"כמו בסרט, או במשחק. לא משנה כמה פעמים תגיד את זה, זה לא יישמע אמיתי: 50 מטרות, 60 מטוסים, 200 אנשים, יום אחד. הכל מאד היגייני, מאד חלק, ארוז בצורה נקייה. מלחמה בעטיפת מתנה. לוויות עוברות מדי דקה. הגופות נערמות. האוויר של עזה מלאה בריח של בשר אדם נחרך. יש פאניקה" - כך כותבת הבלוגרית הפלסטינית מעזה, לילה אל חדד.
"גשמי המוות ממשיכים לרדת בעזה", כותבת אל-חדד. "בשקט, אנחנו צופים, בשקט, הממשלה זממה: איך נגרום לרעמים ולעננים להמטיר מוות על מוות? מצרים, ארה"ב, ישראל...". עוד היא כותבת: "הוריי מתגוררים במרכז העיר, ומטוסי חיל האוויר הישראלים תקפו אנשים ובניינים מסביב להם".
אל חדד מביאה את דבריו של אביה, שהיה מספר רחובות מאחת מזירות התקיפה: "הייתי בשו?ק כשההתקפה התחילה - ראיתי את הטילים נופלים והתפללתי. האדמה רעדה, העשן התרומם, האמבולנסים צרחו".
לבלוג של לילה
בלוגרית פלסטינית מעזה: גשמי המוות ממשיכים לרדת; הגופות נערמות
מעיין כהן
28.12.2008 / 13:43