>> דריכות ותכונה בשוק ההון לקראת פרסום תנאי המכרזים לניהול ולהשקעה בקרנות שתקים המדינה בשיתוף הגופים המוסדיים לצורך עידוד שוק האג"ח הקונצרני. פניות רבות הגיעו אתמול למשרד האוצר בשאלות מהם התנאים הדרושים להשתתף במכרז לניהול קרן, ובשאלות אילו חברות יהיו מועמדות לקבל סיוע מהקרנות. בימים הקרובים צפויה המדינה לפרסם את פרטי המכרז. להתמודדות על ניהול קרנות ההשקעה יידרשו אנשים בעלי ניסיון במתן אשראי, או בניהול השקעות פיננסיות, או בהסדרי חוב, וכמובן שלא יהיו קשורים לגוף מוסדי.
האוצר מכוון למגוון רחב של אנשים - מבכירים לשעבר בעולם הבנקאות ועד עורכי דין המתמחים בהסדרי חוב.
אתמול נרשמה התעניינות בקרב מנהלי קרנות השקעה בהווה וקרנות השקעה שפעלו בעבר; מעריכי שווי; חתמים המסתובבים חסרי תעסוקה בימים אלו; בנקאים לשעבר ואפילו בנק קטן אחד שפנה ושאל האם הבנק יכול לעמוד בראש קרן. חלק מהגופים המוסדיים הגדולים כבר הביע התעניינות בהשקעה בקרנות אלה.
הרציונל של בחירת המנהלים הוא שלא יהיה קשר בין מנהל הקרן לבין הגוף המוסדי המשקיע. לגוף המוסדי המשקיע תהיה נציגות בוועדת ההשקעות של אותה הקרן.
המשרות בקרנות מסתמנות כנחשקות ואולם מדובר בכ-20-15 משרות, שיאויישו בהדרגה עם התקדמות התוכנית, כיוון שהקמת הקרנות תהיה מדורגת.
משרד האוצר יקיים כנס משקיעים ומנהלי קרנות ביום חמישי, 1 בינואר 2009, במרכז הכנסים במגדלי עזריאלי (המגדל העגול) בעניין קרנות מנוף.
בכנס יציגו החשב הכללי, הממונה על התקציבים והממונה על שוק ההון והביטוח את עקרונות קרנות ההשקעה המשותפות למגזר הפרטי ולמדינה, וכן את תנאי הסף הנדרשים ממנהלי הקרנות.
הקמת הקרנות מגיעה על רקע הבעייתיות בגיוס מקורות מימון חדשים לגופים במגזר הפרטי; בעייתיות המתבטאת הן בהפסקה כמעט מוחלטת בהנפקות חדשות במשק, הן בקושי של הגופים הגדולים והבינוניים במשק להשיג אשראי נוסף לצורך עמידה בהתחייבויותיהם הנוכחיות ומיחזור חובם. כשלאלה נלווה מיתון עולמי והאטה בצמיחה של המשק.
שילוב הגורמים האלו מעלה את הסבירות כי חברות איכותיות במשק לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהן ולמחזר את חובותיהן; דבר שעלול להביאן לחדלות פירעון.
לנוכח זאת נדרשים כלים לטיפול בכשל השוק הקיים, בין השאר באמצעות סיוע ממשלתי לתקופת ביניים לשוק ההון הישראלי. אחד הפתרונות הוא הקצאת משאבים לצורך מיחזורי חוב של חברות הזקוקות לכך וסיוע להסדרי אשראי לאותן חברות.
חוסר היוזמה של המשקיעים המוסדיים והחשש ממצב המשק הם כיום חסמים בפני הקצאת משאבים אלו. על רקע זה הממשלה יוזמת מהלך שבו היא, יחד עם הגופים המוסדיים בישראל, יקצו הון לצורך העמדת מקורות לקרנות השקעה משותפות תוך חלוקת הסיכון ביניהם. מהלך זה צפוי להגדיל את הוודאות במשק באשר ליכולת החברות לעמוד בהתחייבויותיהן ולתרום לחילוצו של שוק האשראי החוץ בנקאי ממשבר האמון שבו הוא שרוי.
לעניין זה תוקצבו 5 מיליארדי שקל בהרשאה להתחייב. הקרנות ישקיעו בחברות שעיקר פעילותן היא בישראל. ההשקעה בקרנות אלו תהיה באמצעות הגופים המוסדיים והמדינה, באופן שכספי המדינה ימונפו על ידי הגופים המוסדיים.
כדי לעודד את שוק האשראי, המדינה תיקח על עצמה את מרב הסיכון להפסדי הקרנות (אם יהיו), ותתחלק בתשואה (אם תהיה) עם הגופים המוסדיים. למנהל הקרן עומדים כלים מגוונים, ובהם אפשרות לפעול מול החברה, וכל זאת במטרה להביא לכך שהחברות יעמדו בהחזר החובות שלהן לחוסכים ולציבור בכלל.
האוצר יציג את המכרז להקמת קרנות לעידוד שוק האג"ח השבוע
מאת אתי אפללו
30.12.2008 / 9:29