"הביקורת על איכות לימודי המשפטים נובעת מתסכול באוניברסיטאות"

בעקבות חשיפת TheMarker

>> הביקורת שמתח בסוף השבוע שעבר דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרופ' עלי זלצברגר, על איכות עורכי הדין ועל חלק מהמכללות ללימודי משפטים, עוררה תגובות סוערות ומעורבות.



זלצברגר אמר כי "הפרופסיה המשפטית בישראל נמצאת במשבר הכי גדול שלה מאז קום המדינה, משום שרמת לימודי המשפטים היא גרועה מאוד, כהכללה". בפאנל בנושא "עתיד החינוך המשפטי" אמר זלצברגר כי בתי הספר למשפטים "לא עושים את העבודה שלהם", וקרא להעלות את רמת הלימודים.



ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, דוחה את דברי זלצברגר: "כאשר השוק של עורכי הדין מנה 2,000 עורכי דין ובתוכם 300 עו"ד גרועים, לא הרגישו אותם. אבל אם מתוך שוק של 42 אלף עורכי דין יש 4,000 גרועים, אז מרגישים אותם היטב, כי הם רבים. זה לא הופך את כולם לעורכי דין גרועים". גיא-רון מחזיר לזלצברגר באותו מטבע: "שיעור הפקולטות הגרועות למשפטים כיום הוא הגבוה ביותר מאז קום המדינה. המקצוע בבעיה, והפתרון יבוא משילוב בין האקדמיה לבין הלשכה, בתמיכה של משרד המשפטים".



גיא-רון מסכים כי "רמת לימודי המשפטים בישראל, בהכללה, היא הגרועה ביותר מאז קום המדינה. יש הכרח ליישם לאלתר שינוי ניכר בלימודי המשפטים - לצד שינויים מהותיים בתנאי הקבלה למקצוע, כלומר בהתמחות ובבחינות ההסמכה". זלצברגר הביע חשש כי בעתיד ישתלט "אספסוף" על לשכת עורכי הדין - ולכן לא רצוי, לדבריו, שלשכת עורכי הדין תתערב בלימודי המשפטים.



גיא-רון מגיב: "הלשכה לא התערבה בלימודי המשפטים עד עכשיו, וראו לאן הם הידרדרו. אני בעד מעורבות הדדית". גיא-רון מוסיף כי המקצוע אכן שרוי במשבר קשה וכי "לא כל מי שהוא בוגר לימודי משפטים צריך להיות עורך דין. מי שרוצה להיות עורך דין, מן הראוי שיעבור מסלול איכותי ומצוין הרבה יותר מזה שהוא עובר כיום".



את הטענות על הצפת המקצוע דוחה בתוקף ד"ר דודי שוורץ, המשנה לנשיא ודיקאן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. לדבריו, לכל היותר 20% מבוגרי בית הספר, שכיום לומדים בו 900 סטודנטים, פונים לעסוק בעריכת דין. "אנשים בלשכת עורכי הדין מדברים על הצפת המקצוע מבלי שהם בדקו נתונים. בשוק התחרותי כיום, הציבור מקבל שירות זהה במחיר נמוך יותר, ועל כך ההתקוממות".



באשר לביקורת על איכות עורכי הדין, אומר שוורץ: "מה לא בסדר עם כך שכל מי שיש לו ממוצע בגרות מעל 90 יוכל להיות עורך דין? הדור המוביל של עורכי הדין כיום למד כשדרישות הקבלה לאוניברסיטאות היו הרבה יותר נמוכות מנתוני הקבלה כיום למכללות". שוורץ טוען כי המכללות פתחו את שער לימודי המשפטים גם לאוכלוסיות מוחלשות, באמצעות מלגות לקבוצות כגון יוצאי אתיופיה וחרדים.



שוורץ מוסיף כי "השכלה משפטית היא השכלת תשתית. היא מקנה לאדם מיומנות לעסוק בהרבה מאוד דברים, ולאו דווקא בעריכת דין. במובן הזה, אנחנו חוזרים לקלאסיקה של יוון העתיקה, שגרסה שחיוני לכל אדם השואף לשלמות להיות בעל השכלה משפטית".



לדעת שוורץ, דבריו של זלצברגר נובעים מתסכול אקדמי: "אני יכול להבין את התסכול של חלק מממלאי התפקידים באוניברסיטאות, על כך שהסגל האקדמי המוביל במחקר ובהוראה נמצא כיום במכללות המובילות ולא באוניברסיטאות".



מה להערכתך הפער בין תגמול מרצה צעיר באוניברסיטה לבין המכללה?



שוורץ: "בהערכה כללית, מרצה צעיר במכללה מרוויח כמו פרופסור ותיק באוניברסיטה. לכן המחקר במשפטים כיום מפותח יותר במכללות מובילות מאשר באוניברסיטאות. לאנשי סגל במכללות תפוקת מחקר רבה ואיכותית יותר מאשר למקביליהם באוניברסיטאות, אז התסכול הוא מובן מאליו".