לא כל השווקים המופגזים דומים

>> חוכמה קטנה מאוד היא לומר שטילים גורמים לירידת מחירי דירות במקומות שבהם הם נוחתים. חוכמה גדולה יותר היא לכמת את מידת ההשפעה של הטילים על השוק ולנכות אותה מגורמים אחרים, וזו כבר משימה קשה הרבה יותר. למעשה, ניסיונות לבדוק התנהגויות שוקי נדל"ן מופגזים, מעלה טווח רחב של תגובות.

יו"ר לשכת השמאים, ארז כהן, מדגיש כי שדרות היא מקרה קיצוני של עיר הנמצאת גם בקשיים כלכליים גדולים, וגם תחת מתקפה ממושכת של טילים, כך שהמצב שם, שבו מחירי הדירות נחתכו ב-50%, הוא אחד הקיצוניים ביותר הקיימים.



תסריטים מתונים יותר ניתן למצוא בשוק הנדל"ן הצפוני, שספג טילים רבים במהלך מלחמת לבנון השנייה. מחירי הדירות בכרמיאל ובנהריה ירדו בשיעור של כ-10% בתקופת המלחמה. המחירים המשיכו לרדת גם לאחר המלחמה וכנראה יש לייחס זאת למצב הכלכלי הקשה באזור הצפון.



בעת המלחמה שוק הנדל"ן בצפון פעל באופן צפוי לגמרי - בקיפאון מוחלט. משרדי תיווך נסגרו, עסקות בוטלו, ביקושים נעצרו ובעלי דירות הפסיקו זמנית לפרסם את דירותיהם מכיוון שהבינו שאין טעם לעסוק בנדל"ן באמצע מלחמה.



באשדוד ניכרים באחרונה סימני המשבר ללא קשר לאיומי הטילים. בשכונת המרינה היוקרתית נרשמו ירידות מחירים של כ-15% עקב נטישת תושבי החוץ את השוק ועודפי היצע; בחלקי העיר שפונים לשוק הישראלי נרשמה באחרונה עצירה, אם כי לא נרשמו ירידות מחירים. אם העיר תעמוד זמן ממושך תחת הפגזה, תהליך ירידת המחירים עלול להיות מואץ וחד יותר מאשר במקומות אחרים.



המסקנה היא אפוא שלהפגזות טילים יש אפקט משתנה על שוקי נדל"ן. האפקט תלוי בין היתר בהתמשכות מצב הלחימה, בתוצאותיה (האם לאחריה תהיה עוד הפוגה זמנית, או הסדר ארוך טווח יותר) ובאיתנות הבסיסית של השוק, כלומר בהתנהלותו בזמנים של שקט.