הורידו את רמות הלחץ

>> תגובת הרפלקס בתקופות של האטה כלכלית היא ניסיון להפיק יעילות גבוהה כמה שיותר מכוח האדם הקיים, באמצעות עבודה קשה יותר. ואולם הדבר יכול גם להזיק, יותר משהוא עוזר, מכיוון שהוא מטפח טינה ומגביר את שחיקת העובדים.

גישה נכונה יותר היא להתייחס בפתיחות לבעיות העומדות בפני העסק, להזמין את העובדים להשתתף במציאת פתרון, ובמקביל לעודד אותם להשקיע גם בתחומים אחרים של חייהם הדורשים תשומת לב מיידית. אם עושים זאת באופן נכון, אפשר להפחית את רמות הלחץ ואת הזמן המבוזבז, ולהגביר את האמון, את יכולת השיקום ואת היעילות.



ישנן שלוש גישות מנוגדות שאותן יכולים מנהלים העומדים בראש חברה שביצועיה טובים, לאמץ בזמנים קשים:



גישה ראשונה:



"שרה, יש לנו שנה ממש קשה, אז אם את רוצה בונוס, תצטרכי להתאמץ ולעבוד קשה יותר מתמיד. מצטערת, אני יודעת שזה קשה, אבל זו פשוט המציאות".



גישה שנייה:



"שרה, אני יודעת שמוטל עלייך, ועל כולנו, לחץ רב עכשיו. אני רק רוצה לדעת שאת מספיקה הכל. אמרי לי איך אוכל לעזור".



גישה שלישית:



"שרה, אני יודעת שיש עלייך, ועל כולנו, לחת רב עכשיו, ואני רק רוצה לוודא שאת לא מזניחה דברים שחשובים לך - לא רק בעבודה, אלא בכלל בחייך - כי אני לא רוצה לשרוף אותך. אילו שינויים אפשר לעשות כדי להקל עלייך ולהותיר לך כוחות להמשיך בביצועייך הטובים גם בעבודה? אנו זקוקים נואשות לביצועייך הטובים!"



סכנת שחיקה גבוהה



האפשרות הראשונה מסייעת לשרה להתמודד עם המציאות הקשה, וקושרת תמריצים כלכליים לביצועיה, אך אינה מתמודדת עם לחצים אפשריים אחרים שהיא צריכה להתמודד עמם, וגם אינה בוחנת מה מניע אותה. פירוש הדבר הוא סכנת שחיקה גבוהה, בנוסף, ייתכן כי מניעים רבי עוצמה אחרים אינם מקבלים התייחסות ועידוד.



האפשרות השנייה מגלה אמפתיה וניסיון לתמיכה, אך מכיוון שהיא כה פסיווית ומעורפלת, שרה עשויה כלל לא להשתכנע מאמיתות הכוונה. כתוצאה מכך היא לא תנסה לשנות את פעולותיה.



האפשרות השלישית היא בעלת הסיכוי הרב ביותר להפקת התוצאות הרצויות. לפי המחקר שלי, ככל שמקדישים יותר תשומת לב לחיי העובדים מחוץ למקום העבודה - כך מקבלים מהם יותר כשהם עובדים, בייחוד בתקופות לחוצות. כשמכירים בלחצים ששרה נתונה בהם, ומוכיחים לה שההנהלה רואה בה אדם שלם, גדלים הסיכויים שהיא תגיב למאמצים אלה בנאמנות ובמאמץ עילאי מצדה.



בד בבד, בעודכם מעבירים לשרה מסר של אמונה ברעיונותיה, אין הדבר אומר כי שרה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה. מדובר בהצעה לניסויים קטנים, כמו שינוי שעות העבודה כדי להתחמק מהפקקים במשך חודש, ואם ניכר שיפור בעבודה ובחיים האישיים, אפשר לשנות את שעות העבודה כליל.



ניסויים חכמים שכאלה נועדו ליצור את מה שאני מכנה "זכייה בכל הכיוונים". הם נועדו לתרום בבת אחת למקום העבודה, לבית, לקהילה ולהעצמה אישית של העובד עצמו.



כשאנשים משתתפים בניסויים כאלה, הם מבינים שהקצו לעבודה תשומת לב באופן לא פרופורציונלי, וממקדים את תשומת הלב שלהם גם בתחומים אחרים. התוצאה מפתיעה: הסיפוק והביצועים גדלים - בכל ארבעת התחומים, כולל העבודה.



סטיוארט פרידמן הוא מרצה לניהול בבית הספר למינהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילווניה, והדירקטור המייסד של התוכנית למנהיגות בוורטון ושל פרויקט האיזון בין עבודה לחיים אישיים



***



הסוגיה: הלחץ המופעל על עובדים בימי משבר גבוה במיוחד, והוא מתכון בדוק לשחיקה ולקשיים



הפתרון: מבין שלוש גישות אפשריות, כדאי לבחור בזו המתייחסת לכל הלחצים המופעלים על העובד



הדרך: כדאי לומר לעובדת: "שרה, אני יודעת שמופעל עלייך, ועל כולנו, לחץ רב עכשיו. אני רוצה לוודא שאת לא מזניחה דברים שחשובים לך, גם בחייך, כי אני לא רוצה לשרוף אותך. אילו שינויים אפשר לעשות כדי להקל עלייך? אנחנו זקוקים נואשות לביצועייך הטובים!"



Harvard Business Monday Morning



מפרסומי בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד