ההסתדרות יוזמת: תשלום לעובדים שייעדרו בגלל ההפגזות

יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש פועלים להגיע להסדר עם משרד האוצר, לפיו עובדים שנאלצו להיעדר ממקום עבודתם בגלל הלחימה בעזה יקבלו את שכרם הרגיל. במקביל פועלים עיני וברוש להבטיח פיצוי כספי למפעלים ובתי עסק בדרום שייאלצו להשבית את הייצור או לסגור את שעריהם עקב המצב הבטחוני.

בכיר בהסתדרות אמר אתמול כי ההסכם שאליו חותרות ההסתדרות ולשכת התיאום יהיה דומה בתוכנו להסכם שהושג באוגוסט 2006, עם תום מלחמת לבנון השנייה, שהבטיח שכר לעובדים שנאלצו לשבת במקלטים, ומענקים למפעלים ובתי עסק שלא פעלו בעל כורחם.

לדברי הבכיר, ההסכם יוחל רטרואקטיווית מיום תחילת הלחימה. הבכיר אמר כי ההסכם למתן שכר או פיצוי ייחתם רק במידה שהלחימה תימשך יותר משלושה או ארבעה ימים. ההסכם יחייב הפעלת חוק הגנה על עובדים בזמן חירום.

כל עוד חוק הגנה על עובדים בזמן חירום אינו מופעל, העובדים לא יקבלו שכר על ימי היעדרותם. "עובד שאינו מתייצב במקום עבודתו בגלל המתח הבטחוני וחששו מפני פגיעות טילים במקום עבודתו, אינו זכאי לשכר בגין היעדרותו", אומרים משפטני חברת חשבים HPS. לדבריהם, כל עוד לא הופעל החוק, עובד זכאי לשכר רק אם מצא את שערי העסק או המפעל נעולים, לאחר שהגיע אליהם פיסית.

עוד אומרים משפטני חשבים כי אם יבחר המעביד לשלם לעובדים את שכרם, הוא יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה רק מהרגע שבו יותקנו תקנות שיחולו באזור שבו נמצא המפעל.

בנוסף, נוכח גיוס אלפי אזרחים למילואים אתמול, אמר עו"ד ערן גולן, חבר ההנהלה של עמותת קו לעובד, כי לא ניתן לפטר עובד שנקרא למילואים. עובד בשירות מילואים חסין מפני פיטורים לא רק בתקופת השירות, אלא גם במשך 30 יום מתום השירות.