ד"ר טל בן שחר לבוגרי הרווארד: "התקשורת אשמה"

>> מי שרצה לשמוע שיעור מאלף על הקשר שבין מחקר אקדמי למציאות היה צריך לשמוע את הרצאתו הארוכה של ד"ר טל בן שחר, בכנס השנתי של מועדון בוגרי הרווארד-ווורטון בישראל.

בן שחר, גורו הפסיכולוגיה החיובית, שספרו בנושא נהפך לרב מכר בישראל ובעיקר בחו"ל, ושמציג עצמו כ"בעל הקורס הפופולרי ביותר בהרווארד" הוזמן על ידי מארגני הכנס כדי לדבר על פסיכולוגיה חיובית - אולי כדי לאזן מעט את הדיונים האין-סופיים על המשבר. בשנה שעברה, להבדיל, היה שי אגסי הנואם המרכזי בכנס.



כמה כלים לפסיכולוגיה חיובית עלו בהרצאתו של בן שחר, שהוכנה כנראה הרבה לפני פרוץ המשבר. הכלל הראשון היה: "דעו שהתקשורת אשמה בכל". לטענת בן שחר, אם אתם מרגישים מדוכאים, אין ספק שזה בגלל התקשורת ולא בגלל המצב.



"כולם מדברים על מיידוף", טען בן שחר בקול גדול, "אך אף אחד לא מדבר על מיליארדי העסקות הישרות וההגונות שנעשות בכל יום". לדבריו, התקשורת אשמה בהחבאה מכוונת של הדיווחים החיוביים. העובדה שבימי הבועה זכו כל אקזיט קטנטן וכל סיפור הצלחה מינורי לכותרות ענק בעיתונים, נשכחה מלבו של בן שחר.



ובאמת, למה שייתן לעובדות לבלבל אותו? כעת כשנמצא האשם, הגיע הזמן לפתרונות. בן שחר, המשמש כיום מרצה בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה, מתעקש כי עקרונות הפסיכולוגיה החיובית אינם ניו-אייג'. ואולם הפתרונות המעשיים היחידים שהציע לימים הקשים האלה, היו לעשות מדיטציה ואם אפשר - גם ספורט. לטענתו הנחרצת, חצי שעת ספורט במשך שלוש פעמים בשבוע תרפא אפילו חולי דיכאון קליני הזקוקים לכדורים. החברה שלכם קורסת? אתם חייבים לפטר עובדים? אולי ריצה קלה על חוף הים תעזור.



כשנשאל באופן ישיר על הקשר שבין עקרונות הפסיכולוגיה החיובית לימים הקשים האלה, לא טרח בן שחר לענות, אולי כי התשובה מובנת מאליה. לעומת זאת, הוא חזר שוב ושוב על הקלישאות השחוקות של הפסיכולוגיה החיובית, כמו הצורך להגדיר מחדש את השאלות ולא את התשובות כדי להגיע לפתרון אמיתי לבעיה, והצורך להימנע מהנטייה לחפש את התשובות מתחת לפנס, מכיוון שהתמקדות בנקודה מסוימת מונעת מלראות את התמונה הגדולה. לדבריו, אין לשאול יותר "מה הבעיה ומה צריך לתקן?", אלא "מה כן עובד, ומה נקודות החוזק?".



בן שחר גם הציע לכל מי שרוצה להיות מנהל מצוין הצעה מעשית ביותר: "להצמיח את זרעי הגדולה הטמונים בעובדיך". איך עושים את זה? נו, לא צריך להגזים. את התשובות תצטרכו כנראה למצוא בעצמכם. אולי מדיטציה תעזור.