האשה החזקה במשרד החשכ"ל: "כולם מרוצים מהפרטת השירותים החברתיים"

>> "המדינה תמכה בכ-3,000 עמותות ב-2007, בסכום כולל של כ-1.7 מיליארד שקל. 46% מהכספים הועברו למוסדות תורניים, 25% למוסדות תרבות וספורט, 20% למטרות חינוך ו-9% הנותרים עברו לעמותות אחרות דרך משרדי ראש הממשלה, הפנים, הרווחה והבריאות". כך טוענת סיגלית (סיגי) סייג, סגנית בכירה לחשב הכללי באוצר, בראיון ל-TheMarker.



זה יותר משנה עומדת סייג בראש מערך העברת הכספים לעמותות במשרד החשכ"ל. "המדינה משתתפת בתקציב העמותות מתוקף חוק יסודות התקציב", מסבירה סייג. "תקציב הפעילות של העמותות בא מכספים שהן מגיסות ומכספי מדינה. ברוב המקרים, 20%-40% מכספי העמותות הם כספי מדינה. במקרים חריגים - גם 90%, שהוא אחוז הסיוע המרבי. עם זאת, עמותות מקבלות תמיכה מהמדינה בסכומים גדולים בהרבה מ-1.7 מיליארד שקל, אך זה נעשה ישירות דרך תקציב המדינה". במסלול זה, לאחר שעמותה נכנסת לבסיס התקציב של משרד ממשלתי, התמיכה בה מובטחת, והיא אינה צריכה לקבל מדי שנה את אישור הוועדה של החשכ"ל.

סייג, בעלת תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחשבונאות, היא האשה הבכירה ביותר במשרד החשב הכללי, ואחת משתי הנשים הבכירות באוצר (השנייה היא פרידה ישראלי, הממונה בפועל על מינהל הכנסות המדינה). סייג רשמה היסטוריה כשנהפכה לחשבת הראשונה מטעם החשכ"ל במשרד לביטחון פנים, שנחשב גברי במיוחד.



הקריירה המקצועית של סייג (41, נשואה ואם לשלושה), להוציא שנת התמחות במגזר הפרטי, התפתחה באגף החשב הכללי באוצר. היא שימשה סגנית חשב ולאחר מכן חשבת משרד העבודה והרווחה וחשבת המשרד לביטחון פנים. בינואר 2005 מונתה לסגנית בכירה לחשכ"ל, האחראית על המשרדים החברתיים (החינוך, הבריאות, הרווחה, התעסוקה, העלייה והקליטה). באפריל קיבלה לידיה גם את הטיפול בכוח האדם בחשכ"ל, הכולל כ-300 עובדים.



על המחלוקות בעניין מינוי חשבים למשרדי הממשלה שפרצו בעידן החשכ"ל הקודם, ירון זליכה, אומרת סייג: "אנחנו ממנים חשבים בהתייעצות עם מנכ"לי המשרדים, אך בסופו של דבר ההחלטה היא של החשכ"ל".



לא פתרונות של ספר



סייג דוחה את הטענות כי האוצר אינו מקפיד על ביצוע תקציבי המשרדים החברתיים בהתאם להחלטות הכנסת. לדבריה, ההיפך הוא הנכון, וחשבי המשרדים פועלים בהנחיית החשב הכללי לביצוע מלא של תקציב המדינה. עם זאת, קובע המדיניות הוא אגף התקציבים באוצר, והחשכ"ל הוא הגוף המבצע מדיניות זאת.



סייג מבטיחה כי ב-2008 שיעורי הביצוע של תקציבי המשרדים החברתיים יהיו קרובים ל-100%, ובכל מקרה, יהיו גבוהים מבשנים קודמות. חשבי המשרדים החברתיים מנסים לאתר חסמים בביצוע התקציב ולהסירם, כדי שכל סעיפי התקציבים החברתיים יגיעו ליעדם, לדבריה.



בכנס של החשבים הכללים, שנערך באחרונה עם החשכ"ל, דובר על מאמץ כולל לביצוע 100% מהתקציב, דווקא בשל הבעייתיות של תקציב 2009. ביצוע של תקציב 2008 ב-100%, שעדיין אפשרי, יאפשר למשרדי הממשלה להיכנס לשנה החדשה ברגל ימין. לפי הערכה באוצר, רמת הביצוע של תקציב החינוך ב-2008 תהיה 99%, ורמת הביצוע של תקציבי הבריאות והרווחה תגיע ל-98%. "הנושא החברתי קרוב ללבי", מדגישה סייג.



באחרונה יצאה הנהלת החשכ"ל לסיור בגופים חברתיים. לדברי סייג, "כשרואים את הקשיים בשטח, החשיבה משתנה, ומחפשים פתרונות נקודתיים, ולאו דווקא פתרונות של הספר. לא תמיד צריך להסתכל על העולם דרך החור שבגרוש".



באחרונה גיבש החשכ"ל עם משרד החינוך פתרון לרשת גני הילדים של אגודת ישראל, שנקלעה לקשיים כלכליים. ברשת 10,000 ילדות וכ-1,000 גננות וסייעות, שלא קיבלו משכורות כבר חודשים. לפי סייג, "הסכם ההבראה לרשת איפשר את המשך קיומה". בנוסף, החשכ"ל מפקח בשנים האחרונות על תקציבי קופות החולים, כולל שכר הבכירים, ודואג שיספקו את כל השירותים הבסיסיים לחבריהן, ושלא יחרגו מגירעון תפעולי של 0.1% מהמחזור.



33 אלף עמותות



נושא הבקרה על העמותות, שנודע כתחום פרוץ ובלתי מוסדר, גוזל הרבה זמן ותשומת לב מסייג. סך התמיכה הממשלתית בעמותות היה 1.7 מיליארד שקל ב-2007, שהיא השנה האחרונה שלגביה יש נתונים מעודכנים. ב-2006 היה סך התמיכות גבוה יותר - 2.1 מיליארד שקל, וב-2005 - 2.2 מיליארד. ואולם הסיבה לירידה בסכומים אינה ירידה בתמיכה בעמותות, אלא להפך: משמעה שיותר תקציבי תמיכה בעמותות עברו לבסיס תקציב המדינה. כלומר, הן מקבלות תמיכה ישירה ממשרדי הממשלה.



בסך הכל רשומות בישראל 33 אלף עמותות. 22 אלף מהן רשומות ברשם העמותות. 11 אלף רשומות בחשכ"ל ונתונות לפיקוחו. 3,000 מעמותות אלה קיבלו ב-2007 מהמדינה תמיכה של 1.7 מיליארד שקל.



העמותות מספקות שירותים שבעבר ניתנו ישירות על ידי משרדי הממשלה. הדבר בולט במיוחד במשרדים החברתיים. "המדינה יודעת לפקח ולנהל - ופחות לבצע", אומרת סייג. דוגמאות לתחומים שהופרטו הם הטיפול בנכים, בילדים עם מוגבלויות ובקשישים.



לדברי סייג, "השירותים ניתנים כיום על ידי גופים עסקיים או גופים מהמגזר השלישי. רמת השירות בדרך כלל גבוהה יותר ועלותה נמוכה יותר, לשביעות רצון כולם. ההפרטה חוסכת הרבה מאוד כספים למדינה. המשרדים מפקחים כיום על פעילות העמותות. לא כל מה שניתן היה להפריט, הופרט".



כדוגמה מציינת סייג כי משרד הרווחה מתפעל בעצמו תשעה מוסדות למפגרים ושלושה מוסדות לנכים, במקום להפריט אותם. "המגזר הפרטי יעיל יותר, פחות ביורוקרטי, ולא מחויב למכרזים. כשמשרד הרווחה יפריט את מוסדות המפגרים והנכים, הכסף שייחסך ייישאר במשרד, לטובת רכישת שירותים חברתיים", לדבריה.



בעקבות ניסיונות של עמותות להונות את קופת המדינה, מפעיל החשב הכללי מערך ביקורת קפדני, הנעזר בכ-30 רואי חשבון חיצוניים, שתפקידם לוודא כי כספי התמיכות אכן יוצאו למטרות שלשמן ניתנו וכי עמותות לא יקבלו תמיכה מיותר ממשרד ממשלתי אחד בו-זמנית.



בכל עמותה נערכת ביקורת אחת לשלוש שנים. הוועדות מאשרות, מעכבות או דוחות את בקשות התמיכה בעמותות. הסנקציה נגד עמותות שהתנהלותן אינה תקינה היא מניעת תמיכה לשלוש שנים.



לדברי סייג, בתחום התמיכה בישיבות - שהוא המרכיב המרכזי בתמיכה בעמותות - המצב תקין הרבה יותר מבעבר. החשכ"ל מבצע בדיקות פתע בישיבות כדי לבדוק אם מספר התלמידים בהן תואם את הדיווחים ולבדוק את נוכחות התלמידים בהן. אם שיעורי ההיעדרות גבוהים, התמיכה מעוכבת או אף מתבטלת. בין 2004 ל-2007 חל שיפור עצום בישיבות: ב-2004 80% מהישיבות נכשלו בביקורות, ואילו ב-2007 רק 10% מהן נכשלו. ב-2004 החזירו הישיבות 8 מיליון שקל שקיבלו שלא כדין; ב-2007 ההחזר ירד ל-0.7 מיליון שקל. סייג מגלה: "באחרונה ביקשתי לעכב כספים לאמנות לעם, כי הכספים הוצאו לא למטרות הנכונות", אך היא מסרבת למסור פרטים נוספים בעניין.



לדברי סייג, החשכ"ל משתדל לסייע לעמותות המגזר השלישי, שנפגעו קשות מהמשבר. למשל, במכרזים להפעלת שירותים חברתיים נוסף קריטריון - מידת המעורבות החברתית של המציע - כדי להגדיל את סיכוייהן של עמותות המגזר השלישי. בנוסף, נבחנות חלופות לערבות הבנקאית הניתנת לזוכים במכרזים.