ההתערבות הממשלתית עוד תעלה ביוקר

בלומברג

>> ייתכן שמה שטוב עבור ג'נרל מוטורס (GM) לא בהכרח מיטיב גם עם הכלכלה העולמית. תוכנית הסיוע בסך 13.4 מיליארד דולר של ממשל בוש ל-GM ולקרייזלר מהווה סיום הולם לשנה שבה הממשלות ברחבי העולם הגדילו את השפעתן על הכלכלה, לאחר שלושה עשורים של נסיגה.



ואולם ייתכן שלהתערבות הממשלתית יהיה מחיר גבוה יותר. הקצאת ההשקעות העתידיות עשויה להיות יעילה פחות כשהיא מנוהלת על ידי הפוליטיקאים, שיעשו כל שביכולתם להימנע מסיכונים. כשהבנקים יחליטו לשוב ולהלוות, הם צפויים להיתקל בדרישות הון חדשות שיגבילו את החופש שלהם במתן הלוואות. שיעורי הריבית עשויים לזנק בעקבות ההלוואות הממשלתיות שהוענקו במטרה לממן תוכניות חילוץ של טריליוני דולרים.



"כלכלת העולם נהפכת לסטטית יותר", אומר קנת רוגוף, לשעבר כלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית וכיום מרצה באוניברסיטת הרווארד במסצ'וסטס. "זהו לא מצב טוב לצמיחה בטווח הארוך".



זה גם לא טוב למניות, אומרת פולה שפיאנזה, מרצה למימון באוניברסיטת נורתווסטרן. צמיחה כלכלית אטית יותר פירושה רווחים נמוכים יותר. גורם נוסף שעשוי לפגוע במניות הוא חששות המשקיעים מפני היקף ותזמון ההתערבות הממשלתית במגזר העסקי. "אם חוקי המשחק משתנים, אנשים אינם ששים להשקיע בבורסות", היא אומרת.



גם שוק האג"ח מושפע מההתערבות הממשלתית משום שהוא נאלץ לספוג עלייה גדולה יותר בחובות הממשלה. התשואות על האג"ח הממשלתי של ארה"ב הגיעו לשפל היסטורי בשבוע שעבר, ובסופו של דבר "הן יעלו באופן משמעותי ודרמטי" תחת הלחצים של ההיצע העודף, אומר קרייג קואטס, מנכ"ל משותף של מחלקת הכנסה קבועה בקיפי, ברויה אנד וודס בניו יורק.



התגברות ההתערבות של הממשלות בכלכלה היתה מרשימה. ארה"ב, למשל, עומדת ככל הנראה לרשום גירעון תקציבי של לפחות טריליון דולר בשנה הפיסקלית הנוכחית, והבנק הפדרלי של ארה"ב הגדיל את מאזניו ב-1.4 טריליון דולר מאז דצמבר 2007. לשם השוואה, התמ"ג האמריקאי ב-2007 היה 13.8 טריליון דולר.



באיטליה ההלאמה נמשכה 60 שנה



לא יהיה קל להחזיר לאחור את ההתערבות הממשלתית, אומרת ספיאנזה, שחקרה את ההשפעה של הבעלות הממשלתית על הלוואות הבנקים. כשאיטליה הלאימה את הבנקים ב-1933 "הארכיטקטים שעיצבו את המערכת חזו כי ההלאמה תהיה זמנית", היא אומרת. "הבנקים לא הופרטו עד סוף שנות ה-90". בתקופה מאוחרת יותר, ממשלת יפאן הזריקה הון לבנקים כדי שהללו ילוו לתאגידים הגדולים, מה שאיפשר ל"חברות הזומבי שהכלכלנים מדברים עליהן" להמשיך ולהתקיים, היא מוסיפה.



כבר עתה המשקיעים, שמנסים להחליט היכן להשקיע, "מהמרים במידה רבה לפי מה שהם חושבים שהממשלות יעשו, ולא לפי מה שהם חושבים על החברה עצמה", אומרת ספיאנזה. "זאת הסיבה לתנודתיות הרבה".



מניות GM צנחו עד 37% ב-12 בדצמבר לאחר שהסנאט הודיע כי לא יאשר את תוכנית הלוואות החירום. המניה התאוששה לאחר שהנשיא ג'ורג' בוש אמר כי ממשלתו תשקול לממן סיוע בעזרת כספים שהופרשו קודם לכן עבור חילוץ הבנקים, וזינקה ב-23% ב-19 בדצמבר כשהודיע בוש על הלוואות החירום.



חבל ההצלה למגזר הרכב הוא רק האחרון בשנה של התערבות ממשלתית יוצאת דופן, שהגדירה מחדש את הקפיטליזם. ממשלת ארה"ב הלאימה קודם לכן את ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק ואת חברת הביטוח AIG, ורכשה מניות בכמה מהבנקים הגדולים במדינה.



האקטיוויזם הממשלתי נהפך לרע הכרחי המסייע להוציא את הכלכלה העולמית ממיתון, אומר מרקו אנונזיאטה, כלכלן בכיר באוניקרדיט MIB בלונדון. אפילו בוש, שקרא במצע הבחירות שלו להקטין את התערבות הממשלה, מסכים. בראיון ל-CNN בשבוע שעבר הוא סיפר כי "נטש את עקרונות השוק החופשי כדי להציל את שיטת השוק החופשי".



קובעי המדיניות במקומות אחרים בעולם מרחיבים גם הם את השפעת הממשלה. בריטניה הלאימה את ספקיות המשכנתאות נורתרן רוק וברדפורד אנד בינגלי; נשיא צרפת ניקולא סרקוזי יצר קרן של 8.7 מיליארד דולר להשקעה בחברות "אסטרטגיות"; ובשבוע שעבר הנציבות האירופית הגמישה את החוקים לגבי הסיוע הממשלתי לעסקים.



ככל שההתערבות הממשלתית תהיה גדולה יותר היוזמה החופשית תיפגע יותר, אומר ויליאם ניסקנן, יו"ר אמריטוס של מכון קאטו, קבוצת מחקר מוואשינגטון, שבדרך כלל מצדדת בשוק החופשי ולא בפתרונות ממשלתיים. ניסקנן צופה כי ההתערבות הממשלתית בסופו של דבר תהיה "סלקטיווית וזמנית", ולא מגמה לטווח הארוך.



ואולם המעורבות הממשלתית הרבה יותר תביא לכך שהעסקים יפחיתו את השקעות ההון שלהם המיועדות להגדיל את הצמיחה ואת הרווחים, אומר אריק צ'ייני, כלכלן בכיר ב-AXA בפאריס ועובד רשמי במשרד האוצר הצרפתי. יצרניות הרכב לא יפגינו חדשנות ולא יפחיתו בעלויות, ובעלי ההון ינסו להימנע ממתן הלוואות ליזמים. "לקיחת סיכונים ונשיאה בתוצאות הן נחלתם של עסקים - ולא של ממשלות", אומר צ'ייני. "אין לממשלות תמריצים לקחת סיכונים, אז הן לא ייקחו".



החילוץ הקודם הוביל למשבר הנוכחי



ההיסטוריה של הסיוע הממשלתי ליצרניות הרכב ממחישה את האיום, אומר סטיוארט פירסון, אנליסט בקרדי סוויס בלונדון. הסיוע האמריקאי לקרייזלר ב-1979 קנה למנכ"ל החברה דאז לי אייקוקה מספיק זמן לשקם את החברה ואת הרווחיות, אך הוא גם תרם להמשך קיומה של תעשיית הרכב המנופחת יתר-על-המידה, והוביל למשבר הנוכחי, אומר פירסון.



חילוץ חברת הרכב הבריטית בריטיש לילנד ב-1975 הוביל לעלות של 16.8 מיליארד דולר למשלם המסים הבריטי, ולא הצליח למנוע את שקיעתה של החברה אליה היא נהפכה, MG רובר, שפשטה את הרגל שני עשורים לאחר מכן. "הסיוע הממשלתי היה רק מכשול לעיצוב מחדש של חברות הרכב באופן כלכלי יותר", אומר פירסון.



ב-1953, כשהתעשייה פרחה, אמר מנכ"ל GM צ'רלס וילסון: "במשך שנים סברתי שמה שטוב למדינה שלנו היה טוב ל-GM ולהיפך". אם חשיבותן של חברות הרכב פחתה, כך גם, עד לאחרונה, פחתה חשיבותה של הממשלה.



רק לפני תריסר שנים הצהיר נשיא ארה"ב ביל קלינטון כי "עידן ההתערבות הממשלתית הגיע לקצו". סרקוזי ניצח בבחירות בשנה שעברה לאחר שהבטיח לשים קץ לרגולציה הכבדה הנהוגה בצרפת. בימים אלה שינה הנשיא הצרפתי את השקפתו. "מדיניות האי-התערבות נגמרה", הצהיר בנובמבר.



עד לאחרונה "המשקיעים היו יכולים, באופן כללי, להתעלם מתפקידה של הממשלה כשהם בחנו את השווקים", אומר אלכס פטליס, כלכלן בינלאומי בכיר במריל לינץ' בלונדון. "התקופה הזאת נגמרה".



הרגולציה חזרה לאופנה בעוד שהמחוקקים מנסים למנוע את הישנות המשבר הכלכלי. מנהיגים מקבוצת 20 המדינות המתועשות מטכסים תוכנית לדרוש מהבנקים לשמור על רמות הון גבוהות יותר ולדווח באופן שקוף יותר את החזקותיהם.



נראה כי פירוש הדבר הוא יצירת "גבול עליון למהירות הצמיחה" משום שלבנקים יהיה פחות מזומן להלוות ולהשקיע, אומר מוחמד אל-אריאן, מנכ"ל משותף בחברת פאסיפיק אינווסטמנט מנג'מנט בקליפורניה, מנהלת קרן האג"ח הגדולה בעולם. "הירידה ביצירת האשראי תפגע בהתנהלות", הוא אומר.



החילוצים ותוכניות התמריצים הכלכליים מקפיצים את ההלוואות הממשלתיות. כלכלנים בג'יי.פי. מורגן מעריכים כי הגירעונות התקציביים של המדינות המפותחות ב-2009 יזנקו ביותר מפי שניים, ל-6.3% מהתמ"ג. גירעונות גדולים יותר, על אף שהם נחוצים כעת, עשויים ליצור בעיות נוספות בהמשך, אם יובילו לעלייה בעלויות ההלוואה או יעודדו את הצרכנים לחסוך יותר לפי ההנחה שהעלייה בגירעונות תוביל לעלייה במסים.



"נשים קץ למשבר פיננסי בעזרת משבר פיסקלי", אומר ויטו טנזי, לשעבר מנהל מדיניות פיסקלית בקרן המטבע הבינלאומית. "נמצא עצמנו עם חובות ממשלתיים גדולים ועם תקציבים ממשלתיים מנופחים. זה, לבטח, יאט את שיעור הצמיחה ב-10 השנים הקרובות".



אין מנוס מהגדלת ההתערבות הממשלתית כתוצאה מההתמודדות עם המשבר, אך "הדבר גורם לנו, הכלכלנים, לחוש שלא בנוח אל מול הממשלות שנוקטות פעולות כה בלתי שגרתיות", אומר בארי איכנגרין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי. מצד שני, הוא אומר, "הייתי מרגיש הרבה פחות נוח יותר אם הממשלות לא היו עושות זאת".