כך איפשר פישר לבנקאים לישון קצת פחות גרוע

>> לפני שנה, כשהמשבר העולמי עדיין היה בחיתוליו, אילץ נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את בנק הפועלים ולאומי להצטרף למערכת הסליקה העולמית, CLS. באותם ימים המהלך הזה בוודאי נראה לשני הבנקים הגדולים טרחני ומיותר, כמו ההוצאות בגינו שהסתכמו בכמה מיליוני דולרים. אלא שכעבור פחות משנה, עם נפילת ליהמן ברדרס, ואשינגטון מיוצ'ואל ובנקים רבים אחרים בעולם, מתברר כי הם חייבים לפישר תודה ענקית על מהלך שהוריד בצורה משמעותית את הסיכון בפעילות הנוסטרו של הבנקים ואיפשר למנהלי הנוסטרו לישון קצת פחות רע בלילה. גם אם רק קצת.

CLS הוא בנק שהוקם ב-97'. הוא עוסק בסליקה בלבד ונמצא בבעלותם של כ-60 בנקים בעולם, עם לא יותר משני בנקים למדינה.



בנקים בעולם מבצעים מדי יום עסקות בטריליוני דולרים. חלק מהעסקות האלו הן עסקות המרה במט"ח, ובהן הבנקים מחליפים ביניהם מטבעות. למשל, בנק ישראלי אמור להעביר לבנק אמריקאי יורו ולקבל תמורתו ין. הבנק הישראלי יעביר את היורו וימתין לקבלת הין או להיפך.



בימים עברו נדמה היה שאין כל בעיה בעסקה מסוג זה, אבל המשבר הפיננסי טרף את הקלפים. חוסר האמון בין הבנקים גדל, ועדות לכך אפשר למצוא גם בקיצור המח"מ (משך חיים ממוצע) של הפיקדונות בין הבנקים בעולם. מאז קריסת ליהמן ברדרס, חוששים הבנקים להפקיד כסף בבנקים אחרים ומקצרים את זמן הפיקדונות ללילה עד כמה יממות, אף שבכך הם מוותרים על ריבית גבוהה יותר. חלק מהבנקים הישראליים, למשל, העבירו פיקדונות לבנק ישראל על אף שאינם מקבלים בו כל ריבית.



הסיכון הגדול שטמון בעסקות ההמרה הוא שאחד הצדדים בעסקה יקרוס ולא יספיק להעביר את הכסף. כך, למשל, בדוגמה יש סיכון שהבנק הישראלי יעביר את היורו, אך הבנק האמריקאי יקרוס לפני שיספיק להעביר את הסכום המתאים בין. כאן נכנסת סליקת בנק CLS לתמונה. בדוגמה, הבנק יקבל את היורו מהבנק הישראלי, אבל לא יעביר את את הכסף לבנק האמריקאי עד שזה לא יעביר את הסכום המתאים בעסקה בין יפאני, או כפי שקוראים לכך בעגה המקצועית: "עד שאין DVP מלא" (delivery vs. payment). CLS סולק 17 מטבעות.



מערכת הסליקה הזו מתאימה רק לעסקות במזומן ולא לעסקות בניירות ערך. אילו היתה סליקה גם לני"ע, ייתכן שלאומי לא היה נקלע למצב שבו על אף שפדה ניירות של ליהמן ברדרס לא קיבל את הכסף, סכום שבאותו מקרה הגיע ל-100 מיליון דולר.



כיום, מרבית עסקות המרת מטבעות בין בנקים ישראליים לעולם עוברים דרך CLS, כשנציגיו הישראלים הם כאמור בנק הפועלים ולאומי. יש מעט עסקות שנופלות בתפר של שעות הפעילות של המסלקה. אפשר להעביר בקשה לביצוע העסקה עד 12 בלילה, אך היא תתבצע החל בשבע בבוקר למחרת. אם יש עסקות שצריך לעשותן מהיום להיום, הן לא יעברו דרך CLS, אף שהסיכון בהן גדול יותר.



"הצטרפותנו ל-CLS מחזקת את יציבותם ויעילותם של הבנקים ושל המערכת הפיננסית בישראל", אמר פישר במועד ההצטרפות במאי 2008. סביר שאפילו פישר - בנקאי מוערך בעולם ובישראל - לא ידע לחזות את גודל המשבר, אבל אין ספק שדבריו מקבלים משנה תוקף עם התעצמותו.