קבוצת שטיינמץ: "אנו מצטערים שגייסנו כסף בישראל - כל השוק מלא ב'עליהום' על הטייקונים"

>> עד לא מזמן היה בני שטיינמץ שם נרדף להצלחה ישראלית בינלאומית, מתובלת במסתורין ובנועזות. שטיינמץ, ידעו כולם לספר, פועל במקומות אקזוטיים בעולם, ושולח את זרועותיו למגוון תחומים, בהם מחצבים, נדל"ן, שוק ההון, הנדסה, תשתיות ובעיקר - ענף היהלומים הנוצץ.



בשבועות האחרונים, מתפוצץ לו פתאום הכל בפנים. כמו אנשי עסקים רבים אחרים, גם שטיינמץ נמנע במשך עשרות שנים מחשיפה. לאחר שהגיע לשוק ההון וגייס מיליארדים, נאלץ לחשוף חלק מעסקיו. כעת אותו שוק ההון שהעניק לו גב פיננסי אדיר בימי הגאות, יצא למלחמה נגדו. לפתע, התדמית האמינה והנקייה שממנה נהנה שטיינמץ החלה להיסדק.

במקביל - אף שמצבו הפיננסי לא ידוע לגמרי, שכן רבים מעסקיו הם פרטיים - מתברר שבדומה לטייקונים אחרים גם הוא נפגע מהמשבר הכלכלי. המסתורין שאפף אותו ואת עסקיו לא יכול לכסות על ביצועיו הגרועים ועל משיכתו לסיכונים.



השנים הטובות



"קבוצת בני שטיינמץ" (BSG) החלה להיחשף לעין הציבורית ב-2005, בעקבות שרשרת של הנפקות שביצעה בלונדון ובישראל. מדי חודש פורסם על עוד הנפקת ענק של שטיינמץ, עוד מכרה נחושת שבבעלותו ועוד השקעות נדל"ן שעשה במזרח אירופה. ההספק היה מרשים.



שטיינמץ הנפיק בבורסה של לונדון את חברות ההנדסה בייטמן הנדסה ובייטמן ליטווין ואת חברת המכרות ניקנור - לפי שווי מצטבר של מיליארדי שקלים. חברת המכרות קוניקו וחברת הנדל"ן סקורפיו שבבעלותו התמקמו אף הן בצינור ההנפקות, והמתינו למועד המתאים לשיגור.



רק סיפור אחד קטן יחסית הצליח ללכלך באותה תקופה את המוניטין שלו: הנפקתה בוול סטריט של חברת אודימו, המפעילה חנויות למכירת יהלומים באינטרנט. אודימו קרסה במהירות, אך נראה שהמשקיעים מסוחררי הגאות לא ספרו את הפיאסקו הזה, והעדיפו להתרכז בשאר העסקים של שטיינמץ, שנראו כמו הצלחה גדולה.



במקביל להנפקות בלונדון, האופוריה בישראל היתה בשיאה - ושוק האג"ח פרח. הכסף היה קל וזול, ושטיינמץ המקושר והמשופשף ניצל את המומנטום וטיפח מועדון משקיעים קרוב לבית. הגופים המוסדיים - קופות הגמל, קרנות הנאמנות וחברות הביטוח - אהבו אותו. שטיינמץ הצליח לגייס בישראל כ-2 מיליארד שקל באמצעות מכירה של איגרות חוב. חצי מיליארד שקל העניקו המוסדיים לסקורפיו, חברת הנדל"ן שלו, ו-1.4 מיליארד שקל נוספים הוענקו לקבוצת BSGR, המרכזת את הפעילות של שטיינמץ בתחומי המכרות, המתכות, האנרגיה וההנדסה.



בקיץ 2007 החלו הצרות. המצב הקשה בשווקים אילץ את שטיינמץ לדחות את הנפקתה של קוניקו. בהמשך, ירדה מהפרק גם הנפקת סקורפיו. בצל ההרעה בסביבה העסקית, שהתבטאה בדחיית חוזים, החלו גם המניות של החברות הציבוריות לאבד גובה. מניית בייטמן ליטווין סיימה את 2008 בצניחה של 92%, בייטמן הנדסה קרסה ב-95% וניקנור (שהתמזגה עם חברת המכרות הקנדית קטנדה) קרסה ב-97%. בסך הכל איבדו בעלי המניות של שלוש החברות שווי של מיליארד דולר.



באחרונה נתקל שטיינמץ בבעיות גם עם האג"ח שגייס בישראל. הגיוס התבצע במסגרת פרטית, כך שהנפילות בשוק האג"ח לא פגעו במחירי האיגרות שלו. ואולם שטיינמץ זיהה את ההזדמנות בכך שהגופים המוסדיים זקוקים למזומנים, והחל לרכוש מהם את האג"ח שלו במחיר נמוך משוויו האמיתי. במלים אחרות, הוא ניצל את חולשת השוק כדי להרוויח על חשבונן.



פגיעה קשה במוניטין



במקביל לרכישות שביצע בשוק, שטיינמץ פירסם הצעת רכש לכל האג"ח שנותרו - בשווי הנמוך בכ-20% משוויין ההוגן. משלא נענה, העלה שטיינמץ את המחיר, וביקש הנחה של 17% בלבד, אך גם זה היה נמוך מדי בעבור המשקיעים. הדבר עורר את כעסם ופגע באופן חמור במוניטין של שטיינמץ, גם אם יחזיר עתה את מלוא החוב. "כל מי שמוזכר בהקשר שלילי, ויש לא מעטים כאלה, יתקשה לעבוד עם שוק ההון הישראלי בעתיד", אמר מנהל בכיר. "הדברים האלה לא יימחקו, הם נרשמים בדברי ההיסטוריה של שוק ההון".



גם למנהלים אחרים בשוק טענות קשות נגד שטיינמץ: "ברור שהמהלך שלו לא בסדר", אמרו. "אם הוא מעוניין לרכוש את האג"ח במחיר של 90 אגורות במקום 1.08 שקלים הוא היה צריך להציע פיצוי. זה לגיטימי למכור את האג"ח בשוק, אבל לא לגיטימי להפר את ההסכם הבסיסי ולבצע הצעת רכש. לכן, מי שהסכים להצעה של שטיינמץ - טעה. שטיינמץ מפר את ההסכם באופן חד-צדדי כמעט. זה יהיה קלון לגופים המוסדיים אם הוא לא ייענש על זה בעתיד".



את מה שקרה בימים שלאחר מכן אפילו שטיינמץ לא צפה. חברת הדירוג מעלות-S&P הורידה את הדירוג של TMI (החברה הייעודית שבאמצעותה גייס שטיינמץ את החוב ל-BSGR) מ-A ל-CCC. מדובר בהורדה של 12 דרגות בבת אחת, לרמה של חדלות פירעון.



למעשה, הצעת הרכש היזומה של שטיינמץ, שנועדה לנצל הזדמנויות בשוק האג"ח, היא שהפילה את הדירוג שלו, וחייבה אותו (לפי כללים שנקבעו מראש) להחזיר באופן מיידי את מלוא הסכום שעדיין לא קנה.



מדוע שטיינמץ צריך להחזיר את מלוא החוב? מכיוון שבשטר הנאמנות נקבע שהורדת דירוג מתחת לרמה של BBB+ היא עילה לפירעון מיידי של יתרת החוב. באסיפה שתיערך ביום שלישי יהיה על בעלי האג"ח להחליט בעניין. אם 75% ממחזיקי האג"ח יסכימו לכך, שטיינמץ ייאלץ לכתוב צ'ק של 750 מיליון שקל - והפעם, בלי הנחות.



בקבוצת שטיינמץ זועמים. "הם דירגו אותנו על בסיס של טייס אוטומטי", טוען דוד גרנות, האיש החזק בקבוצת שטיינמץ בראיון מיוחד ל-TheMarker. "לפי הכללים של S&P העולמית, החברה האם של מעלות, אם מציעים הצעת רכש במחיר נמוך משווי האג"ח (שווי הפארי) יורדים באופן אוטומטי לדירוג CCC". גרנות, שניהל בעבר שלושה בנקים בישראל, הצטרף לשטיינמץ לפני כשנתיים והוא מכהן כדירקטור בחברת BSGR.



הזעם הזה של שטיינמץ ואנשיו הביאו אותם להגיש אתמול תביעה נגד מעלות-S&P (ראו מסגרת). שטיינמץ טוען כי הורדות הדירוג אינן בעלות תוקף, וכי אין להסתמך עליהן. בנוסף דורש שטיינמץ להשעות את החלטות הדירוג עד לבחינה מחודשת.



"לא בדקו את החברה"



דוד גרנות, האם לא ידעתם על הסעיף שקובע כי הצעת רכש בהנחה מחייבת את מעלות להוריד את הדירוג באופן אוטומטי?



"לא. אני מניח שהכלל הזה לא היה במעלות כשחתמנו על ההסכם. מאז הם התמזגו עם S&P העולמית, ולכן הם מאמצים את הכללים שלהם".



במעלות טוענים שהורדת הדירוג משקפת גם את ההרעה במצבה העסקי והפיננסי של החברה. הטענה היא כי מחירי המתכות ירדו בחדות, יש אי ודאות בנוגע ליכולתה של החברה לבצע השקעות, וקיים ספק לגבי יכולתן של כמה מהחברות הקטנות לצלוח את התקופה הקשה הזו.



"השופט קבע את הדירוג בלי לבדוק את מצב החברה. בזמן שהורידו את הדירוג שלנו ל-CCC לא היה להם אפילו נתון אחד שעל פיו הם יכלו לבדוק אותנו. לפי הערכתי, הם היו נתונים ללחץ של S&P להפעיל את הטייס האוטומטי. עובדה, שבשלב מסוים הם פתאום היו מוכנים לבדוק את החברה".



האם אתה חושב שזה נבע גם מכך שחברות דירוג כמו מעלות הרגישו צורך לשפר את התדמית הגרועה שנוצרה להם במשבר?



"אני מניח שכן".



אפשר להניח שהמוסדיים יצביעו בעד הפירעון המלא. מה אתם מתכננים לעשות כדי למנוע זאת?



"התביעה נגד מעלות הוגשה. לפי עורכי הדין שלנו, יש לנו עילה. הבנתי שכבר יש לכך תקדימים בעולם. אנו הולכים על זה בכל הכוח, וננסה למנוע הצבעה על הפירעון המוקדם באסיפה הקרובה".



ואם תידרשו לפרוע את מלוא החוב, יש לכם כסף?



"כן. נעמוד בתשלום על כל גרוש שאליו התחייבנו על פי השטר. אני לא חושב שיש כאן עוד חברה שהאג"ח שלה מגובה ב-90% ביטחונות נזילים, כמו אצלנו".



האם יש לכם יכולת להחזיר את ה-10% שאינם מגובים?



"כן. כבר רכשנו בחזרה מחצית מהחוב, כך שנותר חוב של 750 מיליון שקל. צריך להיות פרנואיד כדי לחשוב שבגלל 10% קבוצת בני שטיינמץ לא תעמוד בהחזר החוב".



מה יש לך לומר למוסדיים, שחושבים שמה שעשיתם לא בסדר?



"קודם כל, אם למישהו יש טענות, שירים אלי טלפון. אני לא מבין מה הם רוצים, אנחנו לא מכריחים אף אחד למכור. עמדנו בכל ההתחייבויות שלנו. המניות הסחירות ששועבדו נגד החוב נשחקו, ולכן החלפנו את השעבוד במזומן וערבות בנקאית - כך שמבחינת המשקיעים שיפרנו את הביטחונות. מלבד ה-750 מיליון שקל של האג"ח, אין חבויות ברמה של קבוצת האחזקות".



מה היה הרקע להצעת הרכש?



"הסיפור התחיל כשמשקיעים שאלו אותנו אם אנחנו מוכנים לקנות את האג"ח בחזרה. הם רצו לדבר על מחיר, בין 85 ל-95 אגורות. המוסדיים התרגזו שעשינו את זה מול משקיעים בנפרד, ולכן הם ביקשו הצעה אחידה לכולם. לא הכרחנו אף אחד לצאת - יש קונה מרצון ומוכר מרצון. אם אני רוצה לבצע פירעון מוקדם, ומישהו בא אלי, זה מקובל. אם התשלום מתבצע עכשיו ולא בעוד ארבע שנים, הגיוני שזה יהיה משוקלל בתשלום".



האם אתם מצטערים שגייסתם בתל אביב?



"בזמן הגיוס חשבנו שגייסנו במחיר סביר ולתקופה סבירה. כיום, כשכל זה קורה, ובהתחשב בעובדה שבני לא אוהב להיחשף, אנו מצטערים שגייסנו. אני נמצא הרבה שנים בשוק ההון ומכיר את החוויות האלה. זה לא נכון לשפוט את המצב כשכל השוק מלא ב'עליהום' על הטייקונים. בעוד שנה כולם ידברו אחרת. במבט לאחור נקבל צל"ש ולא טר"ש".



אף אחד לא יודע מה מצבו של שטיינמץ



מלבד המאבק על הכסף, נשאלת השאלה עד כמה נפגע מכלול העסקים של שטיינמץ בשל המשבר. משיחות עם אנשים בשוק ההון ובתחומי הפעילות שבהם פועל שטיינמץ אפשר להסיק שני דברים: הראשון הוא ששטיינמץ קיבל מכה משמעותית בכל תחומי הפעילות שלו, והשני הוא שאף אחד לא יודע באמת מה מצבו האמיתי, עד כמה הוא ממונף או מה יכולת הנזילות שלו.



אף שכמה מהחברות של שטיינמץ הן ציבוריות כיום, חלק נרחב מהפעילות שלו, כמו עסקי היהלומים, עדיין לא נחשף - כך שקשה לדעת מה מצבו. בתעשיית היהלומים, שבה נחשב שטיינמץ לשחקן מרכזי, לא מאמינים שהוא ייפול כל כך מהר. כפי שאומר יהלומן ישראלי: "אין לי מושג מה המצב של בני שטיינמץ, אבל אני מוכן להתחלף אתו".



"שטיינמץ חייב להיות בבעיה כלשהי, כי יש לו עסקים בעייתיים בתחומי הסחורות, היהלומים והנדל"ן, שחטפו מכה חזקה, בעוד שאין לו עסקים בתחומים שנחשבים דפנסיוויים, כמו טלקום או קמעונות", אומר בכיר בשוק ההון. "עם זאת, אף אחד לא יודע עד כמה הוא ממונף. הוא עובד עם הרבה בנקים, ולא ידוע על בנק ספציפי שחשוף אליו באופן משמעותי".



לצד אלה הטוענים כי שטיינמץ ממונף פחות מכפי שחושבים, וכי הפגיעה שספג מינורית ביחס להיקף עסקיו, יש גם כאלה שחושבים הפוך. לדברי מנהל בכיר בשוק ההון "ייתכן שמצב העסקים של שטיינמץ גרוע יותר מכפי שיודעים. הוא חטף מכה חזקה. יש כיום לא מעט אנשים שהציבור עדיין לא מבין את עוצמת הפגיעה בהם".



4 הזרועות של שטיינמץ



לקבוצת בני שטיינמץ ארבעה תחומי פעילות: משאבים, יהלומים, נדל"ן ושוק ההון. הפעילות בתחום המשאבים (באמצעות BSGR, שתחת הכובע שלה גם הונפקו איגרות החוב) כוללת את הקבוצה של בייטמן בתחום ההנדסה, את החברות קטנגה וקוניקו בתחומי המתכת והמכרות, וחברות פרטיות כמו קוידו, הפועלת בתחום היהלומים בסיירה לאונה, ובקו סטיל - יצרנית פלדה באזרבייג'ן. בתחום האנרגיה יש לקבוצה תחנות כוח במזרח אירופה וחברות להפקת נפט ואתנול בארה"ב, בניגריה ובמזרח אירופה.



בייטמן ליטווין היא חברת הנדסה, המתמחה בתכנון רכש והקמה של פרויקטים בתעשיית האנרגיה, האנרגיה המתחדשת, הכימיה והמכרות. הקשיים של החברה משתקפים בתוצאות הכספיות שלה, לאחר שהחודש הזהירה החברה כי רווחיה בשנה שמסתיימת ביוני 2009 יהיו נמוכים מתחזיות קודמות. בנובמבר הודיעה החברה על פיטורים של 50 איש מתוך 420 עובדים, ובאחרונה הודיעה החברה כי היא מנהלת מגעים עם הבנקים לאחר שלא עמדה באמות המידה הפיננסיות שהתנו לה.



לדברי גרנות, היו בבייטמן ליטווין כשלים ניהוליים, ולכן הוחלפה ההנהלה. כעת, לדבריו, רמת הפיקוח טובה יותר.



גם בבייטמן הנדסה, שהונפקה בבורסה המשנית בלונדון (AIM) באוקטובר 2005, לפי שווי של 125 מיליון דולר, המצב אינו מזהיר. החברה, שהמטה שלה נמצא בדרום אפריקה ושעוסקת בתכנון ובנייה של מפעלי תעשייה לעיבוד מחצבים בשוק המינרלים, הודיעה החודש הכנסותיה צפויות להיפגע. זאת בשל ביטול חוזים, פיחות במטבעות והמיתון בשוק המחצבים העולמי.



פעילות המכרות של שטיינמץ מרוכזת בכמה חברות, בהן החברה הציבורית הקנדית קטנגה, שמוזגה עם ניקנור. לחברה מכרה נחושת וקובלט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו שבאפריקה. חלקו של שטיינמץ בעסק הזה הוא כ-15%, ושותפיו בו הם היהלומן דן גרטלר, רפי ברבר מחברת RP Capital (שמכהן גם כדירקטור) וחברת גלנקור השווייצית.



מאז המיזוג עם קטנגה, שיצר חברה בשווי של כ-3 מיליארד דולר, צנחו מחירי הסחורות - ושוויה של החברה הממוזגת קרס ב-97%. בשלב זה נראה שבקטנגה מנסים לגייס את המימון הדרוש, או לחילופין להמתין עד שמישהו יקנה את החברה.



בנוסף מחזיק שטיינמץ (50%) עם שותפים קזחים, בהם המיליארדר אלכסנדר משקביץ', בחברת הכרייה קוניקו, שמחזיקה במכרות ניקל ונחושת במקדוניה ובזמביה, ובזכיונות כרייה נוספית באזור הבלקן. לקראת הנפקת קוניקו, שלא התממשה לבסוף, פירסם העיתון "פייננשל טיימס" כי השותפים הקזחים נתונים זה יותר מעשור לחקירה פלילית בבלגיה, בנוגע לשורה של עסקות נדל"ן שביצעו במדינה.



על פעילות המכרות אומר גרנות: "יש לנו מכרות ומפעלים רבים. יש חברות שמייצרות בהפסד, כך שעלינו לחשוב אם לדומם מנועים עד שהמצב ישתפר. מנגד, יש מקומות שבהם אנו מייצרים כרגיל. אנחנו מנצלים גם הזדמנויות חדשות".



גם עסקי הנדל"ן נפגעו



העסקים של שטיינמץ בתחום הנדל"ן הם בעיקר באמצעות חברת סקורפיו, שאותה מנהל שמעון מנחם - לשעבר כדורגלן במכבי נתניה, ובן זוגה של אחייניתו של שטיינמץ. פעילותה של סקורפיו, העוסקת בתחום הייזום למגורים, משרדים ומסחר, מתמקדת במדינות מרכז אירופה ומזרחה.



קשה לומר מה קורה עם סקורפיו כיום, אבל ברור שגם היא נפגעה ממשבר הנדל"ן במקומות שבהם היא פועלת, כמו הונגריה ורומניה. מאז יוני נמצאת החברה ברשימת המעקב של מעלות, אך הדירוג שלה עדיין לא עודכן. לדברי גרנות, המכהן כיו"ר דירקטוריון סקורפיו, החברה נחשבת למותג חזק - וגם אם היא מוכרת בקצב נמוך יותר, היא עדיין אחת מהחברות היחידות שבונות ברומניה.



חברה נוספת בתחום הנדל"ן היא פייב מאונט פרופרטיז (Five Mount Properties), הפועלת בצפון אמריקה ובאירופה. לדברי גרנות, לחברה אין כיום פעילות משמעותית והיא מכרה את רוב נכסיה. דוד נצר, שעבד קודם לכן בדויטשה בנק, עבד בחברה זו וכיום משמש יועץ שלה.



בנוסף פועל שטיינמץ בענף היהלומים באמצעות חברה פרטית (Steinmetz Diamond Group), המשותפת לו ולאחיו דני. אפשר להניח שבגזרה זו הוא נפגע כמו כל מי שעוסק ביהלומים מובחרים. מכירות היהלומים בארה"ב נפלו בחדות, ויש הטוענים כי הן במצב של קיפאון. במצב זה, שבו אין כמעט עסקים בתחום, ברור שגם פלח השוק שבו מתמחה שטיינמץ נפגע.



מה מצבם של עסקי היהלומים של שטיינמץ?



גרנות: "אין ספק שהמצב בענף בעייתי. אני מכיר את עסקי היהלומים של הקבוצה עוד מהתקופה שבה הייתי הבנקאי שלהם בבינלאומי. יש ירידה בפעילות, אבל העסקים לא בקשיים. אני מאחל לכל אחד שיהיה במצב דומה לזה של בני".



פעילות נוספת ופחות מוכרת של שטיינמץ היא בשוק ההון. גרנות מסביר כי בחברה זו מבוצעות הפעולות הפיננסיות של הקבוצה. כשהצטרף גרנות לקבוצה, התכנון היה לקנות בית השקעות ישראלי והם אף החלו במגעים לכך, אך התוכניות בוטלו. "בדיעבד, היה לנו מזל שלא קנינו בית השקעות. מעבר לבעיות שיש כיום בשוק, גם החשיפה התקשורתית לא מתאימה לקבוצה".