים את העבודה שלהם", וקרא להעלות את רמת לימודי המשפטים בארץישראל. לדבריו, אחת התוצאות של המצב היא העובדה שכיום עורך הדין הממוצע הוא הגרוע ביותר מאז קום המדינה. יש ירידה משמעותית מאוד באיכות הבוגר הממוצע של בתי הספר למשפטים בארץבישראל - דבר שגורם לירידה באיכות השירותים המשפטיים שעורכי הדין יכולים לספק. הוא תקף את המכללות למשפטים, שלדבריו "בצע כסף מניע חלק משמעותי מהן", בין השאר לנוכח המציאות לפיה יש דיקאנים שמשתכרים לפי מספר הסטודנטים שהם מצליחים להביא ללימודים אצלם.



זלצברגר מתריע כי "המצב הגרוע של הפרופסיה המשפטית יביא לכך שלשכת עורכי הדין תיכנס לעניין הזה. אני לא בטוח שאנחנו רוצים שהיא תפקח על לימודי המשפטים". לדבריו, הלשכה מייצגת את העולם הישן שמנסה לקדם את ערכי שלטון החוק, אלא ש"היא תיתפס בעוד כמה שנים על ידי האספסוף שייכנס לתוך שורותיה". זלצברגר: "לא כל אחד צריך להתקבל ללימודי משפטים ולא כל אחד צריך להיות עורך דין ולהתקבל ללשכה".



פרופ' עמיר ליכט, דיקאן הפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי, הסתכל על המצב באור יותר אופטימי. לדבריו, אין לאקדמיה כל אפשרות להתערב בסוגייה ולהגיד: יש מספיק עורכי דין, ומאידך גיסאלדבריו, לא כל עורכי הדין הרשומים בלשכה מעוניינים לעבוד בתחום. ליכט ציין כי כחצי מבוגרי המרכז הבינתחומי מפסיקים לעסוק במשפטים בתוך שנתיים-שלוש מסיום לימודיהם ועוסקים בתחומים אחרים כמו מינהל עסקים.



פרופ' יואב דותן, דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, התגאה בכך שלבוגרים של הפקולטה שלו אין בעיה למצוא עבודה במקומות הטובים ביותר. "אני לא חושב שהבוגרים שלנו מרגישים את זה שאין עבודה", אמר דותן, ובהמשך לכך העלה את השאלה: אם לפחות 50% 60% מהבוגרים של העברית, שנה אחרי שהם נכנסים לשוק, ממוקמים בפירמות המובילות בישראל שמשרתות את הלקוחות העשירים ביותר, מה ההיגיון שהמדינה תסבסד 90% מהעלות של כך?". לדבריו: "לגברת כהן מחדרה אין כסף לסבסד את פעילות משרדי עורכי הדין ש. הורביץ, מיתר וגורניצקי עבור שירותיהם המעולים".



השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב ביקרה את המצב שבו האוניברסיטאות מעודדות את הבוגרים שלהן לפנות לפירמות עורכי הדין הגדולות בסיום לימודיהם ומחשיבות בעיקר את הפנייה למסלול זה כסממן להצלחה, בעוד שפנייה למסלולים אחרים כמו ארגונים חברתיים, נחשבת פחות. היא קראה לשינוי המצב.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully