פירמידת האשראי של היהלומנים עלולה לקרוס

>> האם גם ענף היהלומים מבוסס על פירמידה של אשראי בנקאי, כמו הלוואות הסאבפריים שחוללו את המשבר הכלכלי עולמי? גופים המייעצים ליהלומנים במשבר סבורים שאכן מדובר ב"סוג של פירמידה" ומוסיפים כי "זו שיטה שהיתה צריכה לעבור מן העולם כבר מזמן".



כך עובדת השיטה: יהלומן הרוכש יהלומי גלם מקבל, לדוגמה, אשראי בסך 10 מיליון דולר לרכישתם. היהלומים שנלקחים לליטוש נחשבים לבטוחה. לאחר ליטוש הוא מוכר אותם ללקוח, לדוגמה, תמורת 13 מיליון דולר, כלומר, ברווח של 3 מיליון דולר. היהלומים נמסרים והצ'ק הדחוי שנתן קונה היהלומים, אשר תקופת פירעונו היא שוטף פלוס 60 יום או שוטף פלוס 90, מוסב לטובת הבנק ונהפך לבטוחה לחוב שלקח היהלומן לרכישת היהלומים ולחלק ממסגרת האשראי המאפשרת לו להמשיך לעבוד.

בימים כתיקונם הצ'קים נפרעים ללא תקלות, והכסף משמש להמשך מימון מסגרת האשראי של היהלומן. הבעיה מתחילה בימים קשים דוגמת החודשים האחרונים. יהלומנים שרכשו את היהלומים המלוטשים ונקלעו לקשיים מבקשים מהיהלומנים המוכרים לבטל את העסקה בדרך של קיזוז: יהלומים תמורת הצ'ק. המוכר מושך מהבנק את הצ'ק, מחזיר אותו לקונה ומקבל ממנו בתמורה את היהלומים. באותה הזדמנות הוא מחזיר ללקוח את שטר ההתחייבות שמסר לביצוע העסקה.



בטוחות ל-50% אשראי



בתקופות טובות הבנקים מאפשרים ביטול עסקות בדרך זו. ואולם במשבר הנוכחי בענף הבנקים נקלעים לבעיה: האשראי נותר בידיו של היהלומן המוכר, אך לבנק אין בטוחה מכיוון שהצ'ק ששימש לכך הוחזר לקונה במסגרת ביטול העסקה. גם היהלומים, שערכם יורד בעת משבר כאשר השוק קפוא, אינם יכולים לשמש אלא בטוחה חלקית. לחלופין אם הבנק יסרב להחזיר את הצ'ק ומפקיד הצ'ק יפשוט רגל, שוב יישאר הבנק ללא בטוחה.



מבחינת מערך האשראי של הבנקים המשמעות היא שהבטוחות הולכות ופוחתות ואילו חוב הענף הכולל נותר בעינו. "לבנקים יש היום בטוחות לכ-50% מהאשראי שהעמידו לענף היהלומים", העריך אחד מיועצי היהלומנים. האשראי הבנקאי לענף הוא כ-2.25 מיליארד דולר.



בבורסת היהלומים מאשרים את הלחצים של הבנקים על ראשי הענף להפסיק את הנוהג לבטל עסקות בדרך של החזר צ'ק תמורת יהלומים. ואולם ההנהלה נקרעת בין עניינה לסייע ליהלומנים להגיע להסדרים פנימיים ללא פשיטות רגל, ובין הרצון לשמור על יחסים טובים עם הבנקים, לפני שנותני האשראי ינקטו צעד חד צדדי שיחנוק את כל הענף.



כתוצאה מכך הוציא נשיא בורסת היהלומים, אבי פז, הנחיה ליהלומנים להימנע מנוהג הקיזוזים שלא בידיעת הבנקים. "כשיש צ'ק בבנק, הבנק לוקח אותו כביטחון ולכן הצ'קים צריכים להיפרע ולא להתקזז", אמר פז. "אני לא נגד הסדרים בין יהלומנים, אבל בתיאום עם הבנקים. אם יהלומנים מתקזזים, הם צריכים לתת בטוחות אחרות לבנק. ההנחיות שהוצאתי נועדו לשמור על מערכת יחסים טובה עם הבנקים. עשרות שנים הבנקים והיהלומנים עבדו בצורה מסודרת, ואין סיבה לשנות את זה על רקע ההאטה העולמית. אני קורא לבנקים לנהוג באיפוק וגם ליהלומנים, כדי שישמרו על המוניטין של הענף".



עו"ד אופיר צברי המתמחה בייצוג יהלומנים במשרד צברי יובל, דווקא מייעץ ללקוחותיו שלא למהר להציג בטוחות חדשות לבנקים. "בדרך כלל לא כדאי להגיע להסדרים חלקיים לתקופה קצרה עם הבנק, לממש נכסים או לשעבדם לבנק אלא כנגד הסדר כולל", אמר. "אם הבנק סבור שהחוב בעייתי, הבנק בדרך כלל עושה כל שביכולתו לשפר את מצבו מבחינת בטוחות, בקבלת ערבויות של צדדים שלישיים, בני משפחה או נכסים נוספים, לפני שהוא פועל במלוא הכוח כנגד הלקוח. לעתים קרובות אנו רואים לקוחות שהעמידו בטוחות נוספות בלי להגיע להסדר כולל, וזמן לא רב לאחר מכן הבנק פועל נגד הלקוח והערבים החדשים או הנכסים ששועבדו, ובכך הלקוח הרע את מצבו באופן משמעותי".



לכך מסכים גם גיא אורן, סמנכ"ל חברת שגיא חישובי ריבית, המתמחה בייעוץ מול הבנקים. אורן וצברי סבורים כי על היהלומנים שהבנק מבקש מהם בטוחות נוספות לדאוג שכנגדן ייחתם הסכם המסדיר את האשראי, פריסתו מחדש או מחיקה של חלקו. לגישתם, כדי לקבל ביטחונות נוספים יילכו בנקים לקראת הלקוח בהסדר שכזה. עם זאת, לדבריהם, "הפניקה במערכת הבנקאות כיום, יחד עם הירידה בפעילות העסקית בכל הענפים לרבות בענף היהלומים, עלולה לגרום להקצנה של התנהלות הבנקים".



מעל פני השטח מנסים בענף היהלומים לשמור על אופטימיות וטוענים כי ההרעה במצב העסקים היא בבואה של המשבר העולמי. ואולם מתחת לפני השטח האדמה רועדת. המשבר העולמי החריף באוקטובר 2008, ומכיוון שהצ'קים בענף ניתנים עם מועד פירעון דחוי בחודשיים-שלושה, מתכוננים יהלומנים לגל של צ'קים שלא ייפרעו, שישטוף את הענף בתחילת 2009 ויחולל שבר עמוק גם בחברות יציבות, שלקוחותיהן יקרסו.



מבקשים לבדוק ריביות



צברי שותף להערכה כי הצרות הגדולות בפתח, ומתחילת 2009 יהיה גל תביעות של בנקים נגד יהלומנים. "הבנקים דוחים את ישיבות ועדות האשראי ואת דרישות החוב מלקוחות גדולים בעייתיים ל-2009. לכן צפוי שבתחילת 2009 יחול גידול חד בדרישות הבנקים לפירעון חובות מיידי, ובהתאם צפוי גם גידול בתביעות הבנקים נגד הלקוחות", אמר.



גם אמנון שוורץ, מנכ"ל חברת שגיא, סבור שהבנקים יגישו בשנה הקרובה תביעות רבות נגד יהלומנים. "ב-2009 יחול גידול בדרישות חוב ותביעות של בנקים נגד יהלומנים", אמר. "כבר כיום יש גידול בפניות של יהלומנים שמבקשים לבדוק את חישובי הריבית בחשבונות הבנקים שלהם, במטרה לצמצם את חובם ולהגיע לפשרות עם הבנקים. זה אחד הסימנים המוקדמים לקשיים שלהם מול הבנקים. הריבית על האשראי בחשבונות היהלומנים (חנ"י) גבוהה מלכתחילה מהריבית של לקוחות רגילים בשל רמת סיכון גבוהה יותר, כך שחובות היהלומנים תופחים אף יותר מחובות של לקוחות רגילים".



בדצמבר הודיעו שתי חברות יהלומים על חדלות פירעון. הראשונה היתה חברת צבי אור, שנסגרה לאחר שצברה חובות של כ-12 מיליון דולר. בתחילת השבוע הודיעה משפחת אייזנמן על חדלות פירעון וחובותיה מוערכים בשלב ראשון ב-1.2 מיליון דולר.



בבורסה חוששים מניצול המצב על ידי יהלומנים כדי להתחמק מאחריות לתשלום חובם תוך הסתייעות במוסד הבוררות. המוסד הזה נועד להסדר פנימי של חובות בענף, בלי שהנושים יידרשו להגיש תביעות בבתי משפט. הבעיה היא שההחזר בבוררויות הוא בממוצע כ-60% מהחוב. לכן, כשגיל ויעקב אייזמן הודיעו השבוע על חדלות פירעון מכיוון ש"נשדדו בלונדון", לגרסתם, בחרה נשיאות הבורסה להטיל ספק בסיפורם ולהפגין יד קשה. במקום להפנות אותם לבוררות להסדר החוב, החליט פז לשנות גישה, הזמין משטרה שעצרה את השניים והזמין יהלומנים נושים להציג בפני הבורסה את היקף החוב כדי שיוכלו בהמשך להגיש נגדם תביעות מחוץ לבורסה. בתביעות החיצוניות נדרשים בעלי החוב להחזיר את מלוא חובם.



פז גם יצא נגד תופעת "הקפצת" הצ'קים, כלומר ביטול חד צדדי שלהם וקבע, כי מי שינהג כך יבוטל תג הכניסה שלו לבורסת היהלומים. לבנייני הבורסה המאובטחים ניתן להיכנס רק באמצעות תג עובד, או אישור כניסה מיוחד. ההנחיה פורסמה לאחר שבסכסוך בין חברת היהלומים אל.די.זי התובעת 31 מיליון שקל מחברת יהלומי אברמוביץ' עלה חשש שהראשונים "יקפיצו" צ'ק בסך 2.5 מיליון דולר.



בלי איומים



פז גם מנסה להיאבק בתופעה חדשה נוספת - הפעלת לחצים ואיומים על יהלומנים להסתפק רק בחלק מהתשלומים שחייבים להם. "אני בעד שאנשים יסתדרו ביניהם ויחזירו בתשלום או בדרכים אחרות את חובם, אבל אני מתנגד לניצול במצב הזה", אמר. "אם מישהו יבוא ליהלומן ויאמר 'קח סחורות במקום מזומן, או שלא תקבל כלום', יחתים אותו על העסקה וייקח ממנו את שטר הוכחות החוב - זה לא מקובל עלי. אנחנו מסתמכים על פסק דין בבית המשפט העליון משנת 98', שבו חברי בורסה תבעו אדם שאילץ אותם להגיע להסדר דומה לגבי מחצית החוב, ובית המשפט קבע שמגיעה להם גם המחצית השנייה של החוב על אף שחתמו ומסרו את מסמך הוכחת החוב. לכן פירסמתי הנחיה, שגם מי שלוקח סחורות נגד רצונו באיומים - ניתן לגשת לבוררות ולבקש את יתרת החוב".



בימי לחץ ומשבר פורחות גם השמועות. כך, למשל, רווחו שמועות בענף על קשיים של אחת החברות המובילות, חברת אלול. השמועות דיברו על חובות של עד 80 מיליון דולר. בבורסה ובחברה הכחישו אותן בתוקף, אך הן מסרבות לגווע. "לשמועות אין אחיזה במציאות, ההתחייבויות שלנו הרבה יותר קטנות ואנחנו משלמים את הכל", הדגיש עמוס פוזיילוב, מבעלי החברה.



בתשובה לטענה, לפיה השמועות מתבססות על החזר סחורה שביצעה החברה במקום תשלום מזומן, השיב כי המהלך היה ביוזמת בעלי החוב. לדבריו, בעלי החוב שמעו את השמועות וביקשו לא להמתין חודש לקבלת התשלום, אלא לקבל סחורה במקומו. "הם בחרו יהלומים מהמבחר שיש לנו, ועשו עסקה הדומה במהותה לרכישה רגילה".



האיתותים האחרונים שמגיעים מהשוק העולמי אינם מעודדים. במכירות לקראת השנה הנוצרית החדשה - כ-60% ממכירות הענף השנתיות - מסתמנת ירידה של כ-30% במכירות תכשיטים לעומת המכירות בסוף 2007. בענף מעריכים כי ירידה זו משקפת ירידה של 15%-20% במכירות יהלומים. יצוא היהלומים, על פי נתוני מכון היצוא, ירד ב-40% לפחות ברבעון הרביעי של 2008 לאחר עליות רצופות בשנים האחרונות.



פז מנסה להרגיע: "הבנקים קצת עצבנים כרגע, ואפשר להבין אותם. אני קורא לכולם להתאפק ואני משוכנע שאחרי החגים הנוצריים הפעילות בענף היהלומים תתחדש".