פרשת שרויטמן ממשיכה להכות גלים - גם בנק אגוד בין הנפגעים

דני קהל, משנה למנכ"ל כלל ביטוח , אמר היום כי הבנקים שפנו לחברה בדרישה לתשלום בגין מעשי המרמה של רוני שרויטמן הם הבנק הבינלאומי הראשון , בנק אגוד אגוד , מרכנתיל דיסקונט, המזרחי ובנק עולמי.

קהל הוסיף כי בנק מרכנתיל הגיש לכלל ביטוח דרישה על סך 10 מיליון שקל, ובנק מזרחי והבנק העולמי הגישו דרישות בסך כולל של מיליונים בודדים. סך הכספים שנדרשו ע"י הבנקים מחברת כלל ביטוח עומדים על כ-34 מיליון שקל.

קהל הוסיף כי העניין נמצא בבדיקה של מערכת הביקורת הפנימית של חברת כלל ביטוח שתסיים את בדיקותיה בתוך כשבועיים. לדבריו, מהנתונים המצויים בידו נראה כי המכתבים שהוצאו ע"י חברת אריה, המבטיחים החזר הכספים לבנקים, היו מזויפים.

חברת הביטוח אריה הגישה היום אף היא בקשת פירוק לחברת עדית סוכנויות ביטוח (1993), סוכנות הביטוח שבבעלות רוני שרויטמן וכלל ביט. למעשה, הצטרפה אריה לבקשת הפירוק שהוגשה כנגד הסוכנות אתמול ע"י חברת סגרמטה.

מינוי מפרק זמני

כזכור מינה אתמול ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, לבקשת חברת ההיי-טק סגרמטה, את עו"ד מיכאל שפיגלמן כמפרק זמני לסוכנות הביטוח של רוני שרויטמן - עדית סוכנויות ביטוח.

סגרמטה פנתה לביהמ"ש בבקשה לפרק את החברה ולמנות לה מפרק זמני בעקבות הפרסומים של הימים האחרונים כי שרויטמן הונה בנקים רבים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. סגרמטה טענה כי מבדיקה שערכה התברר לה כי שני שיקים על סך 47.5 אלף שקל שהועברו לעדית נפרעו ע"י הסוכנות, אך לא הועברו כנדרש לחברות הביטוח, בהן מגדל ואררט, לצורך תשלומי ביטוח מנהלים לחודשים אוגוסט וספטמבר.

חברת אריה בבקשה מהיום, שהוגשה באמצעות עוה"ד בועז בן צור וישראל וולנרמן והדס היס ממשרדו של ד"ר י. וינרוט ושות', טוענת כי מדובר במעשי תרמית, הונאה וגניבה שבוצעו ע"י רוני שרויטמן, בעל מניות ומנהל בחברת עדית, והיקפה של התרמית מוערך לעת עתה בכ-37 מיליון שקל.

אריה מציינת כי הסך הכולל של חובות החברה טרם הובהר סופית. החברה מציינת כי הגישה תלונה נגד שרויטמן במשטרת ישראל. אריה מוסיפה כי בקשת הפירוק שהגישה היא בהסכמת חברת עדית, אשר לאחר בריחתו של שרויטמן לחו"ל, כינסה ב-7 בנובמבר ישיבת דירקטוריון והחליטה להסכים לבקשות שיוגשו לפירוקה. יש לציין בעניין זה כי עדית מוחזקת בחלקים שווים ע"י שרויטמן, שככל הנראה נמלט לחו"ל, וכלל ביט שהיא חברה נינה של כלל עסקי ביטוח, החברה האם של אריה.

אריה מציינת כי מעשי התרמית של שרויטמן מתחלקים לשניים. הפרשה הראשונה מתייחסת לגניבת כספי מבוטחים של אריה ויצירת חוב למבקשת. בעניין זה מציינת אריה כי עדית היתה פעילה בתחום ביטוחי הרכב והפיקה פוליסות של אריה למבוטחים תוך שהיא גובה תמורתם פרמיות מבלי להעביר את הכספים לאריה.

יתרת החוב של עדית לאריה בנוגע לכספי הפרמיות עומד כיום, לטענת אריה, על סך של כ-3 מיליון שקל. אריה מציינת כי מבדיקה שערכה עולה ששרויטמן פתח חשבונות אישיים אשר באמצעותם ככל הנראה נגנבו כספי הלקוחות שהיו אמורים להיות מועברים אליה.

פרשת ביטוחי האוטובוסים

הפרשה השנייה היא פרשת התרמית בביטוחי האוטובוסים. אריה מציינת כי נהגה להעמיד לחברות הסעה אשראי למימון ביניים של ביטוחי חובה לצי האוטובוסים שלהן, וזאת על מנת לסייע להן בפריסת תשלומי פרמיות הביטוח.

ביטוחים אלו, טוענת אריה, מומנו על ידי אשראי בנקאי שנטלה עדית מבנקים שונים, וכנגד מימון זה הופקדו בחשבונה של החברה שיקים דחויים של חברות ההסעה.

אריה טוענת כי עדית, באמצעות שרויטמן, פנתה אליה והציגה בפניה את העסקות לביטוחי חובה לאוטובוסים הממומנים ע"י האשראי הבנקאי. אריה נתבקשה ע"י עדית לתת הסכמתה לביטול הפוליסות שיוצאו במקרה שואחד השיקים הדחויים לא ייפרע, ולהעביר לבנק המממן את יתרת הפרמיה המגיעה לחברת ההסעה בגין התקופה הבלתי מנוצלת של הביטוח.

אריה טוענת כי במהלך 1999-2000 בוצעו מספר עסקות שכאלה שהתנהלו בצורה טובה, אך לפני מספר ימים התגלה לחברה כי המסגרת העסקית הפכה לכלי מרמה בידי שרויטמן שניצל את אמון החברה וגנב כספים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

מתכונת המירמה כפי שמציינת אריה בבקשה היתה כך: שרויטמן הקים חברות הסעה פיקטיוויות, ובאמצעות הסוכנות שבבעלותו גייס מבנקים מימון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לצורך תשלום פרמיות ביטוח חובה לכלי הרכב, וכנגד מימון זה הפקידה בחשבונותיה שיקים דחויים של חברות ההסעה הפיקטיוויות.

שרויטמן, טוענת אריה, קיבל אף במירמה מחברת הביטוח מכתבים לפיהם אריה מתחייבת לבטל את הפוליסות ולהשיב את יתרת כספי הפרמיות המגיעים כביכול לחברות ההסעה הפיקטיוויות ישירות לבנקים שמימנו את העסקות.

אריה מציינת כי מבדיקה ראשונית עולה שאותם מכתבים מחברת אריה שהציגה החברה למוסדות הבנקאיים לצורך קבלת המימון היו מזויפים והוצאו ללא ידיעתה, ולמעשה הכספים שלווה שרויטמן מהבנקים לא שימשו לעריכת פוליסות לרכבים, שכן כלל ביטוח לא היו רכבים ולא הוצאו פוליסות עבורם.

שרויטמן, מציינת אריה, גילגל את העסקות הפיקטיוויות במשך מספר חודשים תוך שהוא מקפיד שהשיקים הראשונים שהופקדו בחשבונה של סוכנות עידית מחברות ההסעה יכובדו. לאחר יציאתו של שרויטמן בסוף השבוע את הארץ חוללו שיקים של חברות ההסעה בגין אי פירעון.

בעקבות זאת, טוענת אריה, נותרה עדית חייבת לה עשרות מיליוני שקלים והיא חסרת פירעון ולפיכך מתבקש פירוקה.

הפרשה נחשפה לפני ימים אחדים לאחר שחברת כלל ביטוח דיווחה כי חברת הביטוח אריה קיבלה פנייה מארבעה בנקים בדרישה לשלם כ-19 מיליון שקל, הנובעים מחובותיה של עדית ביטוח.

כלל ביטוח דיווחה כי הבנקים טענו שעל אריה לשאת בחובות, שמקורם באשראי שהעמידו הבנקים לעסקות שעשו עדית ושרויטמן בעצמו - עסקות אשר נחזו להיות עסקות לביטוח רכב חובה של חברות הסעה, שאמורות היו להתבצע או שבוצעו לכאורה על ידי אריה.

למחרת היום פנה הבנק הבינלאומי לביהמ"ש המחוזי וביקש למנות לשרויטמן כונס נכסים בטענה כי שרויטמן נטל מכספי הבנק יותר מ-15 מיליון ש