ממשלת רוסיה מאיימת להכניס את הפוליטיקה לשוק של כיל

>> שוק האשלג היה שוק הדשנים היחיד שהצליח לשמור על רמת מחירים יציבה עד כה. הסיבה לכך היא הריכוזיות של השוק. Canpotex (חברת השיווק המשותפת ליצרניות האשלג הקנדיות) ו-BPC (חברת השיווק המשותפת לחברת ביילרוסקלי ולחברת אורלקלי) חלשו במשותף על כושר ייצור של 33 מיליון טונה בשנה, כלומר 60% מכושר הייצור העולמי.

ריכוזיות זו הקלה על שתי החברות להציג עמדה אחידה מול הלקוחות הגדולים בעולם, בעיקר חברות סחר הדשנים הסיניות וההודיות. PCS הקנדית, שהיא חברת האשלג הגדולה בעולם ושמחזיקה גם בשליטה בחברת האשלג הירדנית, שלטה במחירים גם דרך יכולתה להשפיע על ההיצע בשוק.



מצב דברים זה עלול להשתנות אם ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, יממש את תוכניתו לרכוש מניות שיקנו לרוסיה שליטה בשלוש חברות דשנים - אורקלי שנסחרת בשווי של 4.5 מיליארד דולר, סילביניט שנסחרת בשווי של 2.3 מיליארד דולר ויצרנית הפוספט Apatit שנסחרת בשווי של 561 מיליון דולר. בשלב מאוחר יותר מתכנן פוטין ליצור חברת אחזקות ולמזג בין שלוש החברות.



אורלקלי וסילביניט נתונות בחודשים האחרונים ללחץ כבד של הממשל הרוסי, שנתפש כחלק מניסיון הלאמה מחדש של חברות מחצבים ותשתית, שהופרטו ונמכרו לאוליגרכים שונים בשנות ה-90 תחת שלטונו של בוריס ילצין.



ממשלת רוסיה הקימה ועדת חקירה בנוגע לאחריותה של חברת אורלקלי להצפה שאירעה במכרה בסמוך לעיר ברזניקי במרכז רוסיה ב-2006. החקירה נפתחה בשל אחריותה לכאורה לנזק שנגרם לפס רכבת שבבעלות חברת הרכבת הלאומית של רוסיה ולחברת חשמל מקומית, ואילץ את חברת הרכבת להשקיע סכומים ניכרים בהקמת מעקף של 53 ק"מ כדי לאפשר את המשך הובלת האשלג דרך המסילה.



אורלקלי הסכימה לשלם 104 מיליון דולר כפיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מההצפה, וסילביניט הציעה לשלם 35 מיליון דולר. אלא שעצם הקמתה של ועדת החקירה נתפש כניסיון נוסף של הממשל הרוסי, שנעשה בתירוצים שקופים וקלושים להחזיר את השליטה בחברות שמפיקות מזומנים ומטבע חוץ, בדרך דומה לזו שבה סילק פוטין את בעליה הקודמים של חברת האנרגיה יוקוס.



אורלקלי מייצרת 5.2 מיליון טונה של אשלג בשנה וסילביניט 5.5 מיליון טונה בשנה. כלומר, יחדיו הן חולשות על 19.5% מכושר הייצור העולמי. הלאמה בפועל של חברות האשלג עשויה עקרונית להשפיע על רמת שיתוף הפעולה בין חברות השיווק של היצרניות הרוסיות והקנדיות.



אמיר אדר, אנליסט בהראל פיננסים, מציין שההודעה על המיזוג הנשקל פורסמה במקביל להכללת אורלקלי ב-295 החברות שזכאיות לסיוע מהממשל הרוסי. אורלקלי הודיעה כי אין בכוונתה לבקש סיוע מהממשל ושטרם קיבלה רשמית הצעת מיזוג. אדר מציין כי מוקדם להעריך אם יבוצע מיזוג כזה, אך אם יושלם תקום חברת אשלג שכושר הייצור שלה הוא 10.8 מיליון טונה בשנה.



אדר קובע כי אמנם קיים חשש שמיזוג מסוג זה תחת חסותה של הממשלה הרוסית יביא לכניסת שיקולים לא כלכליים למשוואת היצע האשלג. עם זאת, להערכתו יש סבירות נמוכה יחסית שמיזוג יוביל לקבלת החלטות לא רציונליות. אדר מציין שמעניין יהיה לבחון מה יהיה בגורלה של חברת השיווק BPC, שמשווקת את אורלקלי ואת ביילרוסקלי, שאינה כלולה במיזוג המוצע.



יובל זעירא, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי, סבור לעומת זאת שהסבירות לקבלת החלטות על בסיס שיקולים פוליטיים של יחסי המסחר בין סין לרוסיה גבוהה, אם הממשל הרוסי ישתלט בפועל על שתי יצרניות האשלג. זעירא מעריך שקרטל האשלג ייחלש כתוצאה ממימוש מיזוג בין אורלקלי לסליביניט. לדבריו, שוק האשלג קטן ביחס לאינטרסים הכלכליים האחרים שיש לרוסיה ביחסיה המסחריים עם סין, למשל בעניין הנפט.



מקורות בענף הכימיה מעריכים שהשפעת מיזוג בין החברות הרוסיות על ניהול המו"מ ועל מדיניות המחירים בענף האשלג תהיה שולית, בעיקר בשל העובדה שהן חברות האשלג הרוסיות, הן חברות יבוא האשלג הסיניות הן חברות ציבוריות שיתקשו לחתום על עסקות בתנאים שחורגים ממחירי עסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון.