דרום-קוריאה ויפאן: המרחק מארה"ב הכתיב את עוצמת הנפילה

>> מדדי המניות המובילים של שתי השכנות האסיאתיות יפאן (ניקיי) ודרום-קוריאה (קוספי) מציירים תמונה מעניינת. ב-2004-2006 נעו המדדים בקורלציה גבוהה, והניבו תשואה מצטברת של כ-65%. במחצית הראשונה של 2007 השוק הקוריאני המשיך לעלות, ואילו השוק היפאני החל לדשדש, עד שב-2008 קרס ואיבד כמעט מחצית מערכו. גם מדד קוספי רשם נפילה חזקה ב-2008, אבל בסיכום של חמש השנים האחרונות הוא עדיין הניב תשואה חיובית של כ-45% (כ-7.7% בשנה), בעוד השוק היפאני איבד כ-17%.



ההסבר להיפרדות נובע כנראה מהשיוך הסוציו-כלכלי: יפאן נחשבת למדינה מפותחת, ואילו דרום-קוריאה נמצאת עדיין על הגבול שבין מדינה מפותחת לשוק מתעורר. דרום-קוריאה רשמה במחצית השנייה של 2007 תנופה דומה לזו שממנה נהנו המניות בשווקים מתעוררים נוספים. יפאן, שמשויכת למדינות המפותחות, שלהן צמיחה אטית יותר, נקלעה למיתון עם ארה"ב ומערב אירופה. חברות התעשייה והיצוא היפאניות סובלות בשנה האחרונה גם מהתחזקות הין לעומת הדולר ומטבעות נוספים, שמקשה עליהן להתחרות מול העולם. מגמה זו התחזקה עוד יותר בחודשים האחרונים, כשבנובמבר קרס היצוא היפאני בכ-27% לעומת 2007. יצוא המכוניות היפאני, שנשען ברובו הגדול על שוק הרכב האמריקאי, קרס בנובמבר ב-32%.

גם כלכלת דרום-קוריאה, שחלק גדול ממנה נשען על תעשיות כמו פלדה, מוליכים למחצה וספנות, נמצאת בחודשים האחרונים במצוקה. עם זאת, דרום-קוריאה נהנית משיתופי פעולה הדוקים עם סין, מה שסייע לה למתן את השפעת הירידה בביקושים מהמערב. עם זאת, האיתותים השליליים שמתקבלים באחרונה מדי יום מכלכלת סין זורעים עצבנות רבה בשווקים בעולם בכלל, ובאלה של שותפות הסחר שלה במרחב הפאסיפי בפרט.