מי אחראי לסחבת המתמשכת במשפט רמדיה?

>> בשבוע האחרון הגישו פרקליטיו של מנהל רמדיה לשעבר, גדעון לנדסברגר, שתי בקשות לקבלת חומרי חקירה שהמשטרה אספה במהלך חקירת פרשת רמדיה. הסניגורים טוענים כי עד עתה לא הצליחו לקבל מהפרקליטות את חומר החקירה במלואו. בהתחשב בכך שחלפה יותר מחצי שנה מאז שהוגש כתב האישום, לא ברור מי גורר רגליים בתיק הזה - הנאשמים או הפרקליטות דווקא.



הסנגוריה ביקשה את חומרי החקירה סמוך למועד הגשת כתב האישום במאי 2008. רק ביולי קיבלו הררי קלסרים שאספה הפרקליטות. אך כשהחלו לעבור על החומר גילו הסניגורים שיש לא מעט חומר חקירה שנאסף בגרמניה ובשווייץ ולא הגיע לידיהם. לבקשתם, הם קיבלו מהפרקליטות עוד 30 קלסרים עם חומר החקירה, אבל גם זה לא כלל את כל החומר.

מה קורה בתיק רמדיה?



המלחמה של עובדי משרד הבריאות בהחלטת הפרקליטות להאשים שורת עובדים במשרד בעבירות של גרימת מוות ברשלנות בפרשת רמדיה כמעט גרמה לשיתוק ביבוא מוצרי מזון. הצד של ראשי רמדיה הנאשמים בתיק - המנכ"ל לשעבר לנדסברגר, טכנולוג המזון לשעבר של רמדיה, פרדריק בלק, ואחד מהבעלים, משה מילר - נותר בצל.



חלפו יותר מחמש שנים מאז שהתפוצצה הפרשה ברעש גדול בנובמבר 2003, עם מותם של שלושה תינוקות והפגיעה בתינוקות נוספים, עקב צריכת תחליפי חלב ללא ויטמין B1 (תיאמין) החיוני לגופם. למדינה לקח זמן רב לגבש כתב אישום פלילי בפרשה.



כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום נוקב בשמונה נאשמים: שלושת בכירי רמדיה וחמישה מבכירי משרד הבריאות, בראשם ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, שהיתה מנהלת שירות המזון. כתב האישום מייחס לשמונה עבירות של גרימת מוות ברשלנות, עקב "ביצוע מעשה העלול להפיץ מחלה", בגין מילוי תפקידם בדרך רשלנית לכאורה ותוך הפרת חובתם המקצועית.



פתיחת משפט רמדיה נדחתה בינתיים למארס 2009 בפני השופטת ליה לב און. לנדסברגר מיוצג בתיק על ידי עורכי הדין ד"ר ישראל לשם, נדב ויסמן ויובל ששון ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-ברנדוויין. הסניגורים טוענים בבקשה שהגישו באחרונה כי לא קיבלו את כל חומרי החקירה שנאספו בגרמניה ובשווייץ. הפרקליטות טוענת בתגובה כי חלק מחומרי החקירה הועברו וכי אין בכוונתה להסתמך על החומרים שלא הועברו. נשמע כמו עניין פרוצדורלי? דווקא חילופי המסמכים האלה שופכים אור על האופן שבו גיבשה הפרקליטות את קו התביעה בתיק רמדיה ועל קו ההגנה של מנהלי החברה.



כבר בימים הראשונים לאחר שהתפוצצה הפרשה ב-2003 הטילו ראשי רמדיה את האחריות להיעדר הוויטמין החיוני על יצרן תחליפי החלב, חברת הומאנה הגרמנית. זו היתה טקטיקה גרועה מבחינת יחסי הציבור של החברה, שנתפשה בתקשורת כמי שמתנערת מאחריות - אבל זו היתה האמת.



עשרה ימים לאחר התפוצצות הפרשה הודתה חברת הומאנה בתקלה בתדרוך עיתונאים במטה החברה בהרפורד שבצפון גרמניה. הומאנה הודתה כי מדעני המזון שלה סברו כי בהרכב החומרים של הפורמולה קיים הוויטמין החיוני באופן טבעי וכי אין צורך להוסיפו באופן מלאכותי, ולכן הוציאו את התוסף המלאכותי. הפורמולה אמנם נשלחה לבדיקה במעין מכון תקנים עצמאי, אך עקב תקלה לא דיווחה מעבדה זו על החוסר בוויטמין ומדעני הומאנה לא הבחינו בכך. זו היתה, כהודאת הומאנה, "טעות בלתי נתפשת".



יתרה מכך: כחודשיים לפני שאירעו מקרי המוות בישראל גילו בהומאנה שבדיקות המעבדה לא היו שלמות - וגם אז לא נעשה דבר כדי לערוך בדיקה משלימה. בעקבות זאת פיטרה הומאנה ארבעה עובדים בכירים שהיו אחראים לתקלה, ונפתחו הליכים פליליים בגרמניה נגדם.



הוציאו את ויטמין B1



פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שיגרה את חוקרי המשטרה לגרמניה במטרה למצוא ראיות לכך שראשי חברת רמדיה ידעו על החלטת הומאנה להוציא את תוסף הוויטמינים מהפורמולה. משטרת ישראל ביצעה חקירה במפעל הומאנה בגרמניה ואספה שם מסמכים רבים. חקירה נוספת בוצעה בשווייץ, שבה יוצרו תערובות הוויטמינים עבור הומאנה, שהכניסה אותן לפורמולות תחליפי החלב.



סניגוריו של לנדסברגר טוענים כי לא קיבלו את חומרי החקירה במלואם. בפרקליטות השיבו: אין בכוונתנו להסתמך על חומרים אלה. בהגנה מרימים גבה: זכותו של הנאשם לקבל את חומרי החקירה כדי לנסות לאתר בהם ראיות מזכות, גם אם הפרקליטות לא תעשה בהם שימוש.



מתגובת הפרקליטות לבית המשפט עלה כי לא נמצאו כנראה כל ראיות לכך שאנשי רמדיה ידעו על ההחלטות והשינויים שביצעה הומאנה ושיצרו את החוסר הקטלני בוויטמינים. הפרקליטות הודיעה לבית המשפט כי האירועים בגרמניה אינם רלוונטיים לכתב האישום וכי האחריות של מנהלי רמדיה נובעת מחובתם לבדוק את המוצרים בישראל.



כתב האישום מתעלם לחלוטין מנטילת האחריות של הומאנה. לא סתם הודיעה הפרקליטות כי אין בכוונתה לעשות שימוש בחומרי החקירה שנאספו בגרמניה. קו תביעה כזה עלול להביא לקריסת התיק הפלילי.



התנהלות הפרקליטות תמוהה. בכתב האישום טוענת הפרקליטות כי "בסוף 2002 או בסמוך לכך הוחלט בהומאנה, בנסיבות שאינן ידועות למאשימה, לא לכלול תיאמין בתערבות הוויטמינים המוכנה מראש של הפורמולות החדשות של רמדיה". האם הפרקליטות לא ידעה מה הנסיבות שגרמו להומאנה לא לכלול את הוויטמינים בפורמולה? חוקרי המשטרה אספו חומרים בגרמניה ואף חקרו שם עדים. הסניגורים טוענים כי טענת המדינה בכתב האישום "אינה ראויה ואינה נכונה".



צריך לבטוח ביצרן



ההתגוששות מעידה על הקו שיתוו התביעה והגנת רמדיה בתיק זה. הפרקליטות לא תטען כי ראשי רמדיה ידעו על השינויים שביצעה הומאנה באופן עצמאי בפורמולת המזון לתינוקות. "האחריות המיוחסת לנאשמים היא בלתי תלויה בנסיבות שבגינן הוצא ויטמין B1 מהפורמולה", הבהירה הפרקליטות בימים אלה לבית המשפט.



התביעה תטען כי ראשי רמדיה לא היו צריכים להסתמך באופן עיוור על תעודות היצרן שקיבלו מהומאנה, שאישרו את נוכחות המרכיבים שהוכתבו על ידי רמדיה ישראל. גישת הפרקליטות היא שיצרן המבטיח הרכב חומרים מסוים במוצר שהוא מספק לצרכנים נושא באחריות להרכב זה, ואל לו להסתמך על יצרני המשנה בשום צורה. מכיוון שאין מחלוקת על הסיבות שבעטיין לא הוכנס תוסף הוויטמין לפורמולה בגרמניה, אומרים בפרקליטות, אין גם צורך להעביר לסנגוריה את חומרי החקירה שנאספו בגרמניה.



ראשי רמדיה יטענו כי הכתיבו להומאנה את מרכיבי הפורמולות על פי הסטנדרט הגבוה שקבע האיחוד האירופי (בין השאר, משום שבישראל לא קיים עד כה תקן לגבי הערכים התזונתיים המחייבים במזון לתינוקות). ראשי רמדיה יטענו כי ההסתמכות על תעודותיה של הומאנה ועל אישורי המעבדות שסיפקה היתה סטנדרט מקובל וכי הומאנה היא יצרן בינלאומי ידוע, מהגדולים בעולם, שסיפק מוצרים באמינות מלאה במשך 13 שנה.



לטיעוני רמדיה מצטרפים נאשמי משרד הבריאות ברוח גבית. הסניגורים מצטטים מתמליל חקירתו במשטרה של ד"ר בועז לב, שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות: "כל מדינה מכירה ברשויות ובמעבדות של מדינה אחרת מכוח זה שיש הרמוניזציה... האם ממשלת ישראל או משרד התחבורה בודקים את המעבדות של בואינג שמוכרת מטוסים לאל על ולישראל? התשובה היא לא, משום שכשאל על או חיל האוויר קונים מטוסים מבואינג, הם יודעים שהחברה הזו פועלת על פי תקנים בינלאומיים גבוהים ביותר. משרד התחבורה לא בודק את הקרבורטור של המטוס - יש אינסוף דברים שהוא צריך לבדוק. כמו במזון, הוא מוכרח לבטוח ביצרן, אין לו ברירה אחרת... כל מה שאל על קונה זה את אמינות החברה שממנה היא קונה, ואתה שואל אם המערכת פועלת. התשובה היא כן".



הפרקליטות: הסניגורים יוצרים סחבת - החומר שביקשו לא רלוונטי



>> פרקליטות מחוז מרכז מסרה בתגובה כי כל חומר החקירה בתיק הועמד לרשות הסניגורים מיד לאחר הגשת כתב האישום, וחלק משמעותי ממנו הועמד לרשותם עוד קודם להגשת כתב האישום לצורך השימוע. בשלב מאוחר טענה ההגנה כי חסרים להם קלסרים (ואין מדובר ב-30 קלסרים), ולכן הועמד לרשותם החומר לצילום בשנית.



כעת מבקשים הסנגורים חומר נוסף מגרמניה, שכלל לא מצוי בידי התביעה. הרשויות הגרמניות ביצעו בשעתו חיפוש במפעל הומאנה, ותפסו קלסרי חומר שמרביתם אינם קשורים לפרשת רמדיה. כעת מבקשים הסניגורים את קלסרי החומר אשר במיפוי שביצעו הגרמנים נקבע שאינו רלוונטי. כדי לקבל חומרים אלה תידרש המדינה לבצע חיקור דין נוסף, שיבזבז זמן ומשאבים ובסופו יתקבלו חומרים שאינם קשורים לפרשה.



מעבר לכך, רמדיה ביצעה חקירה עצמאית בגרמניה בשיתוף פעולה עם הומאנה, וקיבלה מהומאנה ישירות את כל המסמכים, שאותם אף סירבו בשעתו להעביר למשטרה בטענה שמדובר במסמכים חסויים. נראה כי מטרת הבקשה היא סחבת ועיכובים נוספים.