אג"ח בארה"ב, אפשר גם עכשיו

איפה, לכל הרוחות, אפשר להשקיע כיום? המשבר, שמחק לנו חלק גדול מהכסף הפנוי ומכספי הפנסיה, מחק עוד דבר: את מגוון ההשקעות שעומדות בפני החוסך הממוצע.



השקעה סולידית באג"ח ממשלתיות? אין תמורה. הורדות הריבית והעליות החדות במחירי אג"ח ממשלתיות בעולם גרמו לכך שאלה אינן מציעות למעשה תשואה, רק שמירה על ערך הכסף. בישראל צפויה הריבית השקלית לרדת מחר בשיעור שבין 0.5% ל-1%, ל-2% או פחות. התשואה על אג"ח קצרות של ממשלת ארה"ב כבר שלילית או אפסית. נכון, באג"ח ממשלתיות אי אפשר להפסיד (כל עוד המדינה לא פושטת רגל), אבל גם לא ניתן לייצר ערך מוסף.

קרנות גידור? עוד יותר גרוע. הונאת הענק של ברנרד מיידוף, שבה נמחק הכסף של המשקיעים המתוחכמים והעשירים ביותר, הוכיחה שמסוכן לסמוך על מנהלי השקעות הטוענים ש"יש להם שיטה" שהם לא מגלים מהי בטענה שזהו "סוד מקצועי". אבל גם בלי הונאות פונזי, רבות מקרנות הגידור ספגו השנה הפסדים של עשרות אחוזים, והוכיחו שהתחכום שלהן היה הטעיה. הן מינפו השקעות ולקחו סיכון בעזרת אשראי זול, וכשהאשראי התייקר מחקו בתוך חודשים ספורים רווחים שהושגו בשנים.



מניות? כשכלכלנים מתחרים מי יחזה את המיתון הארוך ביותר, וכשהנשיא הנבחר אובמה מסביר לאמריקאים שהשפל יימשך כמה שנים קשה להשקיע במניות. לפי ההנחה הרווחת, דו"חות החברות לרבעון הרביעי של 2008 ולרבעון הראשון של 2009 יהיו קטסטרופליים, ודרושים עצבים חזקים ואמונה רבה כדי לרכוש מניות, גם אם מחירי רבות מהן נראים נמוכים.



סחורות? אף אחד לא מבין את התנהגות השווקים האלה. כשהנפט יורד מ-147 דולר ל-35 דולר בחצי שנה, ברור ששוקי הסחורות מונעים משילוב של ספקולציה, ביקושים וציפיות. השוק הזה תמיד היה קזינו מסוכן. מקצוענים מטלטלים אותו כרצונם, ומי שכספו יקר לו ראוי שיתרחק ממנו כמו מאש.



כל זה משאיר אותנו עם אופציה מעניינת אחת: אג"ח חברות, שירדו בשיעור חד עקב חשש מגל פשיטות רגל ובריחה לניירות ממשלתיים. בישראל ניתן להשקיע בסלי אג"ח של חברות באמצעות תעודות סל על מדדי תל בונד או דרך קרנות נאמנות המתמחות בכך. אבל איך רוכשים אג"ח בארה"ב?



הדרך הפשוטה לרכישת תיק אג"ח היא מכשיר המכונה ETF - קרן נאמנות סחירה הדומה במהותה לתעודות הסל הישראליות. בארה"ב יש רבות כאלה, והן עשויות ליהפך למכשיר השקעה פופולרי ב-2009. אלה מכשירים שקופים למשקיע שמציגים בדיוק את הרכב הנכסים והאג"ח שלהם - בניגוד לקרנות הגידור החשאיות. דמי הניהול בתעודות נמוכים מבקרנות הנאמנות ואצל מנהלי התיקים. המגוון הרחב שלהן (ההערכה היא שבארה"ב יהיו יותר מ-1,000 ETF עד סוף 2009) מציע למשקיעים אפשרות לעצב את תיק ההשקעות כראות עיניהם.



קניית תעודת סל היא הליך פשוט: מתקשרים לבנק או לבית ההשקעות ומבקשים לרכוש את נייר הערך על פי הסימול שלו, שאותו ניתן למצוא במגוון של אתרי אינטרנט (אתר Yahoo Finance יעיל בכך במיוחד). לחלופין, ניתן לפנות ליועץ בבקשה שיבדוק ויציע תעודות כאלה. מומלץ לברר מבעוד מועד מהי העלות הכוללת של הרכישה, שמקיפה גם את עמלות הביצוע ועמלות רכישת מט"ח.



LQD, למשל, משקיעה באג"ח של חברות בדירוג בינוני ומעלה, לתקופות פדיון ארוכות. לאחר המפולת באוקטובר התעודה צנחה ב-20%, אך מאז התאוששו מחירי האג"ח בשיעור ניכר והתעודה קיזזה מחצית מהירידה. התעודה משקיעה באג"ח של חברות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, IBM ופפסיקו.



תעודה אחרת, VCVSX, משקיעה באג"ח להמרה - הכוללות אופציה להפיכתן למניות. היא צנחה מתחילת אוקטובר בכ-40% ועדיין לא התאוששה, בעיקר בשל המרכיב המנייתי. אחת מהאג"ח שבהן היא מחזיקה היא של טבע הישראלית.



תעודה שלישית היא HYG. שמתאימה למשקיעים נועזים בלבד, משום שהיא משקיעה באג"ח בדירוג נמוך שבהן קיים סיכוי גדול יותר לפשיטת רגל.



תעודות הסל על אג"ח אינן נטולות סיכון. הן מציעות תיק מפוזר של 50-100 אג"ח של חברות, כשהחמרה של המשבר עלולה להביא חלק מהחברות לקריסה. רבות מתעודות הסל האמריקאיות השקיעו באג"ח של ליהמן ברדרס, ג'נרל מוטורס ו-AIG וספגו הפסדים - אך הן עדיין מציעות את הדרך היעילה ביותר להמר על התאוששות בכלכלת ארה"ב באמצעות מכשיר שקוף ויעיל ובסיכון נמוך מהשקעה בשוק המניות.



-



הונאת פונזי



הונאה בסגנון פירמידה שבה מובטחות למשקיעים תשואות גבוהות מאוד בזמן קצר, כאשר מצטרפים חדשים מממנים את הריבית שמשולמת למשקיעים הוותיקים - עד שהעסק קורס