פוטרתם? כך תקטינו את הנזק הכלכלי

גל הפיטורים בחודשיים האחרונים מחייב את המפוטרים להכיר מקרוב את המנגנון הביורוקרטי המתיש של פיצויי הפיטורים. פוטרתם? לא נעים, אבל גם לא סוף העולם.

יחד עם כל "המינהלות" המלוות את סיום העבודה, כדאי להקפיד גם על מילוי כל הטפסים ולעקוב אחרי כל ההליך כדי למצות את הזכויות למימוש כספי הפיצויים. יוני קופרמן, מנכ"ל קבוצת תמורה להסדרים פנסיוניים, מגיש את המדריך למפוטר:

החובה חלה ישירות על המעביד. בחלק גדול מהמקרים, המעביד מעביר במהלך תקופת העבודה כספים לחברת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל אישיות על שם העובד. בעת סיום יחסי העבודה, הכספים יועברו לעובד ישירות מהקופה על שמו רק לאחר שביקש בפועל את משיכתם.

יש חובת מס על פיצויים, אך על חלק מהם ניתן פטור. גובה הפטור על המענק הוא הנמוך מבין שכר או תקרה הקבועה בחוק, כפול מספר שנות העבודה. נכון לינואר 2008, התקרה היתה 10,500 שקל בחודש. כלומר: אם עבדתם חמש שנים והגעתם לשכר של 11 אלף שקל בחודש, תהיו פטורים רק על 52,500 שקל ויהיה עליכם לשלם מס הכנסה על סך 2,500 שקל שהם מעבר לתקרה.

עליכם להעביר לקופת הפיצויים טופס בקשת פדיון, מכתב לקופה שבו המעסיק משחרר את הכספים לטובת העובד, טופס 161, שבו חישב המעסיק את הפטור או במקרה שבו אין למעסיק אישור לחשב את הפטור - אישור פקיד השומה, צילום תעודת זהות וצילום המחאה (לזיהוי חשבון הבנק שלכם בעת בקשה להעברה בנקאית). בחברת ביטוח, הפדיון יבוצע תוך 30 יום מרגע הגעת כל המסמכים תקינים לקופה.

מס הכנסה יצר מנגנון מורכב שבו בחלק מהמקרים החישוב מוטל על המעסיק ובחלקם על הפקיד השומה. טופס המס הקשור לקבלת פטור על פיצויים הוא טופס 161, שבו חייב המעסיק לדווח על סכום הפיצויים ששילם ישירות לעובד.

עם זאת, כדי שתהיה אפשרות למעסיק או לפקיד שומה לחשב את הפטור, העובד חייב גם הוא למלא טופס בקשה לפטור (טופס 161 א'). כאשר המעסיק מחשב את הפטור, עליו לשלוח לקופה העתק מטופס 161 שבו חושב הפטור, והקופה תפעל על פי הוראות הטופס. במקרים בהם המעסיק אינו רשאי לחשב את הפטור, יש לגשת לפקיד השומה.

במקרה שהעובד צריך לקבל פיצויים מיותר מיצרן פנסיוני אחד (למשל, גם קופת גמל או קרן פנסיה וגם חברת ביטוח), פקיד השומה ישלח אישור לכל יצרן בנפרד ובו יכתיב לו מה הסכום הפטור וכמה מס יש לנכות. העתק מהאישור יישלח לעובד ומומלץ, ליתר ביטחון, להעבירו לקופה.

קיימים כמה מקלטי מס שניתן להשתמש בהם כדי לדחות/להפחית את המס שישולם. מקלט המס המקובל ביותר הוא "ייעוד כספים למטרת קצבה". במקרה זה, החוסך לא מושך את החלק שאינו פטור ממס, ומגדיר כי ירצה להשתמש בכספים רק בגיל פרישה. כדי להחיל מקלט מס זה, עליכם למלא בקשה בעזרת טופס 161 א' ובו יש להגדיר באיזה תוכנית ברצונכם לשמור את הרצף ומה הסכום. על פי בקשתכם, פקיד השומה יוציא אישור לקופה לסמן הכספים כ"מיועדים לקצבה" - ולמעשה המס החל על אותם כספים נדחה.

המעסיק שיחרר את הפיצויים הנמצאים בקופה על שמכם. מה לעשות אם אתם לא זקוקים להם למחיה? כעיקרון, הפיצויים הם חלק מהפנסיה שלכם. כל מימוש לפני היציאה לגמלאות יקטין את הפנסיה הצפויה שלכם באופן משמעותי. עם זאת, השארת הפיצויים הפטורים בקופה "נועלת" אותם למימוש בגיל פרישה וכקצבה בלבד.

במידה שאתם מעוניינים להשאיר את כספי הפיצויים נזילים בקופה, לאורך השנים שעד למועד היציאה לגמלאות, יש לבקש לייעדם לקצבה, והמס עליהם יידחה ("רצף קצבה").

תקנה חדשה של האוצר עלולה לפגוע באותם שכירים שפוטרו או התפטרו ב-2008 וקיבלו את כספי הפיצויים המגיעים להם. למרבה האירוניה, הפגיעה היא דווקא בשכירים שלא פדו את הכספים הפטורים, אלא השאירו אותם בתוכנית הפנסיה שלהם.

במועד עזיבת מקום העבודה זכאי כל עובד לפטור בגין מענק הפרישה בסכום של 10,500 שקל לכל שנת עבודה. לאורך השנים פירוש הפטור היה שהכסף עומד לרשות העובד, והוא היה רשאי למשוך אותו במזומן בכל עת. רוב העובדים בחרו להשאיר את הכסף בתוכנית הפנסיונית לצורך הגדלת הקצבה, אך תוך שמירת העיקרון שמדובר בסכום שאפשר להפכו לנזיל בעת הצורך.

ואולם בפברואר פירסמה רשות המסים תקנה (34 א') העוסקת בסוגיה זו, ובאפריל השנה פירסם המשנה לממונה על שוק ההון, ניר כהן, פרשנות לתקנה. לפי התקנה החדשה, כספי פיצויים פטורים שהושארו בתוכנית פנסיונית, לאחר עזיבת העבודה, דינם ככספי הפקדה חדשה. המשמעות היא שאם הכספים נשארו בתוכנית הפנסיונית הם בעצם מאבדים את הפטור ממס. המהלך למעשה מעודד ואף מאלץ את העובד למשוך מיד את הכספים מהתוכנית הפנסיונית, וזאת גם אם מדובר בתוכנית טובה עם יתרונות משמעותיים, וגם אם הוא מעוניין עקרונית בהגדלת קיצבת הפנסיה שלו.

בשלב זה תחולת החוק היא על כספי פיצויים שקיבלו פטור ב-2008, והמועד האחרון למשוך את הכספים הפטורים מתוכניות הפיצויים הוא 31 בדצמבר 2008. עם זאת, בימים אלה מפרסמת רשות המסים כמה תיקונים לעיוותים שנוצרו בחקיקה, ומומלץ למי שפוטר ב-2008, להתייעץ עם גורם מומחה לגבי כספי הפיצויים.

יש בהחלט נסיבות שבהן המעסיק אינו חייב לשלם פיצויים לעובד. למשל, כשהעובד מתפטר מרצונו. ברוב מקומות העבודה המסודרים מקובל כיום לשלם לעובד את מה שהצטבר לזכותו בקרן הפיצויים אם חל בהסכם העבודה סעיף 14 (הסכם קיבוצי או אישי שבו מתחייב המעסיק לשחרר את כספי הפיצויים בכל תנאי, למעט מקרים הקשורים בפלילים) גם אם לא עזב העובד בנסיבות המקנות לו פיצויים.

ואולם המעסיק אינו מחויב להשלים כספי פיצויים בעת פיטורים (אלא לשחרר את הנצבר בקופה). עם זאת, עליכם להקפיד שבהסכם העבודה שלכם לא ייחתם סעיף המבטל את האופציה הזאת ומאפשר למעביד בכל זאת למשוך כספים גם מתוכנית לקצבה, במידה שפרישתכם מהעבודה לא תזכה אותכם בפיצויים על פי חוק.

ההמלצה היא לבצע הסדר ריסק. כלומר, לשמור לפחות על המרכיב הביטוחי של התוכנית הפנסיונית, שעלותו אינה גבוהה. עמיתים יכולים להמשיך ולשלם במשך תקופה מסוימת רק את הפרמיות על ביטוח החיים וביטוח אובדן כושר עבודה, הכלולות בתוכנית הפנסיונית. בדרך זו אתם ממשיכים להיות מבוטחים ואין צורך להמתין ולעבור "תקופת אכשרה" (תקופת המתנה שחלה ממועד ההצטרפות לביטוח עד לתקופה תחילותו בפועל) או חיתום מחדש ברגע שחוזרים למעגל העבודה.

רשות המסים אימצה את יוזמת פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים באיגוד לשכות המסחר, במטרה להקל על המפוטרים בטיפול ובשחרור כספי הפיצויים.

עזיבה או פיטורי עובד הם אירועי מס לכל דבר, ועל העובד והמעביד לדווח על כך לרשות המסים. עד כה, כדי לשחרר את כספי הפיצויים, המעביד והעובד נדרשו למלא טפסים המכונים 161 ו-161 א', הכוללים את פרטי העובד, שכרו והיקף הכספים שנצברו עבורו בקופת הפיצויים. הטופס מיועד לקבוע האם העובד חייב במס בגין משיכת כספי הפיצויים.

ואולם בשל השינויים החדים בשוק ההון, בחודשים האחרונים ישנו פער בין הסכום הרשום בטופס לבין הסכום הקיים בפועל בקופה, ביום שבו העובד רוצה למשוך את הכספים. למרות שעל פי חוק על המעביד לשחרר את כספי הפיצויים תוך 15 יום ממועד הפיטורים, חוסר התאמה זה אינו מאפשר את משיכת הכספים ועל המעביד להגיש טופס 161 חדש.

על פי ההנחיה שהוציאה רשות המסים לקופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, יש לקבע את סכום הכספים הצבורים בקופה ביום סיום העסקת העובד. חישוב המס יבוצע על פי הסכום שנקבע ביום עזיבת העובד, גם אם חל שינוי בסכום שנצבר בקופה במהלך הימים שעברו ממועד סיום העסקתו ועד לשחרור הכספים בפועל, כשהפערים בסכומים לא יעכבו את משיכת הכספים. במידה שבעת שחרור הכספים כמות הכספים שבקופה עולה ביחס לסכום שהיה בקופה בעת סיום העסקתו, ינוכה לעובד המס מהסכום המקורי שנקבע בקופה, ואילו על היתרה הוא יהיה פטור ממס.

במידה שבעת שחרור הכספים כמות הכספים שבקופה יורדת ביחס למה שהיה בקופה בעת סיום העסקתו, יחושב המס בהתאמה, רק על שווי הכספים שהעובד יקבל בפועל.