המפלגות סוחרות במימון הבחירות

>> התעקשותו של יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, לצרף לרשימתו במקום 39 את ח"כ אלחנן גלזר (צומת), אינה נובעת מהחריצות הפרלמנטרית של גלזר. גלזר גם לא צפוי להקפיץ את מכסת המנדטים של הליכוד.

השיקול של נתניהו היה כספי. גלזר עבר ממפלגת הגמלאים לצומת, וחוק מימון המפלגות קובע שסיעה המתמודדת עם מפלגה אחרת שלה עד חמישה מנדטים, תוכל להגדיל את תקרת הוצאות הבחירות ב-12 מיליון שקל.



תקרת הוצאות הבחירות של המפלגות נקבעת לפי מספר המנדטים שלהן בכנסת היוצאת. תקרת ההוצאות של הליכוד עם 12 מנדטים היא 30 מיליון שקל, אבל בעקבות צירופה של צומת עם גלזר, היא תגדל ל-42 מיליון שקל. כך יוכל הליכוד לבזבז כספים במערכת הבחירות ולהתחרות בקדימה, שתקציבה מגיע לכ-50 מיליון שקל.



הליכוד אינו היחיד הנהנה מצירוף של מפלגות. ח"כ אפי איתם (אח"י), שפרש מהאיחוד הלאומי ורצה להתחבר לליכוד, חזר בסופו של דבר לאיחוד הלאומי. כך יוכל האיחוד הלאומי להגדיל את תקרת הוצאותיו וגם לזכות במקדמה.



המקדמה שמשלמת המדינה מגיעה ל-731 אלף שקל לכל ח"כ מכהן. לנוכח מצבן הכספי הקשה של רוב המפלגות (למעט הגמלאים וקדימה), והעובדה שהבנקים לא ממהרים לתת להן אשראי, הן משוועות למימון הבחירות מתקציב המדינה.



למרות מצבן הכספי, רוב המפלגות משקיעות מיליוני שקלים בקמפיין, ובונות תקציבי בחירות מעבר לכוחן הכלכלי. ירידה של המפלגות בכוחן האלקטורלי תגרום לכך שיקבלו פחות כסף מהמדינה בגין מימון הבחירות. כתוצאה מכך יגדלו הגירעונות הכספיים של המפלגות, והן ישעבדו את כספי מימון המפלגות השוטף שישולמו להם בכנסת ה-18 לצורך החזר חובות - או שידרשו להגדיל את גובה מימון הבחירות, על חשבון הקופה הציבורית, כמובן.



ומה עם גלזר וצומת? ייתכן שלגלזר, שלפי הסקרים לא צפוי להיכנס לכנסת, יציע הליכוד תפקיד מיניסטריאלי הולם כתמורה על הצטרפותו לליכוד. הדבר יביא להגדלת תקרת הוצאותיו של הליכוד, ואילו מפלגתו החדשה של גלזר, צומת, תיהנה מהקצאת כספים ממשלתיים ללימוד המורשת של מייסדה, רפאל איתן.